נהוג לומר על הישראלים, או ככה לפחות אנחנו רוצים לקוות, כי למרות החוצפה והצפירות הבלתי פוסקות בכבישים, מדובר באנשים חמים שבשעת צרה יסייעו ללא לחשוב פעמיים גם לאנשים שאינם מכירים. דוח חדש וייחודי מסוגו, המציג נתונים בנושא תרבות הנתינה והתרומה בארץ, קובע לראשונה כמה הישראלים מוכנים לפתוח את הארנק ולתרום ועבור מי. 76% מהישראלים תורמים כסף או שווה ערך, המגיע לסכום של כשישה מיליארד שקלים, לכאורה נשמע מספר מכובד, אך היקף התרומה הממוצע למשק בית עומד על כ–300 שקלים בלבד בשנה, סכום הנחשב לנמוך יחסית בין מדינות המערב. כך עולה היום (שלישי) מהדוח הנערך במסגרת הפעילות של המכון למשפט ופילנתרופיה בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית.



כ-15% מהנשאלים תרמו מעל 1,000 שקלים בשנה וכ-2.3% תרמו מעל 10,000 שקלים בשנה. בנוסף, 58% מהישראלים מעדיפים לתרום לקבצנים, 52% תורמים בקופות צדקה, 50% בסופרמרקטים ורק כ-7.5% תורמים באמצעות האינטרנט ו–4.2% באמצעות מסרונים. רובם מעדיפים לתרום לסיוע לאוכלוסיות נזקקות (63%), לחולים (59%) ולמוסדות דת (37%), אך רק מעטים מהתורמים לארגונים חברתיים (9%) מנצלים את הטבת המס הניתנת על ידי המדינה בגין התרומה.



"לתמוך בארגונים חברתיים"



עו"ד גליה פיט, המנהלת המקצועית של המכון למשפט ופילנתרופיה התייחסה לנתונים: "כסף פרטי הוא בסיס חשוב ליכולת של ארגונים חברתיים לתת מענה לצרכים הולכים ומתרחבים. מהדוח עולה בבירור שכאשר אין אמון במדינה שהיא תסייע למי שזקוק לכך, אנשים נוטים לתרום יותר. החשיבות הרבה של הדוח היא שהוא מאפשר לנו להבין טוב יותר מתי ואיך הכסף הזה נתרם, ועם הידע הזה, לתמוך בצורה טובה יותר בעשיה של הארגונים החברתיים".



נזקקים, ארכיון. צילום: יונתן זינדל
נזקקים, ארכיון. צילום: יונתן זינדל