יום רביעי, אחרי כחודשיים וחצי שבהם היו סגורים, הברים והמועדונים פותחים שוב את דלתותיהם. אבל איך תיראה סצינת חיי הלילה בצל שגרת הקורונה? זה עוד לא לגמרי ברור, אבל מה שבטוח - היא תיראה אחרת לגמרי מכל מה שהכרנו עד היום. כמה בעלי מקומות בילוי, שמאוד מתרגשים לקראת הפתיחה, מנסים לתאר את מה שצפוי בענף זה.

"אנחנו מאוד מתרגשים, מחכים וכבר עם הלשון בחוץ", מודה הילה פורמוזה־רפאל, יו"ר משותף של איגוד הלילה, המחזיקה בבעלותה שלושה מקומות בתל אביב: זוזו בר, הקווין ובר־מסעדה איז'ו ובבט. "התקופה הייתה מאוד קשה מבחינה כלכלית עבור הרבה מאוד אנשים בענף הזה. אצלנו זה בנוי על אנשים, על מוזיקה, על לעשות שמח, על מינגלינג. אנחנו מקווים שענף חיי הלילה יחזור לעצמו. אולי בהתחלה יהיה קצת קשה ולא נוכל לעשות את אותן מסיבות באותה מתכונת ולהכניס את אותה כמות אנשים. אבל אנחנו אנשים סופר־יצירתיים ונצלח את זה".

"סוף־סוף אחרי תקופה מאוד קשה של אי־ודאות והרגשה רעה, אתה מגלה שאפשר לפתוח את הבייבי שלך", מוסיף בן נדלר, מבעלי הדאנס־בר בית אל על בתל אביב. "זו הבשורה הכי טובה שאתה יכול לקבל".

בן נדלר (צילום: פרטי)
בן נדלר (צילום: פרטי)

גישה שונה
אז איך זה ייראה? אחרת. כבר מהכניסה. "נמדוד חום בכניסה, האורחים יעברו תשאול אם היו במגע עם חולה קורונה. נושיב קבוצות הומוגניות, חברים שמבלים יחד ביומיום, קולגות לעבודה, משפחות", אומרת פורמוזה־רפאל. "אנחנו נמצאים בקשר עם כמה ספקי מערכות ממוחשבות שיוכלו לסייע ברישום האורחים בכניסה, כדי שנדע מתי כל אחד נכנס ויצא.  אם חלילה מישהו יתגלה כחולה קורונה, יהיה לנו מאוד קל לאתר מתי הוא היה אצלנו", אומר אורן ישולה, הבעלים של הייקו דאנס בר ומועדון מאטה בתל אביב, המשמש גם יו"ר איגוד הלילה יחד עם פורמוזה־רפאל.

גם בפנים זה ייראה לגמרי אחרת. "נציב עמדות חיטוי, והודענו כבר לכל הצוות שהם חייבים להיות עם מסיכות", מתאר נדלר. "זה אולי ייראה קצת מוזר שברמנים ומלצרים יהיו עם מסיכות, אבל אנחנו לוקחים מה שנותנים. בשביל לפתוח נעשה הכל". על פי ההנחיות, אחד מתנאי "התו הסגול" הוא שטיפת כלים בטמפרטורה של 70 מעלות. לפיכך, חלק מבעלי המקומות החליטו לעבור לכלים חד־פעמיים בתקופה הקרובה. "אני עושה את המקסימום כדי לשמור על בריאות האורחים וכך גם לשמור על העסק שלי", אומר ישולה, שהחליט לאמץ את השימוש בכלים חד־פעמיים.

"ההנחיה של המדיח מאוד מסרבלת את העבודה", אומרת פורמוזה־רפאל, "אנחנו נעבור בינתיים לכלים מפלסטיק שנזרקים אחרי השימוש. אחרת אי אפשר להתנהל, כי את צריכה מהר את הצלחות, את הסכו"ם. זה אומנם פחות ידידותי לסביבה, לכן אנו חושבים לעבור לכלים מתכלים, אבל מבחינת המבלים זה ייתן יותר ביטחון ולנו זה ייעל את ההתנהלות".

מור רז ועידן אבידן (צילום: אוהד קב)
מור רז ועידן אבידן (צילום: אוהד קב)

לעומת זאת, רז אבידן, שיחד עם שני אחיו, עידן ומור, הקים את קבוצת "האחים אבידן" הכוללת שמונה עסקים בתחום חיי הלילה, החליט להישאר בעסקיו עם הכלים הרגילים, הרב־פעמיים. "הכלים שלנו הם חלק מהחוויה שלנו", הוא אומר, "הכוסות והצלחות מעוצבים בסטייל. אנחנו ננסה תחילה את ההוראות של המדיח וכמה שיותר סטריליזציה. זה לא זר לנו. עכשיו פשוט צריך לקחת את זה קצת יותר קדימה".
"גם לפי כן היינו דואגים לכוסות נקיות", אומר נדלר. "יש לנו מאגר גדול של כוסות חד־פעמיות. בירות, למשל, תמיד הגשנו בחד־פעמי. נמשיך להגיש בכלים הרגילים, אבל תמיד יהיה את העוף המוזר שירצה לשתות משקה בכוס חד־פעמית".

על פי ההנחיות, תהיה גם הגבלה על מספר הלקוחות במקומות הבילוי: עד 100 לקוחות - התפוסה יכולה להיות 100%; מעל 100 לקוחות - תפוסה של מקסימום 85%; וכן שמירה על מרחק של מטר וחצי בין שולחנות. לדברי אנשי חיי הלילה, במציאות הנוכחית, שמירה על ההנחיות האלה לא אמורה להיות מורכבת.  

"בכל המקומות שלי יש חצר עם שולחנות וכיסאות, בחלק גם כורסאות", אומר אבידן. ״עכשיו הם יהיו יותר מרווחים, במרחק של מטר וחצי. עיריית תל אביב־יפו מאפשרת עכשיו לבעלי ברים ומסעדות להתרחב, לשים שולחנות טיפה יותר רחוק מהעסק, ללא תשלום נוסף, כדי לצלוח את התקופה הזאת. בחוויה של בר יש את עניין האווירה, כשאתה קרוב לאנשים. זה חלק מחוויית הבילוי. לא נעים לשבת רחוק אחד מהשני. כרגע מדברים על מרחק של מטר וחצי בין שולחנות. אנחנו מקווים שבסוף יאפשרו מרחק של מטר".

הילה פורמוזה רפאל (צילום: פרטי)
הילה פורמוזה רפאל (צילום: פרטי)

"אין עכשיו תיירים", אומרת פורמוזה־רפאל, "אז מראש יהיה פחות קהל שיגיע. אנחנו יכולים לעשות יותר מרווחים בין אנשים. נראה לי שעכשיו אנשים גם פחות יתחבקו ויתנשקו. אומנם בענף הלילה באים בשביל ליהנות, להכיר, להתמנגל, אבל עכשיו, כשיש חשש מסוים, יכול להיות שינוי. מצד שני, פה בתל אביב רוב הצעירים ממשיכים עם החיבוקים והנישוקים ולא מקפידים על מרפוקים. אני רואה את זה ברחוב".

"המקום שלנו מכיל עד 150 איש, זה אומר שבתקופה הזו נלך על ההגבלות של עד 100 איש", אומר נדלר. "לדעתי המקומות הגדולים, של 2,000 איש ומעלה לא ייפתחו כל כך מהר. יש הרבה מקומות מאוד גדולים שמסתמכים על תיירים שכרגע לא נמצאים. בנוסף, לרוב בעלי המקומות הגדולים יש גם מקומות קטנים, והם מבינים שהקהל יותר יפחד להגיע למקומות שבהם ההתקהלות תהיה גדולה".

"על פי הרישיון, המקומות שלי מכילים 330 ו־413 איש", אומר ישולה. "ההנחיות מדברות על 85% תפוסה. גם בשגרה הרגילה המקום שלנו מלא בצורה נעימה ואחראית. זו לא התמונה שיש בעיניים לכולם של המועדון המפוצץ. מלכתחילה התפוסה אצלנו היא בצורה הגיונית ומחושבת על ידי מהנדס בטיחות".

בכל זאת, כשאנשים רוקדים הם אוהבים להיות אחד ליד השני.
"אני מאמין שהנושא של ריחוק פיזי ושמירה על מרחק נכנס לתודעה. גם כשאני עומד עכשיו בסופר ומתקרב למישהו בלי ששמתי לב, הוא מעיר לי להתרחק. אפשר לרקוד בלי להיות אחד על השני. אנשים מכבדים כיום את המרחב האישי. ואם פתאום אנשים מתחילים יותר מדי להצטופף, תמיד אפשר להחליף לשיר רגוע יותר, דבר שבאופן אוטומטי ייצור יותר מרווח בין האנשים".

נדלר: "מקומות הבילוי משרים את האווירה. המקום שלי משדר אווירה של כיף, מסיבה ולרקוד. למשל בחור שמתחיל עם בחורה זה דבר שלא ישתנה. זה משהו שתמיד יישאר במקומות הבילוי. בתור התחלה אני חושב שאנשים יותר ייזהרו בנושא הזה. אבל בסופו של דבר, כשגבר או אישה באים למסיבה ושותים כמה דרינקים, אז הם כבר בתוך העניין, בתוך הווייב. אני לא חושב שחשש מקורונה זה מה שיעצור אותם. אנחנו רואים למשל איך צפצפו על ההנחיות והלכו לים לפני שזה הותר רשמית".

צניחה בפידיונות
למרות ההתרגשות מהפתיחה המחודשת, הם יודעים שההכנסות לא יגיעו בקרוב לאלה שהיו לפני הקורונה. ישולה טוען כי הגבלת מספר המבלים במקומות הבילוי תגרום לירידה בהכנסות באופן משמעותי. "זה אומר פחות אנשים בכל זמן נתון. בערב יש סירקולציה, הסבבים מתחלפים", הוא מסביר. "ואז בסך הכל זה מסתכם במספר די גדול של אנשים שפחות מזמינים דרינקים או אוכל. כמו כן, חיי הלילה בכלל, ובתל אביב בפרט, נשענים הרבה על תיירים שלא נמצאים כרגע בארץ. 30% מהמבלים במקומות שלי היו תיירים לכן זו פגיעה קשה מאוד".

האם אתם צופים שהמבלים יגיעו בהמוניהם?
"בוויקנד הראשון, החל מרביעי, לדעתי יהיה ממש טוב. אני רוצה להאמין שזה יימשך לאורך כל החודש, אבל אי אפשר לדעת, כי לאנשים יש עכשיו חורים בכיסים. גם אצלנו היו קיצוצים לצערנו לאור המצב. נאלצתי לפטר או להוריד היקף משרות".

נדלר: "החבר'ה רק מחכים לרגע שנפתח. בחודשיים האלה קיבלתי הודעות של 'מתי פותחים?'. כל האנשים הצעירים, וגם רבים מבני ה־40 פלוס שגרים בתל אביב, גרים בה בסופו של דבר בגלל חיי הלילה. אני משער שכ־70% מהבליינים שהיו רגילים להגיע יגיעו, אבל אני מודע לכך שבתקופה הקרובה, עד שיהיה חיסון לקורונה, נראה שינוי בחיי הלילה".

אבידן: "יש אנשים שנמצאים במיתון עכשיו והלכו אחורה מבחינה כלכלית, אבל בסופו של דבר אנשים ירצו לחזור לבלות. אם זה לצאת לבירה ודרינק או לארוחות יותר רציניות. אנשים על אף חוסר ההכנסה ירצו לצאת ולהשתחרר. זה לא יקרה בבת אחת. הענף הזה היה קשה ובסיכון ובאחוזי רווח נמוכים עוד לפני הקורונה. אני מניח שתהיה ירידה בהכנסות גם בגלל ההנחיות שלא משחררות לגמרי את הרסן. עם זאת, אני שומע על לא מעט אנשים שמחכים לפתיחה שלנו".

פורמוזה־רפאל: "יהיו אנשים שיפחדו לצאת, אבל יש אנשים שכבר היום מתקהלים. בגדול אני חושבת שהבליינים יגיעו, הם צמאים להשתחרר מהמצב. כרגע, לפי מה שאנחנו יודעים, יש מסיבות מחתרתיות. לכן כשנחזור לפעילות, הקהל יחזור. אני רוצה להאמין שנצליח לעשות זאת בצורה מבוקרת. כל עוד אנחנו שולטים בכניסה של האורחים, לא תהיה בעיה. הבעיה העיקרית היא שלא בטוח שמקומות שיפתחו יצליחו לשרוד. רבים מהענף לא קיבלו שום דבר בפעימה הראשונה ולא בשנייה. גם את הפעימה השלישית מאוד קשה למלא".

אורן ישולה (צילום: יוסי ארגיל)
אורן ישולה (צילום: יוסי ארגיל)

לדעתכם המבלים יצמצמו עכשיו את כמות הדרינקים או המנות?
"אני בטוחה שיזמינו פחות. אנשים יחשבו פעמיים, הרי היה פה משבר כלכלי מאוד גדול. אנשים גם לא ממהרים להוציא על מותרות, במיוחד לא סטודנטים שצריכים לשלם שכירות ולימודים. אבל למרות זאת, אני עדיין מאמינה שבתל אביב יהיו כאלה שיצאו ויזמינו כרגיל את הקוקטיילים ויאכלו את המנה האהובה. דווקא כשהזמנים קשים אנשים מחפשים קצת להשתחרר מהשגרה".

נדלר: "יש מלא אנשים שרק עכשיו חוזרים לעבוד. בן אדם ממוצע היה מוציא בערב 150־100 שקל על אלכוהול. יש הרבה אנשים שגם בלי עבודה כן ירצו ליהנות ולהגיע לסכומים האלה. אבל נראה לי שכבר לא נראה אנשים שיוציאו למעלה מ־1,000 שקלים לראש על משקאות בערב אחד, כמו שהיה קורה בעבר".

אתם מתכוונים להוריד מחירים?
ישולה: "אומנם על הנייר אחוזי הרווח שלנו נראים מטורפים, אבל בכוס משקה שעולה לך 58 שקלים נכנסים שכירות, שכר עובדים, חשמל, אבטחה. בסופו של דבר, הרווח מהמחזור בעסקים מסוג זה הוא לא כזה גדול, סביב ה־15%. אם מדברים על ירידת מחירים, זה צריך להתחיל מהיצרנים דרך היבואנים ואז אלינו, ומשם ללקוח קצה. במצב הנוכחי, לצערי, אני לא יכול להוריד מחירים. גם ככה המחזורים יהיו יותר נמוכים, ואילו ההוצאות לא השתנו וגם יגיעו עכשיו פחות אנשים מאשר בשגרה הרגילה".

אבידן: "גם אנחנו לא נוגעים במחירים. אחוזי רווח היו נמוכים לפני כן, אז עם הורדת מחירים בעלי העסקים לא ישרדו"; נדלר: "כרגע, גם אנחנו משאירים את המחירים כמו שהיו. אני גם חושב שאם אנשים באמת יגיעו, אין סיבה שלא נצליח להיות רווחיים"; פורמוזה־רפאל: "יש פה מכה כלכלית קשה. אני לא יודעת אם נוכל להוריד מחירים. יכול להיות שנצטרך להעלות, אני מקווה שלא. כאמור, יכול מאוד להיות שחלק ממי שיפתחו, יסגרו אחרי כמה חודשים. לכן הכי חשוב להזרים כסף כדי להחיות את הענף. זה שפותחים זה נחמד, אבל לא כולם ישרדו".