"אני חי יום יום ובעיקר לילה לילה את אותו היום": תומר ויינברג, הניצול היחיד מאירוע חטיפת אהוד גולדווסר ואלדד רגב בזרעית בקיץ 2006, העלה הבוקר (רביעי) פוסט בפייסבוק, בו הוא מתייחס לראשונה לסדרה הדוקומנטרית "2006", של ערוץ "אל מיאדין" הלבנוני על מלחמת לבנון השנייה, שם הוא התראיין. על ויינברג הועברה ביקורת רבה על כך שהתראיין לערוץ של חיזבאללה, אך בפוסט שהוא פרסם, הוא כתב כי שיקרו לו ואמרו לו שמדובר בכתבה לערוץ טלוויזיה איטלקי.

"החלטתי לכתוב כי ממש כואב לי לאור הפרסומים האחרונים בתקשורת", פתח ויינברג, "10 שנים אחרי. אני חי יום יום ובעיקר לילה לילה את בוקר ה-12.7.2006. לא ארחיב על החיים בצל הפוסט טראומה כי זה ארוך ומייגע אבל זו מלחמה יומיומית. לשרוד. להרים את הראש ולנסות גם לחייך ולשמוח, לקום לעבודה ולמצוא כל יום סיבה להמשיך הלאה. להמשיך לחיות עם הפציעה, הכאבים, הזיכרונות הלא נשלטים וזה שהאירוע הזה מסרב למות תקשורתית".


"החלטתי לכתוב כי ממש כואב לי ". תומר וייברג. צילום: פייסבוק"החלטתי לכתוב כי ממש כואב לי ". תומר וייברג. צילום: פייסבוק


"מי שמכיר אותי יודע עד כמה אני מתרחק מהתקשורת"


"ואז מגיע איזה כתב איטלקי מתחזה, רודף אחריי כמה חודשים ע"מ לקבל ממני ראיון לתוכנית שכביכול אמורה להיות משודרת באיטליה לקראת 10 שנים למלחמת לבנון השנייה. מי שמכיר אותי יודע עד כמה אני מתרחק מהתקשורת. כמה זה עושה לי רע. אבל מי שמכיר גם קצת את התקשורת, יודע שכשהם רוצים משהו, הם משיגים את זה. אותו כתב איטלקי אפילו הציע לי כסף. 2000 דולר או יורו.. לא זוכר. כמובן שסירבתי. אמרתי לו שמצפונית אני לא מסוגל לקחת כסף על דבר כזה. אז הוא עבר לשיטה אחרת", כתב ויינברג.


"הוא אמר שחייבים שהעם האיטלקי יבין גם את הסבל של העם בישראל. שגם הצד הזה ישמע. אני חושב שפה הוא הצליח ללכוד אותי. כשהתראיינתי הרגשתי קצת כמו שגריר של מדינת ישראל. דיברתי על כמה שאנחנו צמאים לשקט ורוצים כבר שלום וכמובן גם על האירוע עצמו. הוא סחט אותי רגשית. לא תפקדתי כמה ימים לאחר מכן. הוא נתן לי לצפות בסרטון החטיפה בעוד הוא מצלם אותי. זה שבר אותי ולא יכולתי להמשיך. לא תיארתי לעצמי שהכול שקר והחומרים ילכו לחיזבאללה. אני חושב שכל בר דעת יכול להבין שעם כל הטראומה והחרדות שלי, לא הייתי מכניס לביתי מבצרי כתב של חיזבאללה או מטעמו. רק המחשבה על זה שהיה בבית שלי מישהו מטעמם מכניס אותי לסרטים נוספים", המשיך ויינברג.


ויינברג מתוך הסרט "2006". צילום מסךויינברג מתוך הסרט "2006". צילום מסך


"נפלתי בפח שגדולים ובכירים ממני נפלו. אם ציפי לבני ועמיר פרץ עם כל סוללת יועצי התקשורת שלהם נפלו, אני מרגיש קצת פחות דביל. אז לכל המפרסמים והטוקבקיסטים שקפצו וצעקו עליי שנתתי ראיון לחיזבאללה, לכל אלה שכתבו עליי שברחתי והפקרתי, שלא דאגתי לחברים שלי, הפוסט הזה מוקדש בעיקר לכם".