בספטמבר האחרון נפרד אורן סמדג'ה מאביו, מוריס סמדג'ה, ממייסדי הג'ודו הישראלי, ויום ה־30 למותו יצא ב־7 באוקטובר. מאז לוקח סמדג'ה חלק פעיל בהסברה הישראלית, במקביל להכנות הקדחתניות לקראת אולימפיאדת פריז שתיפתח בעוד ארבעה חודשים, שם ידריך את נבחרת הגברים בג'ודו. “בפן האישי אני נמצא בתקופה הכי מטלטלת שיש”, אומר סמדג'ה. “חודש לפני פרוץ המלחמה איבדתי את אבא שלי, שהיה העוגן שלי, וזה שיבש אותי לגמרי. ניסיתי להתאושש, אבל ה־30 יצא בול על ה־7 באוקטובר. אנחנו בתקופה לא טובה, הרגשה לא טובה, תחושות קשות, ובנוסף לזה גם חווינו גל פציעות של הספורטאים שלנו בחודש נובמבר, בדיוק באליפות אירופה. לאט־לאט אנחנו מתאוששים וחוזרים לתלם, ואני מקווה שהכל יהיה בסדר”.
איפה תפסה אותך השבת השחורה?
“קמתי בשבת בבוקר, פתחתי טלוויזיה ולא האמנתי למראה עיניי. צלצלתי לאחד החברים שלי, מאמן ג'ודו בקיבוץ עין השלושה, וניסיתי לדבר איתו ולשאול אותו מה קורה, לאט־לאט התחילה להתבהר התמונה. זה הכניס אותי לשוק טוטאלי, מה גם שאני במקור מאופקים, אז האזור מאוד קרוב ללבי. אחרי כמה ימים גייסו את בני למילואים, ואת הבן השני, שנמצא בסדיר, שלחו לאזור רמאללה. אשתי היא קצינת נפגעים בפיקוד העורף, אז גם אותה גייסו. כל זה היה מאוד מלחיץ. התבקשתי על ידי משרד החוץ לסייע ביכולות שלי, דרך הקשרים שיש לי בעולם במסגרת תפקידי, כדי להעביר את המסרים החוצה, בין שדרך הרשתות ובין שדרך אנשים שאני מכיר. צפיתי בסרט הזוועות, והיה מאוד קשה לראות אותו. יצאתי ממנו בן אדם אחר. ביקרתי בקיבוצים שחוו את ההרס, פגשתי מפונים ולוחמים ועשיתי כל מה שאני יכול כדי לעזור. זו המדינה של כולנו, מדינה שכולנו אוהבים. כל כמה ימים שמעתי על חברים שלי שהבנים שלהם נהרגו או נרצחו, זה שובר את הלב”.
במסגרת זו הוא ערך ביקור בקיבוץ בארי. “היה מחריד לראות את המעשים של החיות הללו, הגרועים שבגרועים, אשר השחיתו כל דבר בבתים האלה”, הוא מספר בכאב. “אני מתאר את הזוועות במילים, אולם מה שתפס אותי היה הריח – ריח של מוות בכל פינה. יצאתי מבית אחד וראיתי עוד בית שעבר את אותו הפוגרום, שכונה שלמה, יישוב שלם שאת כולו המחבלים השחיתו, בזזו, שברו, הרסו, מלכדו – כל דבר שהיה בו חיים, הפך למוות. לחמתי בכל זירות הג'ודו בעולם, התמודדתי מול החזקים ביותר ואני נחשב לאדם מאוד קשוח, אבל למראה הזוועות האלה הרגשתי כיצד הגוף והנפש שלי נשברים ומתרסקים. עברו לי סרטים בראש ולא הצלחתי לדמיין בחלומות השחורים ביותר את הזוועות שהאנשים האלה עברו”.
בשיחתנו סיפר סמדג'ה כי בדיוק חזר ממפגש בין ספורטאי הנבחרת ללוחמי צה”ל בשטח: “זה היה מרגש, הם סיפרו לנו מה עוזר להם בלחימה בשטח, ואנחנו סיפרנו להם מה עוזר לנו ועזר לנו באולימפיאדות, הם אימצו את העצות שלנו ואנחנו את שלהם, זו זכות גדולה”.
ועל רקע המלחמה המתמשכת, ביולי מחכים לכם המשחקים האולימפיים בפריז.
“קודם כל, הסדרי הטיסות שונו. הרבה טיסות בוטלו ויש מקומות שמן הסתם לא נוכל לטוס אליהם לאימונים ולתחרויות מטעמי ביטחון, אז זה מאתגר עוד יותר, ופוגע ביכולת שלנו להתאמן ולטוס ולהיערך לטווח ארוך. בחודש הראשון למלחמה היה קשה לצוות שלנו להביא אנרגיה לאימון, וגם לספורטאים עצמם היה קשה להתניע ולהיות ALL IN במטרות וביעדים. בהרבה מקומות שאליהם אנחנו יוצאים בחו”ל אנחנו זוכים לעוינות ולקריאות בוז, מסתכלים עלינו בעיניים אחרות ולא תמיד מבינות. יש הרבה קשיים, אבל אנחנו מקצוענים, מתמקדים במטרות וביעדים, מנסים לחשוב על תוכניות חלופיות ונעשה את כל מה שאנחנו יכולים כדי להגיע הכי מוכנים לפריז”.
חלל שלא יתמלא
סמדג'ה (53), אגדת ג'ודו ישראלית ואחד משני המדליסטים האולימפיים הראשונים בארץ (מדליית ארד במשחקי ברצלונה 1992), הקים בשנת 1996 את המרכז הישראלי לג'ודו ומצוינות בספורט באבן יהודה והחל להוביל כמאמן מאות חניכים. ב־2010 החל לאמן את נבחרת הגברים של ישראל בג'ודו כחלק מתהליך בניית איגוד הג'ודו הישראלי מחדש. באולימפיאדת ריו (2016) זכה חניכו אורי ששון במדליית ארד, ובאולימפיאדת טוקיו (2020) זכתה נבחרת ישראל תחת הדרכתו ותחת הדרכת שני הרשקו במדליית ארד בתחרות הקבוצתית.
“הצלחנו להביא את הג'ודו הישראלי למצב שבו פחות ממדליה אולימפית או מדליה באליפות אירופה זה סוג של אכזבה”, מתגאה סמדג'ה. “יש כיום כל כך הרבה הישגים וכל כך הרבה נפח לג'ודו הישראלי. הדורות הבאים ייכנסו לנעליים מאוד גדולות. המטרה שלי היא להמשיך את המורשת שאבא שלי התחיל. הגיע הזמן שהג'ודו יהיה אימפריה. אנשים בעולם כיום רוצים להבין מה קורה בג'ודו הישראלי. יש פה חבורה שמעל עשור מספקת את ההישגים הגדולים בספורט הישראלי. אפשר להנחיל את המודל הזה לילדים מגיל צעיר, ולא רק בג'ודו, אלא להעתיק אותו לענפי ספורט אחרים שלא מצליחים להתרומם להישגים בינלאומיים”.
כשהוא מדבר על אביו המנוח מוריס סמדג'ה, ממייסדי ענף הג'ודו התחרותי בארץ, אי אפשר שלא לחוש את העצבות וגם את הגאווה בקולו של סמדג'ה: “אבא לימד אותי הכל, מלסדר את המזרן נכון ועד טקטיקת לחימה. היו לנו הרבה ימים ביחד, ימים שהייתי יושב ומדבר איתו, מתייעץ וחולק את ההישגים והחוויות שלי, והיום זה מאוד חסר לי. נוצר חלל ריק שאף אחד לא יוכל למלא. אני יכול להגיד תודה על כל רגע ורגע שאבא היה בחיים ושספגתי את כל מה שלימד אותי. אני ממשיך את הדרך שלו. הוא עבר 92 שנים שבמהלכן ראה וחווה את הכל, וזו הנחמה שלי”.
“על התמדה וחריצות”
נחמה נוספת עבור סמדג'ה הגיעה בדמות הפקה חדשה של תיאטרון השעה הישראלי לילדים ולנוער בשם “אלוף ישראל”, הצגה בכיכובם של גל ברק וטל דנינו המבוססת על חייו של אורן ושל אביו מוריס ז”ל. ההצגה מגוללת את סיפורו, מילדותו באופקים ואימוניו במקלט השכונתי עם אבא שלו, ועד הגעתו לפסגת הספורט העולמי. “כשמחזאי ההצגה אורי אוריין והבמאי רועי מלכה פנו אליי וביקשו להיפגש איתי, הם לא סיפרו לי בהתחלה במה מדובר אלא אמרו שזה משהו שעשוי לעניין אותי”, נזכר סמדג'ה. “הזמנתי אותם אליי והתחלתי לספר להם את הסיפור שלי ודיאלוגים שהיו לי עם אבי ז”ל, ועל הדרך שלי מילדות ועד היום. לא חשבתי שיצא מהפגישה הזו משהו, אבל אז הם הזמינו אותי להקראה של ההצגה והתרגשתי עד כדי כך שעצרתי את עצמי מלדמוע. מסתבר שברוח הלחימה והמאורעות שקרו במדינת ישראל הם חיפשו סמל וסיפור שיוכלו להרים את מצב הרוח של בני הנוער, והחליטו שסיפור החיים שלי יכול להיות הדבר הזה. עניין אותם לשמוע על החלומות והמטרות שלי, הן כג'ודוקא והן כמאמן, וכך נוצרה ההצגה. הגעתי לחזרות, הדרכתי אותם איך לבצע את התנועות ומה ללבוש כדי שזה ייראה מקצועי וזו הייתה חוויה מאוד מהנה”.
איך ההרגשה שיש הצגה על הסיפור שלך?
“זה מרגש מאוד וזו הפתעה נעימה. חשוב לציין שכל התגמולים שאקבל מההצגה ייתרמו לטובת ילדי עוטף ישראל. זה לא רק הסיפור שלי, אלא זה בעיקר סיפור על התמדה, חריצות והוכחה שכל מי שחולם וחותר למען החלום – יגשים אותו. זה המסר שלי לנוער”.
איך אתה רואה את השינוי שחל ביחס של הקהל הישראלי לענף הג'ודו?
"אני חושב שהג'ודו תפס מקום מרכזי בתרבות הישראלית, וכל הזמן מדברים על הג'ודו. כל טורניר משודר באופן רציף בערוץ הספורט. בעבר היינו רגילים לראות רק כדורגל בשבת והיום מראים ג'ודו. הקהל מכיר את הספורטאים ומעורה בכל מה שקורה איתם”.
הצגת הבכורה של “אלוף ישראל” מבית תיאטרון השעה הישראלי תיערך הערב בשעה 20:00 במרכז ענב בתל אביב