ישראל נמצאת מתחת לממוצע של ה-OECD בקריאה, במתמטיקה ובמיומנויות של מחשב, כך עולה מסקר בינלאומי שערך הארגון ביותר מ-30 מדינות ועוסק במיומנויות בוגרים בישראל, ופירסמה הבוקר (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בשיתוף פעולה עם הרשות הארצית למדידה ולהערכה בחינוך (ראמ"ה).הסקר מדד באופן ישיר את רמת המיומנות של בוגרים מגילאי 16 ועד 65.  פרט לישראל, בצ'ילה, יוון, סלובניה וטורקיה, הוצגו ציונים נמוכים מהממוצע בשלושת התחומים הללו. 




באוריינות הקריאה, ישראל נמצאת במקום ה-28 מתוך 34 מדינות, עם ציון של 255 לעומת ממוצע של 268 ב-OECD. באוריינות מתמטית, אנו נמצאים במקום ה-29 מתוך 34, כשהממוצע בישראל עומד על 251 לעומת 263 בממוצע ה-OECD ובמקום ה-24 מתוך 29 במיומנויות פתרון בעיות בסביבה מתוקשבת, עם ממוצע של 274 לעומת 279. עוד עולה מהסקר, כי בישראל נמדד פער גדול מאד בשלושת התחומים בין האוכלוסייה היהודית לערבית, עם הבדל של 50-40 נקודות. כמו כן הוצג כי שיעור גדול (34%) מהאוכלוסייה הערבית חסרי מיומנויות התקשוב הבסיסיות, לעומת זה של האוכלוסייה היהודית (9%).

צביקה אמיר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ככל שמתבגרים - המיומנויות יורדות

בישראל, כמו ברוב מדינות ה-OECD, בתחומים אוריינות קריאה ואוריינות מתמטית הציון הממוצע הגבוה ביותר נצפה אצל בני 29-25, והציון הממוצע הנמוך ביותר נצפה אצל בני 65-60. בבדיקה של מיומנות פתרון בעיות בסביבה מתוקשבת, נמצא כי שיעור חסרי מיומנות התקשוב עולה עם הגיל. כלומר, ככל שמתבגרים - המיומנויות יורדות.

הסקר הבינלאומי העלה כי בכל הנוגע לאוריינות מתמטית ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת, האוכלוסייה הגברית מגיעה להישגים גבוהים יותר מנשים. אך לפי הנתונים הנוגעים לישראל, נמצאו פערים לטובת הגברים רק באוריינות מתמטית, והם עומדים על 12 נקודות בקרב כלל האוכלוסייה, 11 נקודות אצל יהודים ו-15 נקודות אצל ערבים.

כיצד משפיעים הנתונים על המשכורת שלנו?

נתון נוסף שהציג הסקר הוא השפעת המיומנות של השכר החודשי: ככל שהמיומנות גבוהה יותר, כך השכר גבוה יותר. השכר הממוצע (ברוטו) של בעלי רמת אורינות קריאה גבוהה עומד על 16,312 שקלים, לעומת 8,552 שקלים בלבד בקרב בעלי רמת קריאה נמוכה. רמות שכר נמוכות במיוחד נמצאו בקרב מי שדיווחו על חוסר ניסיון עם מחשב (6,726 שקלים בממוצע).

בין השנים 2012-2011 נערך הסבב הראשון של סקר המיומנויות בקרב 25 מדינות, ובשנים 2015-2014 נערך הסבב השני בתשע מדינות, ובהן ישראל. הסקר נערך במתכונת דומה בכל המדינות המשתתפות, כך שיאפשר השוואת נתונים בין המדינות, ותמכו בו בין היתר משרד הכלכלה, משרד החינוך, בנק ישראל, המועצה להשכלה גבוהה ומשרד האוצר.