"אנחנו דור נחוש": הילדים ובני הנוער שהתגייסו לחזית ההסברה הישראלית

חזית ההסברה הישראלית הפכה בחודשיים האחרונים לאחת הקריטיות והמשמעותיות ביותר במלחמת “חרבות ברזל”, כשלצד הלוחמה בשטח, המאבק על התודעה העולמית בתקופה כל כך טעונה וסוערת בעולם עם גילויי האנטישמיות בחו”ל המדווחים חדשות לבקרים – הפך לראשון במעלה.

"בהלוויות אני מתפרק יחד עם כולם": החזן הראשי לצה"ל על ההתמודדות עם קשיי התפקיד
אוריאל אוזן נלחם בבארי ואיבד את כל חבריו: "מרגיש את חסרונם מאוד"

לצד שמות כמו אילון לוי, יוסף חדאד ואלה קינן שהפכו לכוכבי הסברה בארץ ומחוצה לה, “נולד” בחודשיים האחרונים דור חדש של שגרירי הסברה, מההבטחות של ההסברה הישראלית בעתיד – הנוער הישראלי. יותר ויותר ילדים ובני נוער ישראלים מעלים, יוצרים ומשתפים תכנים הסברתיים בשלל שפות, מרצים ומזיזים הרים כדי להכריע את כף המאזניים של דעת הקהל העולמית לטובת ישראל.

הצעיר שבפעילי ההסברה הישראלית הוא בן קרסו בן ה־8 וחצי מתל אביב, תלמיד כיתה ג’ מחוננים בבית הספר “גרץ” בעיר, שכבר העביר מספר הרצאות בחו”ל בנושא הסברה ישראלית, התראיין על ישראל בכלי תקשורת בינלאומיים וממש השבוע פתח ערוץ יוטיוב חדש להעלאת תוכני הסברה פרי עטו: Ben Carasso – The Spokeskid Of Israel. “כשהייתי בן 7 טסתי עם אמא שלי להרצאות שהיא מעבירה באירופה, והבנתי שזה חשוב לי, וחשוב למדינת ישראל שיסבירו את ההיסטוריה שלה”, הוא מספר. “מהר מאוד גם אני רציתי להשתתף וכשפרצה המלחמה הבנתי שאני רוצה לתרום את החלק שלי ולהסביר מה זה להיות ילד במלחמה הזאת”.

ואיך זה להיות ילד במלחמה הזו?
“לא קל ולא קשה. אני מנסה לעזור בכל מה שאני יכול כילד עם המשפחה שלי, ואני חושב שגם זה לא כזה קשה כי בכל זאת, אם נפסיק להילחם והצבא שלנו יפסיק להילחם אז יהיה יותר קשה. מזל שהצבא שלנו חזק ואנחנו ננצח. אני חושב שלהעביר את המסר זה הדבר הכי חשוב בשבילי, ולא משנה באיזו צורה, ואני מקווה שהעברתי את המסר. בגלל שאני ילד אני מסביר את הדברים בצורה הכי פשוטה, ולכן אפשר לפעמים להבין את זה בלי פרשנויות מורכבות”.

איפה הזדמן לך כבר להעביר את מסריך ההסברתיים?
“התראיינתי לכלי תקשורת בהודו, והמראיינת ההודית שאלה אותי, ‘איך אתה יודע כל כך הרבה על המלחמה? כשאני הייתי בגילך והייתה מלחמה בהודו, לא ידעתי על זה כלום’. אז אמרתי לה שאפשר ללמוד את זה, ואם חושבים על זה ומעמיקים – אפשר להבין מה יקרה בהמשך, וככה אפשר ללמוד את זה. אני מתארח בהרצאות של אמא שלי ויש חלק שלי שבו אני מסביר לקהל על ישראל ועל המלחמה, בכל מיני מקומות בעולם".

כמה זמן אתה משקיע בהסברה?
“אני משקיע כמה זמן שאמא שלי מרשה וגם זמן שמתאפשר לי. עכשיו פתחתי גם ערוץ יוטיוב חדש שאליו אעלה תכנים חדשים שעוסקים בהסברה ישראלית”.

איך חבריך לספסל הלימודים מתייחסים לפעילות ההסברתית שלך?
“אני חושב שכולם מבינים שזה חשוב, וחוץ מזה אין ממש הבדל. כל מה שאני רוצה זה להעביר את המסר ושתיגמר המלחמה. במקביל, אני וחברים שלי התנדבנו עבור גדוד מילואים 7086 אשר דואג לפוצץ את משגרי הטילים לישראל, ופוצץ גם את הפרלמנט ותחנת המשטרה של חמאס, בתי ספר ועוד. אנחנו מתנדבים בכל מיני דרכים, ואני למשל התנדבתי בשטיפת כלים שם".

מה המסר שתרצה להעביר לקוראים?
“אני רוצה שיהיה שלום בכל העולם, ולעודד אנשים לנסות לעזור במה שהם יכולים, ולא משנה מה גילם”.

“משהו שבוער בנו”

"כחלק מלימודי הדיפלומטיה אנחנו עוסקים ביחסים בין־לאומיים וגם בהסברה ישראלית", מציינת אגם ג'אן (16), תלמידת י"א מאורט יד ליבוביץ' בנתניה, הלוקחת חלק בתוכנית "מסבירים צעירים" של אורטוב מרשת אורט, ומעבירה הסברה ישראלית בעברית ובערבית. “יצרנו הרבה סרטוני הסברה וכרזות הסברה על המצב בישראל ומה אנחנו עוברים כאן. חשוב לנו לקדם את זה כי זה נוגע לכולנו, אנחנו לומדים את זה ולכן מבינים כמה זה חשוב לייצג את עצמנו בצורה טובה בעולם. בשיעורים נותנים לנו הכוונה לגבי מה אנחנו צריכים להעביר, ואחרי שעות הלימודים אנחנו יושבים וחושבים על התכנים שיוציאו אותנו בצורה הכי טובה בעולם”.

מה התגובות? את רואה שיש השפעה להסברה?
“יש תגובות מאוד טובות ובעיקר הערכה לכך שיש נערים שעוסקים יום־יום בהסברה ישראלית, שזה משהו שהוא לא מובן מאליו, וזה מראה עד כמה הדור הצעיר נחוש שיראו אותנו, הישראלים, בצורה הכי טובה בעולם. ההסברה הזו נכנסה לחיי היומיום שלי, ואני מרגישה שזה הצורך הבסיסי שלי להסביר את עצמי בצורה הטובה ביותר, ובסופו של דבר, אם לא יקבלו אותנו בעולם אז המצב יהיה הרבה יותר גרוע. החברים שלי לפרויקט ואני לא סתם עוסקים בהסברה ולא עושים את זה בגלל שזה במסגרת תוכנית הלימודים. אנחנו משקיעים הרבה מעבר לזה, אנחנו באמת רוצים להציג את עצמנו בצורה הכי טובה בעולם ולקדם את המצע של ישראל בעולם. זה באמת משהו שבוער בנו, וחד־משמעית אני רואה את עצמי עוסקת בהסברה ישראלית גם אחרי שאסיים ללמוד”.

מה חשוב לך להעביר לקוראים?
“למי שיש יכולת לעשות הסברה – שיעשה את זה ושיעוף על זה. כמה שיש יותר הסברה – יותר טוב. מי שלומד שפות שונות כמו אנגלית וערבית – שינצל את זה להסברה, זה נורא חשוב”.

בסוף אוקטובר יזם משרד החינוך בהובלת מנהל חברה ונוער ובשיתוף משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, משרד החוץ וארגון גשר, את מיזם נוב”ה (נוער בחזית ההסברה) המכשיר ומלווה בני נוער מתנדבים משכבות ט’ עד י”ב, במטרה לתגבר את המאמץ ההסברתי של מדינת ישראל. בני ובנות הנוער שהצטרפו למיזם עוברים הכשרה וליווי מקצועי מטובי המומחים בהסברה ומצטרפים לקבוצות פעילות על פי אזורים גיאוגרפיים כשהתכנים נתונים לפיקוח משרד החינוך והשותפים למיזם.

“נשאבתי לפרויקט”

“שלחו לנו בקבוצת הוואטסאפ של הכיתה שכל מי שרוצה להירשם למיזם יכול לעשות זאת, ונרשמתי ראשונה בכיתה כי הנושא הזה בוער בי”, מספרת שקד אשכנזי (15), תלמידת כיתה ט’ באורט רמת יוסף, שמשתתפת במיזם. “מיד הבנתי שזה בשבילי, ונשאבתי לפרויקט. במסגרת המיזם אנחנו בכל יום עוסקים בשיתופים, לייקים ותגובות בנוגע להסברה ישראלית ברשתות. אני גם משתתפת בפרויקט נוסף של יצירת תוכן: בכל יום ראשון אנחנו נפגשים בזום ומכינים סרטונים ויוצרים עוד תוכן הסברתי בנוסף לתוכן שכבר יש, בהנחיית אנשי מקצוע”.

מהי החשיבות של הסברה בעינייך?
“קודם כל, מגיל קטן אני נורא אוהבת לחשוף את האמת, ומאוד מעצבן אותי שבמצב הזה כל העולם עיוור לחלוטין ולא באמת מבין מה קורה פה. מאוד חשוב לי לגרום לאנשים לפתוח את העיניים ולהבין מה באמת קורה פה. זה לא נורמלי שהפעולות שחמאס עושה נחשבות לגיטימיות בעיני חלק מהאנשים בעולם. אני מרגישה שההסברה יכולה להשפיע מאוד, גם מבחינה לחימתית כי היא יכולה לתת לישראל עוד זמן פעולה למלחמה ולהרחבתה, וגם חשוב שידעו מה קורה באמת ושלא יחשבו שישראל רוצחת ילדים ודברים שהם בלוף. לשמחתי יצא לי לשנות כמה דעות של אנשים מחו”ל, וזה תמיד מאוד כיף לגרום לאנשים להבין שהם טועים ולתמוך בצד הנכון”.

כמה זמן את משקיעה בזה?
“לצד הלימודים הרגילים והמבחנים, אני משתדלת להשקיע ולמצוא את הזמן להסברה כי אני חושבת שזה דבר מאוד־מאוד חשוב ואם לא נעשה את ההסברה – מי יעשה את זה? אני מאוד אוהבת לעמוד על הזכויות שלי ועל הדברים שחשובים ונכונים לי, ואני חושבת שמאוד כיף לנהל שיח עם בן אדם ולגרום לו להבין אותך. אם גרמתי לעוד מישהו לחשוב על הדברים בצורה אחרת לגמרי – אז אני מרגישה שעשיתי את שלי. המסר שחשוב לי להעביר הוא שצריך לבדוק עובדות לפני שזורקים דעות לאוויר, ולא להיסחף אחרי העדר. אני חושבת שיש הרבה תומכי חמאס שנגררים אחרי כולם מבלי שהם בודקים את העובדות, וזה חבל. כאן באה לידי ביטוי החשיבות של ההסברה”.

איך חברייך וחברותייך מקבלים את מסירותך להסברה?
“הילדים בכיתה שלי לא לוקחים חלק בהסברה וזה שלהם לגמרי, אני לא שופטת אף אחד כי זה דבר מאוד קשה, ובני נוער בישראל יעדיפו לעצום את העיניים ברגע שהם מרגישים שזה גדול עליהם או קשה להם ולכל אחד יש את הסיבות שלו. אצלנו לא מעבירים על פעילות ההסברה שלי ביקורת אלא מכבדים את זה, ולא עושים מזה עניין כל כך גדול”.

“הצטרפתי לקבוצה כשעוד היינו רק עשרה ועם הזמן הקבוצה גדלה יותר ויותר”, מספרת הילה אלגרישי, תלמידת כיתה י”ב בתיכון אורט מקיף אשקלון, שהשבוע מלאו לה 17. “אנחנו נפגשים, מנהלים דיונים פוליטיים ואקטואליים, מה שעומד על סדר היום, חושבים איך להסביר ולהתמודד ואיך להעביר לקהל היעד המשתנה שלנו את התוכן בצורה הכי טובה שאפשר. בתור בני נוער יש לנו את היכולת הכי טובה לנצל את הפלטפורמות החברתיות, לקחת את זה להסברה טובה ולהסביר לעולם איפה אנחנו נמצאים. אני מרגישה זכות ושליחות להיות חלק מהמיזם הזה, כי אני יכולה ליצור דברים בעצמי ולהשפיע בעצמי וגם לעזור לאחרים להשפיע. יש לי כישרון לעצב ולערוך סרטונים אז אני מנצלת את זה להסברה לטובת ישראל. זו עוד חזית במלחמה שצריך לתת את הנשמה בה, והכל בדם, יזע ודמעות, אם לא נעשה זאת – לא ננצח במלחמה הזו”.

לאיזה קהל יעד את מכוונת?
“זה משתנה ומאוד דינמי, כמו המצב במדינה, ואנחנו מתאימים את עצמנו לזמן הנתון. בהתחלה היה הרבה רעש סביבנו וגם היו הרבה מתנגדים להסברה שלנו, וגם מי שנגדנו נחשב למתעניין בנו, אבל החלטנו להתמקד באלה שהם בעדנו ולהגיד שמי שבעדנו – שימשיך לצפות בנו. זה גם משאיר את מי שבעדנו, גם מושך את מי שנגדנו וגם שומר את הדיבור סביב ההסברה שלנו. תמיד יש את האחד הזה שאומר שחידשנו לו משהו שהוא לא ידע, וזה עוזר לשנות את הדעה שלו ולהפוך אותו ל’שגריר’ של ההסברה הישראלית בעצמו. זה יוצר מציאות יותר בטוחה ונוחה לנו, גם כאזרחים וגם כבני נוער וכילדים, בארץ ובחו”ל. גם הילדים היהודים מחו”ל צריכים לדעת שפה בארץ תומכים בהם ומחזקים אותם, והם לא צריכים לפחד ללכת ברחובות בחו”ל שיש בהם הפגנות ואנשים שדעתם אחרת. אסור לוותר ואסור לפחד להשמיע קול. כל אחד יכול להשפיע בדרך כלשהי. אתה לא צריך לשים את עצמך בבמה המרכזית כדי לתמוך במערך ההסברתי הזה, תמיד יש את אלה שבפרונט ואת אלה שמאחורי הקלעים, וזו מערכה שכולם יכולים לקחת בה חלק וככה נוכל לנצח. ביחד”.

מיזם הסברתי נוסף שמגייס בני נוער למאמץ ההסברתי הוא פרויקט UniTeen של עמותת יוניסטרים. מדובר בפרויקט הסברתי של בני ובנות נוער חברי העמותה, עבור נוער בחו”ל. החניכים שלוקחים חלק בפרויקט ההסברה הבינלאומית עובדים בחודשים האחרונים על ההקמה של המיזם הזה, במסגרתו הם נפגשים עם בני ובנות נוער מכל העולם בזום, מסבירים להם את המצב בישראל, מספרים להם על החוויה האישית שלהם מתוך מטרה לחבר את הנוער מהעולם לאיך זה מרגיש להיות נער/ה בישראל בימים אלה ובכלל.

“כששמעתי על הפרויקט ההסברתי של יוניסטרים ישר קפצתי על ההזדמנות”, מסבירה תאיר עידן (16), תלמידת כיתה י”א באולפנת דרכא בנתיבות. “מה שהרגיז אותי זה שכ־50% מהצעירים עד גיל 20 בחו”ל תומכים בפלסטין מבלי שהם באמת מכירים את העובדות. הם חוזרים על הסיסמאות ‘פרי פלסטיין’ כי זה מה שהם רואים בטיקטוק ובאינסטגרם, ועובדה שבגילים הבוגרים יותר בחו”ל יש יותר תומכים בישראל. בני הנוער מושפעים בעיקר מהרשתות החברתיות ולא נאחזים בעובדות, והתפקיד שלנו הוא לשוחח איתם, להסביר להם ולהביא את האמת לשטח. קח למשל את מלחמת אוקראינה־רוסיה. לא הייתה שם הסברה רצינית ולכן במשך זמן רב הרבה אנשים לא ידעו מה באמת קרה שם ולא ידעו באיזה צד לבחור”.

איזו הסברה את עושה?
“במסגרת הפרויקט אנחנו מדברים עם בני נוער בחו”ל, הם משתפים באנטישמיות שהם חווים בחו”ל, אנחנו משתפים במלחמות, ואנחנו מכוונים יותר לרגש מאשר לפוליטיקה של המלחמה, זאת לצד עובדות בשטח שאנחנו מביאים להם כדי שידעו מה לענות לאנשים בחו”ל שישאלו אותם שאלות מתקילות. זה מקום בטוח לשתף בו ולפתח דיון. אני מאמינה שיש כוח מאוד גדול לתמיכה בינלאומית, במיוחד בתקופה הזו, וחשוב לאנשים להבין את החשיבות של ההסברה. כל אחד יכול לקחת חלק בזה, וזה חשוב, למען המדינה שלנו”.