ב־7 באוקטובר האזרחים הוותיקים קמו, כמו כל מדינת ישראל - למלחמה. רבים מהם, שגרים בעוטף עזה ובצפון הארץ, מגיעים בימי שגרה למרכזי יום המעניקים להם פעילויות, טיפולים, ואולי הכי חשוב - חברה וקהילה שמונעות בדידות.

אחיו של החטוף איציק אלגרט הרעיד את האולפן: "אם זה לא קורה, סיימו את המלחמה"

נכון להיום שישה מרכזי היום לזקן במועצת אשכול, תל חי, שדרות, שער הנגב, משמר הנגב וקריית שמונה - אינם עובדים כבשגרה בשל האיום הביטחוני על היישובים. מרכזי היום והאזרחים הוותיקים שפונו נאלצים להתמודד עם קשיים רבים. מעבר לקושי הנפשי של עזיבת הבית, הפגיעה בשגרה והחשיפה למאורעות קשים, גם ההתניידות עצמה והמעבר של מרכזי היום המוכרים לבתי מלון ולמקומות חלופיים הם קשים במיוחד לאוכלוסייה המבוגרת.

העמותה למען הזקן במועצת אשכול לבדה תומכת, מטפלת ומסייעת בשיקום 2,500 קשישים מיישובי המועצה. רבים מעובדי ומבקרי העמותה למען הזקן בחבל אשכול היו בקו העימות הראשון ב־7 באוקטובר וחוו את חדירת המחבלים באופן אישי: עובדת שהתמודדה במשך שעתיים עם מחבל שנכנס לממ"ד שבו הייתה עם ילדיה ובסופו של דבר ניצלה, עובדי עמותה שנרצחו במסיבת הנובה ואזרחים וותיקים שנחטפו לעזה.

הקהילה נמצאת תחת טראומה קשה וחוזרת לתפקוד בהדרגה, והצוות עובד במסירות רבה בטיפול בזקני היישובים המוכרים, למרות הטראומה שעבר. רוב המפונים שהו במלונות באילת ובאזור ים המלח ובמקומות שונים ברחבי הארץ, ובימים אלה רבים מהקשישים עוברים למקומות פינוי אחרים בתל אביב, קריית גת, באר שבע, חבל אילות ועוד.

למרכז יום המופעל על ידי עמותת ותיקי הגליל בתל חי מגיעים בשגרה כ־200 אזרחים ותיקים מדי יום מכל אזור הגליל העליון וקריית שמונה, אבל הוא סגור מיומה הראשון של המלחמה.

זאבית דרומי, מנהלת העמותה בתל חי, סיפרה: "עכשיו האזרחים הוותיקים נמצאים בשלב ההסתגלות למקומם החדש, וישנה הבנה שרובם לא יחזרו ליישובים בזמן הקרוב בגלל האיום הממשי על יישובי הצפון או בשל העובדה שמצבם הפיזי או הקוגניטיבי לא יאפשר עוד מעבר. עם זאת, אנחנו עדים ליוזמות רבות של ותיקים למען עצמם ולמען אחרים, במגוון תחומים התורמים לקהילה, כמו  עזרה בהפעלת הגן במלון, ארגון קבוצת מבשלות או סורגות לחיילים, הקמת קבוצות של פעילות גופנית או פעילות יצירה והובלה של ההתארגנות הקהילתית־חברתית החדשה של הוותיקים במקום מושבם החדש, וזה מעודד".

שמואל קידר, מנכ״ל איגוד העמותות למען הזקן בישראל – הל"ב, הוסיף: "בקרב אזרחים ותיקים תקופת המלחמה, והבדידות בצדה, היא עוד הכבדה ועוד העלאה של סף הבדידות שהחל עוד בקורונה. נדרשת התערבות רצינית יותר מצד המדינה לטובת מרכזים כמו מרכזי היום לקשיש, שמחזקים את החוסן. היום ברורה יותר מתמיד החשיבות של טיפול בקהילה".

קידר הדגיש: "מרכזי היום חשובים במתן מענה בריאותי, פיזי ונפשי לקשישים, והם מפיגים בדידות בשגרה ובטח בחירום. מרכזי יום לקשיש שפונו מעוטף עזה ומגבול לבנון פועלים כקהילות מאוחדות, והפעילויות הרבות במקום מושבם החלופי הן כאוויר לנשימה".