הפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל אביב, שבוצע על ידי ערבי ישראלי מוואדי ערה, העלה לדיון הציבורי את סוגיית כלי הנשק הבלתי חוקיים בישראל בכלל, ובמגזר הערבי בפרט. המחבל, נשאת מלחם, אומנם השתמש בנשק ברישיון שלקח מהכספת של אביו, אך האירוע הציף את התופעה הרווחת של החזקת נשק לא חוקי במגזר, ורבים טענו כי יש להגביר את האכיפה ולהחמיר את הענישה בתחום. בנאום שנשא לאחר הפיגוע אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי לא יבליג עוד על החזקת נשק בלתי חוקי במגזר הערבי. "איני מוכן לקבל שתי מדינות בישראל: מדינת חוק לרוב אזרחיה, ומדינה בתוך מדינה לחלק מאזרחיה - במובלעות שאין בהן אכיפת חוק", אמר נתניהו בדבריו.

"יש בהן הסתה אסלאמיסטית, נשק בלתי חוקי למכביר שלעתים תכופות יורים בו באירועים ובאירועי פשע בלתי פוסקים. העידן הזה הסתיים". הוא ציין עוד כי "נגדיל באופן דרמטי את שירותי אכיפת החוק במגזר הערבי. נקים תחנות משטרה חדשות, נגייס עוד שוטרים, ניכנס לכל היישובים ונדרוש מכולם נאמנות לחוקי המדינה". ברביעי הקרוב צפויה הכנסת לדון בהצעתו של ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת סוגיית הנשק הבלתי חוקי בחברה הערבית.

“ברור לכולנו שיש פחות אכיפה במגזר הערבי, ושיש בו יותר נשק לא חוקי מאשר במגזר היהודי", טוען ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי). "תמ"ק עוזי כמו זה שהגיע לידי המפגע בתל אביב הוא לא כלי נשק שאמור להסתובב ברחובות. חייבים לפעול על בסיס מודיעין קיים או מודיעין עתידי כדי לאסוף את הנשק הבלתי חוקי. אני מקווה מאוד שהפעם יהיה שיתוף פעולה בקרב החברה הערבית לצמצום התופעה".

כלי נשק שנתפסו ע"י משטרת כרמיאל. צילום: אלכס רוזקובסקיכלי נשק שנתפסו ע"י משטרת כרמיאל. צילום: אלכס רוזקובסקי

אלא שאל מול הסערה הציבורית שהתעוררה כעת, חברי כנסת ואישים בולטים במגזר הערבי טוענים כי כבר שנים הם מתריעים מפני הסכנה במצבורי הנשק הבלתי חוקי ומפני העלייה החדה במקרי אלימות במגזר הערבי. לטענתם, הם מנסים זה שנים לדרבן את המשטרה ואת המשרד לביטחון פנים להיאבק בתופעה, אך ללא הצלחה משמעותית. כך למשל, ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) מנהל זה שנים מאבק בתופעת הנשק במגזר הערבי. כבר בשנת 2011 הוא יצא בקמפיין נגד אלימות, רצח והחזקת נשק ביישובים הערביים בישראל תחת הכותרת "די לאלימות - הנשק הורג אותנו". כחלק מהקמפיין הועברה עצומה הקוראת לציבור הערבי להימנע מהחזקת נשק ומשימוש בו. "אנו מתנגדים לשימוש באלימות וחותרים לקידום החברה הערבית והתפתחותה כחברה ללא אלימות ומביעים את דאגתנו מתופעת החזקת הנשק שמתפשטת לאחרונה", נכתב בעצומה. "אנו דורשים מכל הגופים והאזרחים לפעול על מנת לשים קץ לתופעת הירי בחתונות ודורשים להחרים כל חתונה שיורים בה".

ב־2014, בעקבות הירצחו של מנהל בית ספר בטייבה מכלי נשק לא חוקי, הזהיר ח"כ טיבי שוב מכמויות הנשק הגדולות שנמצאות במשולש וטען בעבר בתקשורת כי "כל ילד בטייבה יכול להשיג נשק. גם ברמלה וגם בנתניה. אבל בנתניה טיפלו באופן יסודי בפשיעה. כשהיא גלשה ליישובים הערביים השכנים, אז מישהו הסתפק בכך ואמר שזה בסדר, כאילו נפתרה הבעיה. הבעיה לא נפתרה כי אנחנו ממשיכים להיהרג, זה נשק נורא. הרי המשטרה יודעת למי יש נשק, אם הוא היה מופנה נגד ביטחון המדינה, רשויות הביטחון היו עוצרות מיד את האיש, השכן ובן הדוד שלו".

"אלפי פריטים נתפסו"

סוגיית הנשק הבלתי חוקי שעלתה לכותרות מעלה כמה שאלות: מהם ממדיה של תופעת החזקת הנשק הלא חוקי במגזר הערבי? מהן ההשלכות של מאגרי נשק בלתי חוקי כאלו? ומה עושה המשטרה כדי למגר את התופעה?

לדברי גורם במערכת הביטחון, הנשק הבלתי חוקי בארץ מגיע ממגוון מקורות, בהם אקדחים שנגנבו ממטווחים, גנבת כלי נשק מפריצות לבתי עסק וגנבה בסיטונות מנשקיות. גם ייצור עצמי, רכישת כלי נשק מחיילים והברחות מספקים אלפי כלי נשק בלי חוקיים מדי שנה. כך למשל, באוקטובר האחרון נגנבו שישה רובים מסוג אם־16 מהנשקייה של קיבוץ נאות מרדכי בעמק החולה. מחירו של כל רובה כזה עשוי להגיע בשוק הבלתי חוקי ליותר מ־50 אלף שקלים. מחירם של אקדחים נע בין 20 ל־30 אלף שקלים, וישנם גם אקדחים ורובים שניתן להשיג בכמה אלפי שקלים.

קמפיין נגד אלימות, רצח והחזקת נשק ביישובים הערביים. ח"כ טיבי. צילום: הדס פרוש, פלאש 90קמפיין נגד אלימות, רצח והחזקת נשק ביישובים הערביים. ח"כ טיבי. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

בדוח "נשק קל ופיקוח על נשק קל בישראל", שנכתב בידי פעילות של "האקדח על שולחן המטבח", פרויקט שנועד לצמצם את תפוצת הנשק הקל במרחב האזרחי בישראל, נכתב כי על פי פרסומים שלא אומתו, בשנת 2013 העריכה המשטרה כי מספר כלי הנשק הקל הבלתי חוקיים בישראל עומד על כ־400 אלף במגזר היהודי והערבי יחד. הדוח גם מצביע על ניסיונות של המשטרה לאסוף כלי נשק במגזר הערבי שאינם זוכים להצלחה, בעיקר בגלל מידע מודיעיני מוקדם שמתקבל אצל מחזיקי הנשק.

“במסגרת מבצעים תכופים בתחום אמצעי הלחימה נתפסו בשנים האחרונות אלפי פריטים, הורחקו מהרחוב מאות חשודים עד תום ההליכים נגדם והוגשו מאות כתבי אישום", נמסר ממשטרת ישראל. "בשנת 2015 הוגשו למעלה מ־1,100 כתבי אישום בגין עברות אמצעי לחימה במגזר הערבי, ומעצרם של למעלה מ־900 חשודים הוארך עד תום ההליכים. נתונים אלה הם תוצר של האכיפה הנחושה והם מצויים במגמת עלייה מבחינת שיעור כתבי האישום מכלל התיקים". לפי דוח של משטרת ישראל, משנת 2013, בשנים 2012־2013 תפסה משטרת ישראל 2,000 כלי נשק בלתי חוקיים במגזר הערבי, עצרה 400 חשודים וקיבלה לידיה עוד 200 כלי נשק שנמסרו מרצון על ידי בעליהם. "זו טיפה בים", טוען גורם במערכת הביטחון.

בשנת 2010 החליט השר לביטחון פנים דאז יצחק אהרונוביץ' על הקמת 14 יחידות משטרתיות אורגניות בתחנות משטרה במגזר הערבי ובערים מעורבות, שייתנו בהדרגה מענה לכל היישובים. עד כה הוקמו שש יחידות כאלה.

בעיר טייבה, הסמוכה לטירה, מתנהלת כבר שנים מלחמת שליטה בין ארגוני פשיעה מקומיים. מדובר במלחמה שגובה קורבנות בנפש, אבל כמעט אינה מגיעה לכותרות. “כמויות כלי הנשק במגזר עצומות", מספר תושב טירה שעובד במערכת החינוך בעיר. "יש מחסני נשק ממש בחלק מהכפרים, והמשטרה יודעת ולא עושה כלום. ההנחה שלהם היא כנראה שזו בעיה 'אצלנו' ושנדרש יותר מדי כוח אדם או מודיעין כדי להתערב. כל עוד זה בתוך החברה שלנו, לא מתערבים. אבל בסופו של דבר נשק בלתי חוקי יופנה נגד החברה כולה. אנחנו היום במצב שילדים מגיעים לבית הספר עם נשק. אני פוחד להעיר לנהגים בתוך העיר, ואני לא הולך לחתונות מחשש להיפגע מיריות שמחה. הפיגוע בתל אביב רק חשף עד כמה קל להשיג נשק אצלנו. נשק מאולתר, נשק גנוב, נשק מוברח".

על פי נתונים של מרכז "אמאן", המרכז הערבי למאבק באלימות שהוקם על ידי שייח' כאמל ריאן בשנת 2009, ב־15 השנים האחרונות נהרגו כ־1,050 בני אדם באירועי אלימות וירי בחברה הערבית.

"לשנות מבפנים"

דבריו של ראש הממשלה נתניהו בעניין אכיפת הנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי עוררו לא מעט זעם בקרב מנהיגי המגזר. "מנהיגי הציבור הערבי בישראל, ואני ביניהם, פנו שוב ושוב במהלך השנים האחרונות לממשלה ולרשויות אכיפת החוק בדרישה להגביר את האכיפה ביישובים הערביים, כאשר הדרישה המרכזית שלנו היא איסוף של כל כלי הנשק הבלתי מורשים מהיישובים והכפרים שלנו", טוען ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת. "הראשונים שסובלים, נפגעים ונהרגים מהנשק הזה הם אנחנו. אלה הילדים שלנו שביטחונם מופקר ברחובות היישובים הערביים. ראש הממשלה סירב עד היום להפנות לנושא תקציבים, ורק עכשיו, כשהנשק הופנה כלפי אזרחים יהודים, הוא לפתע רוצה לטפל בסוגיה. אנחנו נמשיך ונדרוש, גם אחרי שהסערה הנוכחית תישכח, שהמשטרה תתחיל לראות בנו אזרחים שווי זכויות ותיקח אחריות על ביטחוננו האישי, כאשר הדבר הראשון שצריך לקרות על מנת להבטיח זאת הוא איסוף של כלל הנשק מהיישובים הערביים".

ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת: "הציבור הערבי מנסה להתמודד עם האלימות הגואה". צילום: מרק ישראל סלםח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת: "הציבור הערבי מנסה להתמודד עם האלימות הגואה". צילום: מרק ישראל סלם

האם במגזר הערבי עצמו נוקטים צעדים לצמצום התופעה, למשל בבתי ספר ובמוסדות חינוך?
“הציבור הערבי מנסה להתמודד עם האלימות הגואה, אך מכיוון שאין תקציבים או עזרה ממשלתית בנושא, הכלים העומדים לרשותנו מאוד מוגבלים. יש מגוון של תוכניות חינוכיות שעוסקות במניעת אלימות, וכן מספר ארגונים חוץ־ממשלתיים שעושים עבודה חשובה ובעלת השפעה. לדוגמה הארגון שהוקם על ידי שותפתי בכנסת, ח"כ עאידה תומא־סלימאן, 'נשים נגד אלימות', שעוסק במניעת תופעת האלימות במשפחה והגיע להישגים מרשימים גם ברמה התודעתית וגם ברמה הביצועית. בנוסף, אנחנו מובילים מחאה הולכת ומתגברת בנושא, וזה גם היה אחד מעמודי התווך בקמפיין הבחירות של הרשימה המשותפת. אך שינוי עומק בנושא לא יוכל להתבצע ללא השקעה של תקציבים, הן באכיפת החוק והן בחינוך".

“צריך לשתף פעולה עם המשטרה, לקרוא לצעירים להתגייס ולשנות מבפנים", טוען גורם בארגון לשינוי חברתי העובד בחברה הערבית. "המשטרה אינה עושה מהלך מקיף למיגור התופעות האלו משום שהיא נתפסת כחלק מהישות הממשלתית המפלה, והשוטרים נתקלים לא פעם באלימות ובחוסר שיתוף פעולה בכפרים ובערים ערביות. הדרך לשנות היא מבפנים".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל פועלת בשנים האחרונות בשיתוף עם המשרד לביטחון הפנים למתן מענה לצרכים הייחודיים של החברה הערבית, לצמצום הפשיעה ולהגברת תחושת הביטחון והאמון במשטרה ובשלטון החוק, בין היתר באמצעות אכיפה נחושה נגד מפרי חוק. הוקמו מרכזי שיטור קהילתי בכפרים ושיטור עירוני בערים, הוקמו תחנת משטרה בתחום המשולש ומרחב חדש בתחום מחוז ירושלים, הוקמו שש יחידות אורגניות הפזורות בריכוזי אוכלוסייה ומונות מאות שוטרים, הופעלה תוכנית לגיוס שוטרים בני המגזר הערבי, והתקיימו מפגשים של פיקוד המשטרה עם מנהיגי קהילה וראשי רשויות. בימים אלה סיימה המשטרה עבודת מטה שעניינה הרחבת שירותי המשטרה במגזר הערבי, לרבות הקמת תחנות משטרה חדשות והשקעת משאבים באיסוף נשק לא חוקי".