פרשת הצוללות עלתה מחדש לסדר היום לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי קנה את המניות בחברה שסיפקה שירותים לתאגיד טיסנקרופ הגרמני בהיותו אזרח פרטי. אתמול לעומת זאת טען ראש הממשלה כי רכש אותן כשהיה ראש האופוזיציה בשנת 2007. ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, תת אלוף במיל' יעקב נגל, שוחח היום (שלישי) עם אראל סג"ל וחיים לוינסון ב-103FM על הפרשה, וטען כי "לא היה בשום צורה או מצב רצון לקנות 9 צוללות. האם דרג מדיני יכול לכפות על צה"ל את עמדתו? בהחלט. גם פרויקטים נוספים נכפו על הצבא ע"י דרג מדיני, למשל כיפת ברזל". 

"התקיים דיון לגיטימי עם השאלה האם מדינת ישראל צריכה חמש או שש צוללות. הדיון החל משנת 2009 ולדעתי יסתיים רק ב-2035. זה דיון על סדרי עדיפויות ולבסוף רק הקבינט מחליט בנושא. הקבינט החליט גם בשנת 2010 שמדינת ישראל צריכה לרכוש צוללת שישית. וב- 2016 כולם, ללא יוצא מן הכלל, כולל חיל הים, מערכת הביטחון והקבינט החליטו שיש לעשות הסכם עם הגרמנים על שלוש צוללות ותהו אם יש לחתום על ההסכם ב-2016 או ב-2017", הוסיף נגל. 

משתמע מדברי אשכנזי שהצוללת השישית נכפתה עליו מטעמים לא מקצועיים. האם הדיון ב-2010 היה דיון מקצועי?
"הדיון ב-2016 שהייתי חבר בו היה מאוד מקצועי. לא השתתפתי בדיון ב-2010 אבל קראתי את התמלול. מהתמלול עולה שהוא היה מקצועי מאוד. אני לא מעלה על דעתי שהחלטות בנושא כזה יהיו לא מקצועיות. קורים מקרים בהם הדרג מדיני כופה על צה"ל לעשות דברים בניגוד להמלצותיו אך נותנים לצה"ל להציג את עמדתו בצורה ברורה".

היית ממלא מקום יושב ראש המל"ל בשנת 2016. ידעת מההסכמה של נתניהו לגרמניה לתת את הצוללות למצרים?
"בארצות הברית יש חוק על שמירת היתרון היחסי של ישראל. אין חוק באף מדינה אחרת שמחייב אותה לשמור על יתרונה היחסי, לכן כל ידידה שלנו שומעת אך עושה מה שהיא רוצה. לא הייתי מעורב באישור כזה או אחר כי אין מצב כזה בו הגרמנים צריכים אישור של ישראל למכור את הצוללות למצרים. האחריות המלאה היא על משרד הביטחון".

שר הביטחון טוען שהוא לא ידע מכל התהליך הזה. זה נשמע לך הגיוני?
"כל התהליך היה מול ממשלת גרמניה ובמסמך שאינו מסווג כתוב בבירור שמאשרים לבנות צוללות באופן כללי עם הערכה כלכלית כלשהי".

ראש האגף ידע את הדברים?
"הוא סיפר שהוא ידע את הדברים. יכול להיות שהוא ידע רק עובדות חלקיות. אני בדקתי את הניירות ולא היה שום מסמך במל"ל שהוא בעד מכירת הצוללות".

מהי דעתך על מהות העניין?
"מכירת נשק למישהו שיכול להיות אויבנו בעתיד זה תמיד פחות טוב. לא תמיד אתה יכול למנוע את זה. חשוב להבין, החל באוקטובר 2015 התקיים תהליך ומשא ומתן בין ממשלת ישראל לממשלת גרמניה. אני נכנסתי לתפקידי בינואר 2016, חודש לאחר מכן התקיים מפגש עם מרקל. במהלך היערכותי למפגש הסתכלתי על הניירות שנאספו החל מאוקטובר 2015 וראיתי שנדרש מאיתנו להכין טיוטה של MOU עד אוקטובר 2016 ולכן דרשתי להכין את הטיוטה. זו לא הייתה יוזמה של ראש הממשלה אלא שלי".

על הטיוטה חתום בוגי יעלון?
"היא נכתבה במל"ל ובאישור משרד הביטחון. כל ההערות שהיו למשרד הביטחון נכנסנו לטיוטה".