למרות הסכם הפיוס עם טורקיה, נראה שעידן המשטים הפרובוקטיביים לעזה עוד רחוק מסיומו. מחרתיים ייצא לדרך מברצלונה "משט הנשים", הכולל שתי ספינות ועליהן עשרות נשים ממדינות שונות, בהן גם ישראל, המבקשות לפרוץ את המצור הימי על עזה. בישראל נערכים לסכל את המשט ולמזער את הנזקים ההסברתיים שהוא עלול לגרום.



ההזמנה למשט. "לפרוץ את המצור"
ההזמנה למשט. "לפרוץ את המצור"



הספינות - אמל (תקווה) וזיתונה (הזית) - אמורות לעגון במספר נמלים בדרך לעזה ולקיים שם מסיבות עיתונאים והפנינג תמיכה במאבקן. התחנה הראשונה תהיה קורסיקה.



על סיפון הספינות יהיו פעילות שלום מאמריקה, אסיה ואירופה, בהן מלין ביורק, חברת הפרלמנט האירופי משוודיה; אן וורייט, קולונל בדימוס בצבא האמריקאי שהתפטרה מהשירות הדיפלומטי ב-2003 במחאה על הפלישה לעיראק; ד"ר פאוזילה חסאן, רופאה ממלזיה; וכן מספר פעילות ישראליות ובהן יועצת התקשורת של ח"כ חנין זועבי. הח"כית עצמה בחרה שלא להפליג במשט הנוכחי.



"קוראות תיגר על המצור הלא אנושי"




על סיפון אחת הספינות תהיה גם מייריד מגוואייר, פעילה חברתית מצפון אירלנד וכלת פרס נובל לשלום, המוכרת היטב לגורמי הביטחון ולגורמים המדיניים בישראל. מארגנות המשט טוענות כי הוא נועד להביע סולידריות, להביא מסר של תקווה לעם הפלסטיני ולקרוא תיגר על "המצור הלא אנושי והבלתי חוקי שישראל מטילה על עזה במשך שנים".



כמו כן מבקשות משתתפות המשט למקד את תשומת הלב העולמית למקומה של האישה הפלסטינית במאבק הלאומי. המשט מוגדר כ"לא אלים" והמארגנות מקוות להימנע מעימותים עם כוחות צה"ל, אבל הודיעו כי הן נחושות "לשבור את המצור על עזה".



גורם מדיני בירושלים אמר אתמול ל"מעריב-השבוע" כי משרד החוץ פועל בכל הכלים לטיפול בנושא, ובכלל זה להקטין עד למינימום את הנזק התדמיתי והתקשורתי שמשט הנשים עלול לגרום.