"מכלול של ליקויים, חלקם חמורים, מצביעים על כך שהליכי רכש שביצעה המשטרה בשנים האחרונות, בוצעו שלא בהתאם לעקרונות שביסוד חובת המכרזים ולעקרונות המשפט המנהלי", כך קובע מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח ביקורת מיוחד שמתפרסם היום (רביעי) על מערך הרכש במשטרת ישראל.

משטרת ישראל מבצעת רכש שנתי הנאמד בכ-2.5 מיליארד שקל, והדוח מתריע על פגמים וליקויים בהליכים הנדרשים על פי חוק. "במימוש רכש באמצעות מכרזים המשטרה נהגה באופן מלאכותי לפצל התקשרויות, להקטין כמויות ולחדד איכויות של רכישות כדי להימנע מהחובה לערוך מכרזים", מציין המבקר, וקובע עוד כי התגלו מקרים של אי הכנת דרישה מבצעית כנדרש, מפרטים שלוקים בחסר, טיפול ברכש על ידי גורמים שחסרים ידע מקצועי, היעדר מומחיות הנדרשת לשם בקרה על מפרטים וסקרי שוק לקויים.

בנוסף, עולה מהדוח הנוקב כי לא נערך הסדר ניגוד עניינים בין בעלי תפקידים בכירים שעסקו יחדיו בנושאי רכש, למרות שהם נשואים. בביקורת נטען עוד כי נציגים בכירים של חברת ה"מימד החמישי" - שיו"ר כחול לבן בני גנץ היה היו"ר שלה, נכחו בדיון של המשטרה לבחירת מסלול ההתקשרות עם החברה בתחום רכש מערכת טכנולוגית מתקדמת. "נציגי המשטרה הציגו נתונים לא נכונים בפני ועדת המכרזים בנוגע לאותה חברה, ועלה חשש לפגיעה בשוויון בין ספקים עקב שימוש בפטור מבצעי בנסיבות רכש זה", נכתב עוד בדוח – "המשטרה החליטה למסור קניין רוחני שלה לאותה חברה תמורת הנחה חד פעמית".

עוד עולה מהביקורת, כי במקרים מסוימים מפחיתות יחידות המשטרה באופן מכוון ויזום את איכות הטובין, או השירותים הנרכשים, או את כמותם, כך שסכום הרכש יהיה קטן מ-50 אלף שקל וזאת, כדי להימנע מרכש באמצעות מכרז. "פרקטיקה זו עלולה לגרום בין היתר לוויתור על דרישות נחוצות לפעולות המשטרה, וכן עלולה לפגוע ביכולת תכנון הרכש עבור כלל המשטרה בשל היעדר תמונה ברורה ומלאה של כלל צורכי הרכש של יחידות המשטרה".

הביקורת העלתה כי ב-11 הזמנות קיבלה המשטרה כמה הצעות מחיר לצורך אותה ההתקשרות מספק אחד בלבד, באופן שבפועל ההתקשרויות בוצעו בלא שהתקיים תמחור. מבקר המדינה מתריע כי עסקים קטנים מתקשים להתמודד במכרזים שמפרסמת המשטרה וקובע כי המשטרה עשתה שימוש בפטור ממכרז מטעמים מבצעיים, גם ברכש שאינו עומד בתנאים לפטור זה.

תחנת משטרה. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עוד עולה מהביקורת, כי בשנים 2017-2016 ביצעה מחלקת הרבנות במשטרה 17 הזמנות רכש של מזוזות וההתקשרויות בוצעו תוך בחירת הספק מראש והסתכמו בכ-340 אלף שקל. הביקורת העלתה עוד כי 76 מ-118 הזמנות בתחום התרבות וההוויי שאושרו מינואר 2016 ועד מאי 2018, בוצעו שלא בהתאם להוראות הדין.

בדוח נטען עוד כי יחידות המשטרה מתקשות לבצע מעקב ופיקוח שוטפים בנושא מימוש תהליכי הרכש ועמידת ספקים בהתחייבויות. בשלושה מאגפי המשטרה התגלה לטענת המבקר חשש לניגודי עניינים בפעולות הרכש ובעת קידום קצינים ומינויים לתפקיד חדש, ככלל, לא היה נהוג למסור שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים.

שפירא קובע כי נמצאה זיקה בין מי שהיה ראש חטיבת אוכלוסייה, תקשורת וקהילה לבין יועץ תקשורת חיצוני שהמשטרה שכרה את שירותיו. "הזיקה לא נבדקה על אף שהמידע היה מצוי במשטרה", מצוין בדוח – "מדובר בעבודה משותפת של השניים בשנים שקדמו להעסקתו במשטרה, שראש האגף לשעבר לא פירט את היקפה ועל עומק הקשר. זאת ועוד, למרות שהזיקה לא נבחנה המליץ ראש האגף לשעבר להמשך ההתקשרות עם אותה חברת ייעוץ בפטור ממכרז".

שוטר. צילום: דוברות המשטרה

שפירא קובע שלנוכח הליקויים על המשטרה והמשרד לביטחון הפנים לקיים תהליכי שינוי מקצועיים בהובלה ובמעורבות של גורמי פיקוד בכירים, בדגש של בחינת ההסדרים הקיימים, שיפור תהליכי העבודה המקצועיים וחיזוק הבקרה. מבקר המדינה הודיע כי במהלך הביקורת הועבר ליועץ המשפטי לממשלה מידע שהעלה חשש לכאורה לביצוע מעשה פלילי.

"הדוח מעלה שורה של ליקויים יסודיים וכשלים חמורים בהליכי התכנון של הרכש, ביצוע רכש והבקרה של המשטרה על ביצועו", מתריע שפירא בסיכום הדוח – "בשנים האחרונות ביצעה המשטרה פעולות משמעותיות לטיוב תהליכי הרכש, אבל עם זאת, חומרת הממצאים שהועלו בדוח מחייבים לעשות בדק בית של מערך הרכש במשטרה".

הליכוד: "לפתוח בחקירה נגד גנץ"; כחול לבן: "לא נפל דופי בפעילותו"

בתגובה לדוח, הליכוד הגיש דרישה ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח מיידית בחקירה פלילית נגד בני גנץ. "התלונה הוגשה לאור הממצאים החמורים העולים מדו״ח מבקר המדינה ומעלים חשד שגנץ התקשר באופן לא-חוקי עם המפכ״ל לשעבר רוני אלשיך בניסיון לקחת במרמה 50 מיליון שקלים מכספי הציבור לחברת "המימד החמישי" בראשותו", אמרו בליכוד. 

"לפי דוח המבקר - החברה של גנץ שיקרה לוועדת המכרזים, גנץ ואלשיך פעלו בחוסר שקיפות, החברה של גנץ גרמה למשטרה הפסד של 4 מיליון שקלים, הפסד שהיה צומח ל-50 מיליון שקלים לולא גנץ פשט את הרגל עוד קודם לכן. התקשורת וגורמי האכיפה קבעו כללי משחק שהציבור חייב לדעת הכל על מועמד לראשות ממשלה לפני הבחירות. בוגי יעלון אף אמר ש״ישראל צריכה ראש ממשלה שאין מה לחקור עליו״. אסור שיהיה דין אחד לנתניהו ודין אחר לבני גנץ. יש להורות על חקירה מיידית של בני גנץ".

כחול לבן מסרו בתגובה לדוח מבקר המדינה: "אנו מודים למבקר המדינה על עבודתו החשובה. מדובר בדו"ח העוסק בהתנהלות המשטרה בכל הקשור למכרזים ופטור ממכרזים. בפעילותו של גנץ כיו"ר המימד החמישי לא נפל דופי. לצערנו דווקא בפרשה הביטחונית החמורה שמרחפת מעל ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנוע מבקר המדינה מלחקור, בשל חקירת המשטרה בפרשה המתנהלת. אנו מקווים שבסופו של דבר ידע הציבור מדוע נתניהו שיקר ואז הודה שאישר מכירת צוללות מתקדמות למצרים מתחת לאפה של מערכת הביטחון? ואיך זה הגיוני שראש ממשלה מרוויח 16 מיליון ש״ח בעסקת ״צוללות תמורת עמלות".

תגובת משטרת ישראל

ממשטרת ישראל נמסר: "מידי שנה משטרת ישראל מנהלת 13,000 הזמנות רכש לערך בהיקף של 2.5 מיליארד ₪ , כלל הליכי הרכש מבוצעים כחוק בהתאם לאמות מידה מקצועיות וצרכי הארגון, ובאופן שנועד להבטיח כי המוצרים והשירותים יעמדו בסטנדרטים הנדרשים ויתאימו לפעילות המבצעית של המשטרה. משטרת ישראל מקיימת תהליכי פיקוח ובקרה באופן תדיר, במסגרתם כבר נבחנו ואומצו ע"י המשטרה חלק ניכר מההערות שעלו בדו"ח המבקר, עוד בטרם פרסומו. דוח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות אשר רובן ככולן מצויות על סדר יומה של המשטרה וזוכות לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה. נציין כי משטרת ישראל למדה את דו"ח מבקר המדינה ותפעל ליישום יתר הנושאים העולים בו.
 
"בכל הנוגע לתכנון ותכנית הרכש: בין המשרד לבט"פ ומשטרת ישראל מתקיימים תהליכי עבודה שוטפים בנוגע לתכנון תקציב המשטרה ומימוש תכניות העבודה. בשלהי שנת 2016, הוכנה עבודת מטה נרחבת לטיוב הליכי הרכש, ובעקבותיה הוכנה ויושמה תכנית רכש שנתית שנכנסה למימוש לראשונה החל מתחילת שנת 2017. מטבע הדברים, יישום תהליך חדש מעין זה דורש תקופת למידה לצורך הטמעת השינויים, תהליך שכבר ניכר באופן משמעותי אשתקד".
 
"בכל הנוגע לטיפול בחשש לניגודי עניינים: 1. איסור העיסוק בנושא המעמיד שוטרים במצב של ניגוד עניינים מוטמע ומטופל היטב במשטרה. איסור זה, ידוע היטב לכל שוטר וקצין, ונלמד במסגרת ההכשרות השונות במשטרה ולכן הלכה למעשה נמנעים שוטרים מטיפול בנושאים המעמידים אותם במצב של ניגוד עניינים, ובמקרים הבודדים בהם יש חריגות מהאמור ננקטים הליכים משמעתיים בהתאם. בעקבות לקחים שהופקו בהקשר זה, נעשה יישור קו של הליך מילוי והחתמת בעלי התפקידים הנדרשים למלא שאלוני ניגודי עניינים ולאחרונה אף הופץ בארגון רענון הפקודות והנהלים בנושא. 2. משטרת ישראל פועלת כל העת למנוע מצב של ניגוד עניינים גם בנושאי רכש ומכרזים מלכתחילה, וככל שהוא עולה אנו פועלים למנוע את ההתקשרות או לערוך הסדר ניגוד עניינים מתאים. נדגיש כי המשטרה מקפידה לצרף טופס העדר ניגוד עניינים למכרזיה". 
 
"באשר להתקשרות שהסתיימה עם חברת גולדפינגר תקשורת: חברת גולדפינגר תקשורת נבחרה בהליך מכרזי תקין למתן שירותי אסטרטגיה תקשורתית למשטרת ישראל. מבחינה כרונולוגית עובדתית, במועד ההתקשרות הראשונה של המשטרה עם החברה (פברואר 2016), רח״ט את"ק לשעבר טרם גויס לשורות המשטרה, ולכן החשש לניגוד העניינים הלכאורי שבינו ליועץ העובד בחברה, לא יכול היה להתעורר במועד ההתקשרות עם חברת הייעוץ. החברה חתמה על תצהיר והתחייבות למניעת ניגוד עניינים וכן התחייבה כי ככל שיעלה חשש לניגוד עניינים במהלך התקשרותה עם המשטרה, תעלה זאת בפני הגורמים הנדרשים. במסגרת הליך גיוסו של רח״ט את"ק לשעבר, הוא מילא שאלון לבחינת ניגוד עניינים, אשר בצירוף קורות החיים שלו, נבחנו על ידי מחלקת משמעת והייעוץ המשפטי במשטרה. הארכת חוזה ההתקשרות עם החברה נעשה על פי כל הנהלים ובאישור משרד האוצר אשר בחן את כלל ההיבטים הכרוכים באישור זה. הנושא נבחן גם במועד הארכת ההתקשרות ולא נמצא חשש לניגוד עניינים כלשהו שעולה מהתקשרות עם חברת הייעוץ.  בחינה זאת נעשתה גם בהתבסס על הצהרות והתחייבויות לניגוד עניינים עדכניות עליהם חתמו הגורמים הנוגעים בדבר שכיום אינם משרתים בארגון ולא מספקים שירותים עבורו".
 
"באשר לבני הזוג שהוזכרו בדוח: המשטרה היא זו שמינתה את בני הזוג לתפקידים אלו בהליך שקוף וגלוי שנערך בהתאם לפקודות ונהלי המשטרה. כל אחד מבני הזוג שובץ לתפקידו נוכח יכולותיו המקצועיות וכיון שהיה המועמד המתאים ביותר לתפקידו באגף בו שירת במשטרה. נציין כי ללא קשר למקרה זה ממנו הופקו הלקחים הנדרשים ברמה הארגונית, הרי שלאחרונה נעשה יישור קו של הליך מילוי והחתמת בעלי התפקידים הנדרשים למלא שאלוני ניגודי עניינים ואף הופצו בארגון רענון הפקודות והנהלים בנושא".

מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה: "המשרד לביטחון הפנים מברך על הדוח החשוב של מבקר המדינה בנושא הרכש במשטרה. המשרד רואה בחומרה רבה את ממצאי המבקר המעלים ליקויים וכשלים חמורים בהליכי הרכש המשטרתי עד כדי חשש למעשים פליליים. דוח המבקר מוכיח באופן חד משמעי שיוזמת השר ארדן (שנבלמה על ידי משרד האוצר) להכפפת חשבות המשטרה לחשב המשרד לביטחון הפנים היתה יוזמה נכונה, שהיתה מאפשרת פיקוח יעיל ומקצועי על הרכש המשטרתי וחוסכת כסף רב. ראוי לזכור שמשטרת ישראל מנהלת כיום רכש בהיקף של מיליארדי שקלים בכל שנה ללא יכולת פיקוח בזמן אמת של המשרד הממשלתי אליו היא משתייכת".
 
"מצב זה הוא שהוביל לליקויים רבים המופיעים בדוח וניתן יהיה לתקן את המצב אך ורק אם מודל הפיקוח על הרכש המשטרתי ישתנה. כך למשל, הדו"ח מציג כיצד נשכר על ידי המשטרה יועץ תקשורת בעל רקע פוליטי, ללא שהמשרד לביטחון הפנים יודע או יכול לפקח על ההתקשרות. עוד מציג הדוח במפורש כיצד, למרות הנחיית השר לביטחון הפנים וגורמי המקצוע של משרדו כלפי משטרת ישראל, לבחון כתיבת מכרז ולבצע בחינת עומק בקשר להתקשרות בין המשטרה לחברת טכנולוגיות, החליטה המשטרה שלא לשתף את המשרד לביטחון הפנים בחלק מהליכי ההתקשרות ואף להתבסס על נתונים מוטעים שהוצגו לה על ידי בעלי עניין".
 
"חומרת ממצאי הדוח מחייבת שינויי עומק ביכולת הפיקוח של המשרד לביטחון הפנים על תהליכי הרכש המשטרתי והשוואתם למודל הפיקוח המתקיים כיום בין משרד המשפטים ופרקליטות המדינה וכן גורמי אכיפה נוספים. שום גוף אינו פטור מפיקוח ציבורי על הוצאת תקציבו באופן שוויוני ותחרותי המביא לחיסכון ויעילות והמשרד לביטחון הפנים יפעל כדי לוודא שכל הליקויים יתוקנו וכדי שהיוזמה להכפפת חשבות המשטרה לחשב המשרד לביטחון הפנים תקודם במהרה".