מלחמת חרבות ברזל: לאחר שסיים את נאומו בעצרת למען החזרת החטופים בתל אביב שוחח חיים ילין, לשעבר ראש המועצה האזורית אשכול וממנהיגי הציבור הבולטים בעוטף עזה, עם מעריב. בקול נרגש וכואב הוא תיאר את הימים הקשים שהוא וקהילתו כולה עוברים.

אין פחד: יהיה המחיר אשר יהיה - דיווח מטלטל עם הלוחמים בתוך הרצועה | צפו
המידע התקבל מחקירת מחבלי החמאס - ואז צה"ל תקף בצפון הרצועה | צפו

״אני מרגיש כאילו יש לי חור בבטן שלא מצליח להתמלא״, אמר בדמעות, ״הדבר היחידי שאני יכול לעשות זה לעבוד ולהסתכל קדימה. אני לא יכול להסתכל אחורה בכלל. אין לי כוח אפילו להעביר ביקורת על אף אחד, אין לי כוח לבקר את הממשלה. אני שומר את הכוחות שלי כדי לחבק את המשפחות, לחבק את החטופים והנעדרים ולנסות ולשקם את כל מה שנהרס״.

אתה יוכל להתחיל להבין מה עבר על היישוב שלך, על הקהילה שלך?

״זה יום מורכב מאוד בשבילי. יש לי פה גם משפחה, אבל אני לא מראה את זה. יש לי גם בני משפחה וגם חברים חטופים. גם הייתי ראש רשות ואני מכיר את כל האזור, אז מדובר באירוע מאוד קשה. 400 טלפונים של אנשים נעלמו. הם פשוט אינם יותר. אני לא יודע מה לעשות עם זה״.

תקיפת פיר מנהרה. קרדיט: דובר צה"ל (צילום :דובר צה"ל)

״יש לי אחיינית שהבת שלה נעדרת ויש לי עוד 40 חטופים ונעדרים מבארי, אז מה אני יכול לעשות? רק לעבוד ולחבק. זה קשה. הקטע הרגשי הוא הכי רגשי. חייבים להתנתק מהרגשות וללכת קדימה. ללכת להיאבק ולהילחם למען האזרחים והתושבים. וזה הדבר הכי קשה״.

״אבל בסוף יש איזו אנרגיה שאני לא יודע להסביר מהיכן היא מגיעה. דווקא הכאב והאסון נותנים אנרגיה שחייבים ללכת קדימה ולהפריח את השממה הזאת. אנחנו פשוט לא יכולים לתת להם לנצח. זה הבית שלנו, ולכן הם לא ינצחו בחיים. אף אחד לא יעיף אותי מהבית שלי, הפליטות שלי היא רק זמנית״.

חיים ילין  (צילום: יוסי אלוני)
חיים ילין (צילום: יוסי אלוני)

יצא לך לשבת רק עם עצמך והמחשבות?

״יצא לי בשבת בבוקר לצלול. 48 דקות מתחת למים לא שמעתי כלום, ראיתי רק דגים והבנתי שהעולם הזה מאוד אכזר ושאני לא אצליח להבין אותו אף פעם. אני כנראה אף פעם לא אבין את האלימות של בני אדם כלפי בני אדם אחרים. בחיים לא אצליח להבין את זה ואני גם לא מוכן לקבל את זה״.

״ראיתי בעצמי מראות קשים מאוד. אבל ראיתי גם חיילים שמגנים עם גופם עלינו כדי לשחרר אותנו מהממ״ד. אז האם נצליח להתאושש? אנחנו ניקח את השריטה הזאת אתנו עד הקבר. השאלה היא האם נסתכל ונראה את הצלקת כל הזמן או שלא. אני רוצה להעביר מסר לחברה האזרחית שאני כל כך גאה להיות חלק ממנה, וזה מה שנותן לי הכי הרבה כוח.

אין לי מה להגיד כרגע לפוליטיקאים או לאנשים אחרים. אני רק מקווה שיידעו בסופו של דבר לתת לנו את הכלים כדי שאנחנו נוכל לשקם. הם חייבים להשמיד את הטרור, כי אחרת לא תהיה נתיבות, לא תהיה אופקים ולא תהיה באר שבע. אנחנו קו הגבול. אם לא נחזק את קו הגבול לא תהיה מדינת ישראל״.