לקראת כניסת השבת, להלן זמני הכניסה והיציאה של יום המנוחה ברחבי הארץ.
פרשת השבוע - פרשת וישלח / הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
יעקב אבינו פונה לקב"ה ואומר: "קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך" (בראשית לב, יא). בתפילת שבת אנו אומרים: "עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך, ואל תיטשנו לנצח".
טוב הדבר לו ביקשנו מהקב"ה שישפיע עלינו שפע של ברכה ופרנסה בעקבות מעשינו הטובים, אך האמת אחרת. בשל מעשינו המועטים איננו ראויים כלל לתגמול, אלא שמבקשים אנו מהבורא יתברך שישלח את ברכתו בצורת רחמים עלינו ועל צאצאינו. מבקשים אנו מה' חסד חינם. לנו לא מגיע מאומה. דלים וריקים אנו, אך בכל זאת מבקשים אנו שה' יגמול איתנו חסד. חסד ולא תשלום. חסד חינם. כך לימד אותנו אבינו יעקב לפנות לקב"ה.
הגאון מווילנה הסביר זאת במשל: אדם שהלווה לחברו סכום כסף יכול לתבוע את כספו ולקבלו בתשלומים, עד לסכום ההלוואה. לאחר מכן לא יוכל לתבוע מאומה. אבל עני המקבל קצבת נדבה מעשיר הגומל איתו חסד חודש בחודשו, יוכל לבקש מהנדבן מדי חודש את הקצבה ללא הגבלה, שכן מעולם לא קיבל אלא בנדבה ובחסד. וחסד אין לו קץ. רחמים אין להם קץ.
כך הדבר בבקשותינו מאת הבורא יתברך. לו היינו מבקשים בזכות מעשינו או תמורת זכויותינו, ייתכן שאלה כבר תמו וגמולנו כבר נפרע. אבל האמת היא שגם עד עכשיו לא עזרונו אלא רחמיך, גם עד עתה הענקת לנו מחסדיך, ועל כן יכולים אנו לבקש כי לא תיטשנו לנצח.
על דברים אלו של הגאון מווילנה מוסיף המגיד מלובלין זצ"ל: זה מה שאמר יעקב אבינו בתפילתו "קטונתי מכל החסדים אשר עשית את עבדיך". הלא גם עד עתה לא הייתי ראוי כלל לחסדיך המרובים, והם הוענקו לי לפנים משורת הדין. לכן גם עכשיו "הצילני מיד אחי, מיד עשיו".
וזה גם מה שאמר דוד המלך: "זכור רחמיך ה' כי מעולם המה" (תהילים כה, ו). הואיל ומאז ומעולם היו אלו רחמים וחסדים בלבד, הרינו מבקשים שלא ייפסקו לעד.
אומר יעקב: "עם לבן גרתי" (בראשית, לב, ה) ומפרש רש"י: "עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים". יעקב אבינו התאונן על עצמו ואמר: "אומנם תרי"ג מצוות שמרתי, אולם לא למדתי מלבן לקיים את המצוות במידה כזו של התלהבות ומסירות, כפי שהיה לבן עושה את מעשיו הרעים".
שאלו את בעל חידושי הרי"ם זצ"ל: מדוע הכופרים כל כך מצליחים במעשיהם הרעים? הלא השקר אינו ראוי לקיום? והשיב: "הכופרים אומנם עושים את מעשיהם למען רעיון שקרי, אולם הם עושים זאת באמת ובתמים. ואילו אנו עושים למען רעיון אמיתי, אולם איננו מצליחים לעשות זאת בכל האמת והתמימות". ולמרות זאת מבקשים אנו, אף שמעשינו דלים ולא תמיד מצליחים אנו להחדיר בהם את כל מסירות נפשנו, "זכור רחמיך כי מעולם המה".