מאות מפגינים חרדים חסמו היום (חמישי) בגופם את התנועה בצומת הרחובות יפו ושרי ישראל בעקבות מעצר אברך שלא התגייס. כוחות משטרת ישראל נמצאים במקום. במהלך המהומות, נעצרו 30 מפרי סדר. במהלך המהומות, נאבקו המפגינים עם השוטרים לחסימת הרכבת הקלה במרכז העיר וגרמו לעצירתה למספר דקות, זאת בשעה עמוסה במיוחד של יום חמישי אחר הצהריים.



לפני כחודש וחצי, שופטי בג"ץ קיבלו את בקשת המדינה לדחות את חקיקת חוק הגיוס ונתנו ארכה עד ה-28 ביולי 2019. בהרכב של תשעה שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, נדחו העתירות של מפלגת יש עתיד, התנועה לשוויון בנטל והתנועה לאיכות השלטון. השופטים הפנו לסעיף 38 בחוק יסוד הכנסת, האומר כי "כל חיקוק שתקפו היה פוקע תוך שני החודשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חדשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החודשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת - יעמוד בתקפו עד תום שלושת החודשים האמורים".



צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90



צילום: אברהם שרייבר/TPS



כזכור, בחודש ספטמבר 2017, קבע בג"ץ כי כי חוק הגיוס שאפשר לבני ישיבות שלא להתגייס לצבא אינו חוקתי ופוגע בערך השוויון. בהחלטתה כתבה נשיאת בית המשפט העליון דאז, הנשיאה מרים נאור כי "הסדר הגיוס החדש פוגע בשוויון בצורה עמוקה באופן המקים פגיעה בזכות החוקתית לכבוד האדם". הסדרת נושא גיוס בני הישיבות החל "חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם" חוקק בשנת 2002 ונקרא על שם השופט בדימוס צבי טל, שעמד בראש הוועדה שהתוותה אותו. החוק פירט את התנאים המאפשרים דחיית גיוס עבור בחורי ישיבות. ב-2012 הורה בג"ץ על ביטולו מהנימוק שאינו חוקתי. בעקבות זאת התבטל חוק טל, והחוק החל למעשה על בני הישיבות הוא חוק שירות ביטחון (חוק גיוס חובה), שחל על כל צעיר וצעירה ישראלים בני 18.



למרות זאת, המדינה סרבה לגייס בני ישיבות, מתוך אמירה שהצבא אינו ערוך לכך. התנועה למען איכות השלטון עתרה נגד המהלך ובתגובה המדינה טענה כי נעשו התאמות בצבא, וכי "בקרוב יחל גיוס תלמידי ישיבות מלא". בחודש מרץ 2013 נערכו בחירות, מפלגת יש עתיד זכתה ל-19 מנדטים והשתתפה בהרכבת הממשלה. תוך שהיא מתחייבת לקדם שוויון בנטל ויצירת הסדר שוויוני חדש שיחליף את חוק טל. ועדה בראשות יעקב פרי שניסחה את עיקרי החוק, שעבר בקריאה ראשונה ועבר לוועדה מיוחדת בראשות חברת הכנסת איילת שקד שניסחה הצעת חוק לשוויון בנטל. במרץ 2014 עבר החוק – תיקון 19 - בקריאה שלישית.
עיקריו, בין היתר - תקופת הסתגלות עד יולי 2017. שבתקופה זו לא חלה כל חובת גיוס על תלמידי הישיבות, אלא התגייסות מרצון; "ריקון הבריכה" - תלמידי ישיבות, אשר מלאו להם מעל 22 שנים - קיבלו פטור מידי מגיוס ובני 18-22, זכו לדחייה ולפטור בגיל 24; הממשלה הייתה אמורה לקבוע מדי שנה יעדי גיוס ומכסות של תלמידים שיזכו בשרות מקוצר ובפטור. כן נקבע, כי לאחר הכניסה לתקופה הקבע, יחולו על אלו שחייבים להתגייס החוקים החלים על מתגייסים מכלל האוכלוסייה – לרבות סנקציות פליליות על אלו שיסרבו להתגייס. בית המשפט דן בתיק בהרכב של תשעה שופטים, אולם, בטרם הספיק בג"ץ לפסוק, בחודש מאי 2015 קמה ממשלה חדשה, ה-34, כאשר המפלגות החרדיות החליפו בקואליציה את יש עתיד. אחד הצעדים הראשונים שהובילה הממשלה החדשה הייתה חקיקת תיקון לחוק שירות ביטחון, אשר אמור היה לבטל את ההסדרים. כך הגיע לעולם תיקון 21 לחוק. בסוף 2015 עובר תיקון 21 לחוק אשר מרכך את התיקון שקדם לו, ולמעשה מונע באופן סופי את גיוסם של בני הישיבות.