ימים ספורים אחרי פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר, הוצפו רופאי המשפחה בארץ בגלים של מטופלים מכלל האוכלוסייה שפנו אליהם בבקשה לתרופות מרשם המיועדות להרגעה או לשינה. זו תגובה ידועה ומוכרת לאירועים טראומתיים - אבל אפילו במרכז הישראלי להתמכרויות הופתעו מהמספרים: מחלקת המחקר של המרכז מצאה כי כמעט 20% מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת בארץ - שהם כמיליון איש - הגבירו את החשיפה שלהם לאלכוהול, קנאביס ותרופות מרשם. ישנם כאלו שכבר נחשפו לחומרים האלו בעבר, וכאלו שהחליטו להתנסות בהם לראשונה בתקופה הזאת.
בשורה מרה: מני גודארד נרצח בשבת השחורה, גופתו מוחזקת בעזה
״אנשים לא האמינו״: כך נראתה הכנרת לפני 4 חודשים וזה התיעוד מהיום
"כמעט 300 אלף מתוכם", מדווח ד"ר יוני פרידמן, פסיכיאטר מומחה בכיר במרפאה להתמכרויות, "העלו מינונים או חזרו לאחר הפסקה לתרופות מרשם המיועדות להרגעה או לשינה, ואילו 100 אלף נוספים הגבירו או התחילו שימוש במשככי כאבים במרשם".
חרדה, קושי בשינה ואפילו תחושת כאב הם מובנים לחלוטין בתקופה הזו. ד"ר פרידמן סבור שהתופעה הזו חושפת את הציבור לסכנה של ממש - לעתים סכנת מוות.
שבוע של רגיעה ונצח של התמכרות / "זה לא שהתרופות אינן מועילות למשתמשים", אומר פרידמן, "הן בהחלט נותנות מענה לתופעות שאותן מתארים המטופלים - שהן פעמים רבות חוסר יכולת להירגע ומחשבות טורדניות על דברים רעים שיקרו, אלא שהתרופות מיועדות לטיפול נקודתי, ומרגע שחולף שבוע של שימוש - הגוף מסתגל אליהן והמינון שאותו רשם הרופא כבר לא נותן את אותה תוצאה. למרבה הצער, מה שקורה ברגע הזה אצל חלק גדול מהאנשים הוא שהם מחליטים על דעת עצמם להגדיל את המינון. הם פשוט צריכים יותר כדורים כדי לקבל את אותו אפקט, וכשהכדורים נגמרים - הם חוזרים לרופאים ומספרים שהכדורים עזרו ומבקשים עוד".
המצב הזה הוא בדיוק מה שהופך את התרופה לממכרת. המינונים עולים ואיתם הסכנה. "קודם כל, תרופות אלה מסוכנות בזמן נהיגה", אומר פרידמן, "כך שמי שמשתמש בהן במינון מוגבר, סביר להניח שאינו כשיר לנהיגה באופן די קבוע. כשהוא נוהג, הוא מסכן את עצמו ואת הציבור".
כיוון שמדובר בתרופות ממכרות, אחת הסכנות הכרוכות בשימוש היא תסמיני הגמילה של מי שמנסים להוריד מינונים: "התסמינים האלה הם תסמיני גמילה לכל דבר וכוללים עצבנות, חוסר שינה, התפרצויות זעם ובאופן כללי התנהגויות לא אופייניות לאדם".
שימוש שלא בהתאם להוראות הרופאים עלול להביא לסכנת מוות ממש, בשל מנת יתר. "זה נשמע לקוח מעולמות אחרים", אומר פרידמן, "אבל שימושים מוגברים בתרופות, הפסקות וחזרה אליהן, נתפסים לעתים קרובות בגוף כמנת יתר, מה שעלול לגרום לתופעות כמו הפסקת נשימה מתוך שינה - וזה אכן קורה וגובה מחיר בחיי אדם".
לא כל כאב צריך תרופה / השיחה עם פרידמן מובאת כאן במסגרת פרויקט "משחקים באחריות" של מפעל הפיס, סדרת ראיונות עם מומחים וחוקרים מובילים שמספרים על המדע שמאחורי התופעות. הם ישרטטו את הדפוסים הפיזיולוגיים, הפסיכולוגיים וההתנהגותיים ויאפשרו זיהוי, הבנה והתמודדות מוצלחת עם התמכרויות ומצבי שימוש יתר באמצעים שונים.
פרידמן ואנשי המקצוע שאיתם הוא עובד מוטרדים מקלות דעת שישנה בציבור לגבי התרופות, שמביאה אנשים להגיע אל הרופא עם דרישה לתרופה ספציפית ומתעקשים עליה, ומשחקים עם המינונים לפי מה שנדמה להם שהם צריכים: "הרופאים משתמשים בכלים שלהם באופן סביר, אבל בסופו של דבר גם מופעל עליהם לחץ מהמטופלים שמונע מהם לרשום תרופות שאינן ממכרות - ויש כאלו - וגם אין להם יכולת השגחה אמיתית על אופן השימוש".
הרוב הגדול של משתמשי התרופות הממכרות הם אכן מי שחיפשו כדורי הרגעה או שינה, אבל סכנה לא פחות גדולה נשקפת מתרופות נגד כאבים שניתנות במרשם ונלקחות באופנים לא אחראיים. "חלק מהתרופות האלה מיועדות לאנשים שסובלים מכאבים סופניים, והן חזקות פי מאה מהרואין", אומר פרידמן, "ואנשים משיגים וצורכים אותן - מה שמביא למספר לא קטן של מקרי מוות ממנת יתר של משככי כאבים. בארצות הברית בתקופת הקורונה זה הפך למגיפה שגבתה חיים של 100 אלף איש".
גם פה, אומר פרידמן, אפשר להבין את הצורך, כיוון שחרדה, באופן ברור, מגבירה תחושת כאב: "ההתמקדות בכאב והחרדה ממנו - מעצימות אותו. ככה זה עובד. ואנחנו כבני אדם צריכים להיות מודעים לזה. הרופאים עוזרים בכלים שיש להם, אבל גם לנו יש כוחות משמעותיים וחשוב להשתמש בהם".
6 דרכים לעבור את התקופה הזאת בלי תרופות ממכרות
1. נצלו את כל משאבי החוסן האישי שלכם. היעזרו בכל מה שעומד לרשותכם ואתם מכירים ויודעים שנותן לכם כוח - משפחה, חברים, טיולים, פעילות גופנית. תגלו שיש להם השפעה ברורה על ההרגשה שלכם.
2. אם אתם חשים צורך נקודתי בתרופה - עשו זאת במקסימום מחשבה עליכם. תשאלו את הרופאה מה היא רושמת, האם יש סכנת התמכרות, מהם גבולות הגזרה בשימוש. זה מידע קריטי לבריאותכם.
3. אפשר גם להיעזר בתרופות טבעיות או ללא מרשם. ישנם תכשירים טבעיים שונים שעושים את העבודה בלי לסכן אתכם. גם הרופא שלכם מכיר אותם. למשל - קפסולות של שמן לבנדר לבליעה (תרופת מרשם) או תכשירים טבעיים שמכילים שורש ולריאן. ואגב, לפי מחקרים גם הרחה בלבד של שמן לבנדר עשויה להפחית מתח וחרדה.
4. שימו לב לקשר ההדוק בין חרדה לכאב. כשאתם מצליחים להפחית חרדה - באמצעות הרחת שמן, טיול או שיחה עם חברים - גם הכאב הפיזי שלכם פוחת. זה בדוק.
5. תנו מקום לפן הרגשי בחייכם. המחשבות שלנו יכולות להיות מפחידות מאוד לפעמים, ויש מגוון אנשי מקצוע שנועדו להקשיב, לשמוע, לתקף ולסייע. אם אתם חשים שהחרדה גדולה, ממש לא כדאי להישאר עם זה לבד. פסיכותרפיסטים, פסיכולוגים ומטפלים בשיטות שונות יכולים להיות בדיוק הדבר שאתם זקוקים לו, ושיעזור לכם לצלוח את התקופה הזאת באופן מיטבי.
6. אתם ממש לא לבד בזה - ויש כבר מי שחשב עליכם. מרכזי חוסן רבים של משרד הרווחה נפתחו ברחבי הארץ בעקבות המצב, קופות החולים מציעות מענה רגשי וכך גם עמותות כמו ער"ן או נט"ל. הם שם בדיוק בשביל לעזור, אם יש לכם אפילו מחשבה קטנה בעניין - זה שווה פנייה.
הכתבה מתפרסמת בשיתוף עם מפעל הפיס