רבות מדובר על עבריינות ואלימות מצד קטינים ועל הצורך לצמצם את התופעה. אך כאשר רשויות המדינה מטפלות באופן לקוי בעבריינות נוער, לא פלא שהרצידיוויזם (חזרה למעגל הפשע) בקרב קטינים בישראל גבוה בהרבה מאשר בקרב בגירים. על פי דוח הסנגוריה הציבורית לשנת 2016, שמוגש היום (ראשון) לשרת המשפטים איילת שקד ולוועדת הסנגוריה הציבורית, קטינים רבים עדיין לא זוכים לשחרור מוקדם ולתוכנית שיקום, ורבים נאלצים לשהות במאסר ובמעצר רק בשל מחסור מקומות במעונות מותאמים.



תופעה זו זכתה לביקורת חריפה גם מצד בתי המשפט, אך השנה הובהר כי המחסור במקומות במעונות “הנעולים” אינו נובע דווקא רק ממחסור במיטות או בתקציבים – כי אם ממחסור בכוח אדם במוסדות אלה. כך למשל קטין שהוטל עליו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע צו החזקה במעון נעול למשך תשעה חודשים, אך חסות הנוער הודיעה לבית המשפט כי לא ניתן לממש את הצו כיוון שאף שישנן 16 מיטות פנויות באותו מעון - קיימת מצוקת ההעסקה ואיוש תקני אנשי הדרכה, שאינה מאפשרת מימוש המכסות הקיימות. 
 
במקרה זה הורה השופט בהחלטה יוצאת דופן כי הקטין ישובץ במעון נעול למרות זאת, שכן “זהו איננו מצב זמני, החוסר קבוע, והאפשרות המעשית להשתמש בכלי של מעון נעול הולכת ונהיית מורכבת יותר ויותר”. עוד הודגש כי מדובר בהזדמנות הטיפולית האחרונה לפני הידרדרותו של הקטין ל”מדרון שלא ניתן לצפות את קצהו”. 

 כלא הנוער אופק בשרון. צילום: ראובן קסטרו כלא הנוער אופק בשרון. צילום: ראובן קסטרו
 

עוד עולה מהדוח כי מצב הכלואים בכלא הנוער אופק הצמוד לכלא השרון קשה ביותר. הדוח מצביע על שימוש מוגבר ובלתי מידתי באמצעי הבידוד, אף שאמצעי זה הוכרז על ידי האו”ם כבלתי אנושי בשימוש נגד קטינים. כמו כן, במהלך השנה הועלו מספר תלונות חמורות על אלימות סגל כלא אופק. ממעקב שבוצע בסנגוריה הציבורית עולה כי חלק מהתלונות נסגרו לאחר שהקטינים חזרו בהם מתלונתם, ובסנגוריה העלו את החשש שהחזרה מהתלונה נובעת מלחצים או מחששות שלהם שמא יבולע להם. 
 
“אנו עדים למקרים רבים של קטינים אשר נפגעים קשות כתוצאה מהיעדר מענה טיפולי”, נכתב בדוח. “יש להמשיך ולקוות כי הפתרונות הנכונים יימצאו בהקדם וכי הם יועדפו על פני ה’פתרון’ הקל והמיידי של כליאה, אשר גובה מחיר חברתי וכלכלי יקר בטווח הארוך”.


השמדת ראיות בתום המשפט
גם מצבם של בגירים שנתקלים במערכת אכיפת החוק רחוק מלהיות מזהיר. על פי הדוח, לא אחת נעשה שימוש יתר בסמכויות המשפט הפלילי, בהגשת כתבי אישום העוסקים בזוטות שאינן מגיעות כלל לרף הפלילי, או במקרים שבהם עושה המדינה שימוש במשפט הפלילי על אף קיומם של כלים מידתיים יותר. כך למשל, במקרה שנחשף ב”מעריב”, הועמד אדם לדין בגין עבירה של היזק בזדון לרכוש, לאחר שכשהיה בגילופין הכה בתריס בסלון במטרה לסגור אותו, אך זה נפל לחצר ונשבר. אותו אדם זוכה בבית המשפט המחוזי.
 
במקרה אחר, שנחשף אף הוא ב”מעריב”, הואשמה אישה בעבירת תקיפה לאחר ש"קרעה דפי נייר לחתיכות וזרקה אותן לעבר פניה של המתלוננת”. דוגמה נוספת לכתבי אישום שספק רב אם ראוי היה שיוגשו, גם לאור המדיניות החדשה שעליה הכריז המשרד לביטחון הפנים, היא כתבי אישום הנוגעים להחזקת כמויות זעומות של סם. כך למשל טיפלה הסנגוריה במספר רב של כתבי אישום הנוגעים להחזקת פחות מגרם אחד של חשיש.
 
תופעה נוספת ומדאיגה שעליה מצביעה הסנגוריה היא של השמדת מוצגים בתום ההליך המשפטי. תופעה זו יוצרת מכשול משמעותי המקשה ולעתים אף מונע חשיפה של הרשעות שווא, בהיעדר אפשרות לבצע במוצגים בדיקות מדעיות שבכוחן להוכיח קיומה של עילה למשפט חוזר. בדוח מזכירה הסנגוריה כי להערכתה “קיימת בישראל תופעה, שאינה זניחה ואינה שולית, של חפים מפשע המרצים מאסרים כבדים”.
 
זאת ועוד: מדי שנה נכלאים מאחורי סורג ובריח מאות אנשים בשל העובדה כי לא שילמו קנס שהוטל עליהם בהליך פלילי. כך למשל בשנת 2016 בלבד נכלאו 481 אנשים בשל אי תשלום קנס. באחד המקרים הקשים ביותר שטופלו השנה על ידי הסנגוריה הציבורית נגזר בשנת 2006 על ר’, צעיר בן 28, קנס בגובה של 1,000 שקל או 60 ימי מאסר תמורתו. במשך עשור כמעט לא נעשתה כל פנייה לר’ בדבר הקנס.
 
בסופו של דבר הופעלה נגדו פקודת המאסר בחלוף למעלה מעשור, וללא כל התראה מוקדמת. ר’ סיפר כי כלל לא היה מודע לכך שניתן לשלם את הסכומים ולבטל את המאסר. לאחר ששילם את הסכומים ובעקבות בקשת הסנגוריה לביטול פקודת המאסר, ר’ שוחרר לביתו לאחר שריצה 22 ימי מאסר מיותרים.


מחפשים חלופות לכליאה
לצד התופעות והמגמות המדאיגות שעליהן מצביע הדוח, מוקדש פרק נפרד ל”רוחות של שינוי”. הפרק מצביע על ניצנים של מעבר ממדיניות של החמרה בענישה ועלייה מתמדת בשיעורי הכליאה אל עבר מדיניות רציונלית יותר מבוססת־נתונים המבקשת ליצור חלופות להעמדה לדין ולכליאה, ומתן משקל משמעותי יותר לשיקום. 

דוקטור יואב ספיר. צילום: רענן כהןדוקטור יואב ספיר. צילום: רענן כהן
 
שיאן של ההתפתחויות הוא בהחלטת הממשלה לאמץ את המלצות הוועדה המקצועית לבחינת מדיניות הענישה בראשות השופטת (בדימוס) דליה דורנר, וכן בהחלטת בג”ץ מהעת האחרונה, המחייבת להקצות לכל אסיר שטח מחיה ראוי. “התפתחויות אלה טומנות בחובן פוטנציאל להתמודדות צודקת יותר ויעילה יותר עם תופעות של עבריינות ופשיעה”, נכתב בדוח.
 
הסנגור הציבורי הארצי ד”ר יואב ספיר מסר כי הדוח מפרט הישגים רבים של הסנגוריה הציבורית לאורך השנים, ובשנה החולפת בפרט. "לצד ההישגים והשיפורים, אנו רואים חובה להציף גם שורה של בעיות מהותיות העומדות על סדר יומה של מערכת המשפט הפלילית, שיש לקוות כי תבואנה על פתרונן בהקדם. הסנגורים הציבוריים ימשיכו בעבודתם המסורה מתוך תפיסה של שליחות חברתית ומחויבות עמוקה לזכויות האדם”.

מספר המעצרים עלה ב־60% מאז שנת 1998

באחד הפרקים הקשים בדוח מתריעה הסנגוריה הציבורית על ריבוי המעצרים בישראל ועל המגמה המטרידה של גידול עקבי במספר המעצרים. כך לדוגמה בשנת 1998 נערכו בישראל כ־38 אלף מעצרים, בעוד מספרם של המעצרים טיפס באופן הדרגתי והגיע לכ־61 אלף בשנת 2016 – עלייה של כ־60%. 
 
חשוב להדגיש כי ביותר ממחצית ממעצרי היום (כ־34 אלף) כלל לא מוגש בסופו של דבר כתב אישום נגד העצור, ותיק החקירה שנפתח בעניינו נסגר מאוחר יותר. גם מספרם של המעצרים עד תום ההליכים גדל באופן ניכר ובעקביות: בשנת 1998 היו 6,080, ואילו בשנת 2016 היו 19,758 מעצרים כאלה. 
 
"הסיכוי לשבור את רוחו של חשוד באמצעות המעצר לצורכי חקירה ולגרום לו להודות בדברים שלא עשה גדול יותר כאשר מדובר במי שחירותו נשללה", מציינים בסנגוריה הציבורית. "ריבוי המעצרים הוא מהתופעות המטרידות ביותר כיום במערכת המשפט הפלילי, ולדעת הסנגוריה יש לה השלכות מדאיגות על משטר זכויות האדם בישראל ועל היחס שבין הפרט לשלטון".
 
עוד מתריע הדוח על כך שמרבית העצורים בישראל אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות שלהם בסנגור לפני חקירתם במשטרה.
"המשמעות היא כי בעולם המציאות זכות ההיוועצות לפני חקירה שמורה בעיקר לנחקרים מיוחסים אשר דבר חקירתם נודע להם מראש והם לא מעוכבים ולא נעצרים, או לנחקרים מנוסים המודעים לזכויותיהם", נכתב בדוח. "נחקרים אחרים לא זוכים פעמים רבות לממש את זכויותיהם".

בית הסוהר: "אין שחר לטענה על ניסיונות הסגל למשוך תלונות על אסירים"

מבית הסוהר "אופק" נמסר בתגובה: "מאז 2015 נרשמה ירידה של 85% בהיקף האירועים השליליים בבית הסוהר ״אופק״, הודות לפיקוד בית הסוהר, לתפיסה מותאמת ולפעולות נכונות שנעשו. בשנים האחרונות ישנה הקפדה מיוחדת בנושא השיקום והרוב המוחלט של האסירים משתלב במסגרות החינוך מדי יום בבית הספר ב"אופק" ובמסגרות הטיפוליות השונות, שהיקפן עלה בעשרות אחוזים".

"על מנת לממש את תכניות הטיפול והשיקום לצמצם את היקף החזרה של האסירים לפשיעה, נדרשת הקפדה על סדר יום ועל משמעת, עובדה שמחייבת גם שימוש בענישה במידת הצורך. הבידוד הוא כלי ענישה שנמצא בשימוש אך ורק במקרה הצורך, לפרקי זמן קצרים מאד, תחת הקפדה על נהלים ברורים. יצוין כי במקרים רבים, מתוך גישה חינוכית וניהולית, ניתנת הקלה בעונש על ידי פיקוד בית הסוהר. אנשי הסגל בבית הסוהר, בשיתוף ותמיכה מלאה של שב"ס, יוזמים אין ספור תכניות ופרויקטים שנועדו להתמודד עם בעיות יסוד של האסירים ובהם: מרכז קשב חדשני להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז, תכנית לגיוס אסירים משוחררים לצה"ל ולהשתלבות במכינות קדם צבאיות, תכניות טיפול שונות חדשניות, מסלולי הכשרה מקצועית ועוד. אין שחר לטענה על ניסיונות של הסגל למשוך תלונות של אסירים ואם ישנה טענה קונקרטית כזו נשמח להכיר אותה ולטפל בה".

"בבית הסוהר 'אופק' משרתים אנשי סגל מקצועיים ומנוסים המבצעים משימה קשה, מורכבת וסיזיפית, ומבצעים את משימתם הביטחונית, החברתית והאנושית באמונה ובמסירות ראויים לציון. דובר שב״ס מוסיף - מן הראוי כפי שהיה נהוג בדוחות קודמים כי הדוח יועבר לגוף המבוקר לפני פרסומו בציבור. מצער הדבר כי הסנגוריה הציבורית בחרה שלא לעשות כן".