תקופת הקורונה גרמה ללא מעט נפגעים בשוק העבודה. פיטורים, תקופת חל"ת שלא נגמרת ומקומות עבודה שנסגרו לתמיד. בתוך עננת אי־הוודאות הזו נולדה תוכנית חדשה שתאפשר לכ־400 איש לעשות הסבה לתחום שבו נדרשים עובדים - עולם ההוראה. כך מצאה את עצמה אירית מילר, ממטולה, אם יחידנית בעלת תואר ראשון במדעי הסביבה שעבדה זמן מה במפעל תעשייה באזור הצפון, והיום היא מובטלת, בפרויקט "קיוון חדש". מדובר במיזם משותף של משרד החינוך, רשות התעסוקה ומפעל הפיס.
הרעיון נולד בחודש מרץ האחרון, בישיבת מטה של משרד החינוך שעסקה בהזדמנויות שיכולות לצוץ דווקא בזמן המשבר. באותם ימים עלתה בעיקר סוגיית המפוטרים, שמספרם גדל והגיע לכמיליון דורשי עבודה. במשרד החינוך החליטו לשתף פעולה עם רשות התעסוקה, שמחזיקה בנתונים ובמידע על הרקע האקדמי של המפוטרים. ההחלטה הייתה לאתר אקדמאים בעלי תואר ראשון לפחות, שציונם הממוצע 75 ומעלה, ממוסד להשכלה גבוהה בארץ, המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל, כדי שישמשו כמורים בעיקר במקצועות שבהם קיים חוסר רציני: מתמטיקה, מדעים, גיאוגרפיה, תנ"ך, לשון ופיזיקה.
"פנינו לשירות התעסוקה כדי שיבדקו זאת עבורנו", מספרת איריס וולף, מנהלת אגף בכיר הכשרה והתמחות במשרד החינוך. "הם ביצעו אנאליזה ובמשך ארבעה ימים ניתחו נתונים של למעלה ממיליון מובטלים. לבסוף הגיעו לנתון של 40 אלף דורשי עבודה שמחזיקים בתארים הרלוונטיים. פנינו במסרון לאותם אנשים ובדקנו כמה מהם מעוניינים להגיע לתוכנית ההסבה להוראה. קיבלנו אלפי פניות".
במקביל פורסם קול קורא למוסדות אקדמיים המכשירים מורים שיגישו הצעה לקיום תוכנית מקוונת ומרוכזת שתאפשר למורים הטריים להתחיל לעבוד בתחילת שנת הלימודים הבאה, בחודש ספטמבר. לשם כך נבחרו תשעה מוסדות לימוד בפריסה ארצית מהצפון ועד הדרום. במשרד החינוך הבינו שמדובר בתקופה מאתגרת עבור דורשי העבודה, שהוצאה כמו תשלום שכר לימוד עלולה להפוך לגורם מעכב מבחינתם, ומפעל הפיס, כגורם מוביל בישראל בתחום מלגות הלימוד לסטודנטים, החליט להירתם לטובת פרויקט חשוב זה.
תוך שבועות ספורים נבנה מסלול עבור המועמדים הסופיים. המתווה שנקבע התבסס על מלגה שנתית בגובה 10,000 שקל שיממן מפעל הפיס למצטרפים. בתמורה יידרשו המשתתפים לבצע פעילות קהילתית של 80 שעות. משרד החינוך יוסיף מענק מותנה בסך 5,800 שקל, בתמורה לעבודת הוראה בהיקף של שליש משרה לפחות בשנה הראשונה.
מוסיף ארז גרניט, מנהל אגף מלגות, מפעל הפיס: "אנו נמצאים בתקופה מאתגרת מאוד, שהפתיעה את כולנו ומצריכה חשיבה מחדש. המשבר גרם לקשיים רבים מאוד בחברה הישראלית בעיקר בשל מאות אלפים שאיבדו את מקום עבודתם. מפעל הפיס בשיתוף משרד החינוך ושירות התעסוקה יזמו מהלך פורץ דרך, המהווה חשיבה מחוץ לקופסה. בבסיס המיזם עומד מצד אחד החוסר במורים במדינה ומצד שני מאות אלפי מפוטרים. בחשיבה משותפת ובתהליכים מזורזים ויעילים יצאנו לגיוס בקרב עשרות אלפי אזרחים שאיבדו את מקום עבודתם, חיפשנו ואיתרנו את המתאימים ביותר להוראה. המיזם הוא מהפכני, מאחר שביצענו מהלך חדשני, בלוחות זמנים מקוצרים וכל זאת בתקופה מאתגרת שכזו. המהלך המשותף הוא win-win, מאחר שהוא יביא להכשרה והשמה של כ־400 מורים שמערכת החינוך נדרשת להם ומצד שני יספק עבודה ראויה אשר יש בצדה שליחות לאותם מפוטרים שאלמלא הסבה זו ייתכן שהיו מוצאים את עצמם מובטלים לעוד חודשים רבים".
"כשהתקשרו אליי מלשכת התעסוקה ואמרו שנמצאתי מתאימה להסבה להוראת כימיה, התלהבתי מאוד", מספרת שיר בן שמעון, בת ה־25, אם לשלושה מהיישוב קרני שומרון. "עבדתי כלבורנטית באולפנת צביה בהרצליה, אולם יום לאחר חזרתי מחופשת הלידה הוצאתי לחל"ת. בעבר התנסיתי בהוראה כמורה מחליפה, ומבחינתי זו הייתה התנסות טובה. ידעתי שלבורנטית הוא מקצוע זמני עבורי וקיננה בי המחשבה שמתישהו אעסוק בהוראה".
מתוך האלפים שהתעניינו בתוכנית, נבחרו כאמור כ־400 איש שעברו מבחני התאמה וראיונות אישיים. ב־1 ביוני הסטודנטים החלו בקורס מרוכז ואינטנסיבי שיימשך שלושה חודשים. הקורס מתקיים חמישה ימים בשבוע, מבוקר עד ערב, והשלב השני שלו עתיד להימשך בשנת הלימודים הקרובה.
"אם פורטים את השעות של תוכנית ההסבה הזו, רואים שהיא לא נופלת מכל הסבה אחרת, היא פשוט מאורגנת אחרת", אומרת וולף ממשרד החינוך. "שלושת החודשים הראשונים הם מאסה קריטית, ובספטמבר המשתתפים האלה אומנם יתחילו ללמד, אבל בפועל ימשיכו ללמוד. יש לנו כמה מנגנוני בדיקה כדי לברר מי האוכלוסייה ומה כוונותיה בעתיד, והפידבקים שאנחנו מקבלים מהמוסדות האקדמיים הם מדהימים. כותבים לנו שזו אוכלוסייה איכותית, מחויבת, שמרגישה שליחות".
שירה עזרא מקריית ארבע, למשל, היא אם יחידנית לנערה בת 16, ששימשה עד לאחרונה כסייעת לרופא שיניים בבית החולים הדסה עין כרם והוצאה לחל"ת. "ביומיים הראשונים, בחל"ת, התחושות היו קשות מאוד. מחשבות האם אני טובה מספיק, האם אני נחוצה? לאט־לאט התאפסתי והתחלתי לתפור מסיכות, ולנסות לבנות תוכניות לעתיד. תמיד רציתי להירשם ללימודי הוראה, והמיזם הזה הגיע בזמן. הוא נתן לי את האומץ לקבל החלטה, ולאחר חזרתי מהחופשה הודעתי שאני לא ממשיכה בעבודתי כסייעת. הוראה ממש מתאימה, היא המקום שלי ומה שאני רוצה ואוהבת לעשות".
את האומץ לבצע שינוי לא מעט מהמשתתפים בפרויקט מציינים. במכללת קיי, בבאר שבע, לומדים כעת בתוכנית 20 איש, ובהם נמצאת את מאיה גונגאשווילי, שרק לפני שנה סיימה את תואר הדוקטור, עבדה במעבדה נחשבת, אולם יצאה לחל"ת והיום היא עושה הסבה להוראת כימיה.
בתוכנית של מכללת קיי ניתן גם לפגוש את מוריה יפרח, שלא רק שעושה הסבת מקצוע להוראה, היא גם תפתח את מגמת הכימיה הראשונה בבית ספר חרדי בקריית גת. המסיימים את התהליך יופנו למקומות שבהם צריכים כעת מורים ולאו דווקא ערי הפריפריה. רבע ממסיימי ההסבה יגיעו לתל אביב ולמרכז, שבהם קיים חוסר רציני.
המשתתפים לא יתחילו ללמד מיד. הם ילוו על ידי מורה חונך ומלווה, תומכי הוראה ומעטפת שלמה שתגרום לכניסתם להיות רכה ככל האפשר. תהליך ההסבה של חלקם יימשך זמן ארוך יותר ויכלול השלמות שונות. אלה אותם בעלי תואר שרוצים ללמד מקצוע שלא נמצא בתחום התמחותם.בינתיים אלה ימים לא פשוטים של לימודים מהבית, דרך צג המחשב, אבל מבחינת חלק מהאמהות דווקא הלימוד מהבית מהווה חבל הצלה של ממש.
הפעילות הקהילתית שבה עוסקים הסטודנטים בתמורה למלגה שמעניק מפעל הפיס מגוונת: שיר מקרני שומרון, למשל, מתכננת לטפל בילד בן שלוש בעל צרכים מיוחדים. ואילו שירה, מקריית ארבע, תמשיך לאמץ כיתה בבית הספר היסודי ותקים עם התלמידים גינה חברתית. "זה מסוג הפרויקטים שאני שואלת את עצמי 'איך לא חשבנו עליהם קודם?'", מודה וולף ממשרד החינוך. "אני בהחלט רואה כאן את העתיד, אם ניכנס למנגנון מסודר וליישום כמו בסטארט־אפ. אנחנו כמובן נבדוק שהדבר עובד כמו שצריך, כי הרעיון עצמו לא מספיק. אנחנו רוצים שקבוצה זו תשתלב במערכת ותתמיד. יש מחקר מלווה, יש מנגנון ומעטפת כוללת".
חלק ממשתתפי התוכנית לא יכולים לחכות לתחילת שנת הלימודים הקרובה, כמו שמספרת שיר מקרני שומרון. "אני חושבת שכבר במבחנים שעשינו, הבחינו שיש לי מוטיבציה גבוהה. זה בטח משהו שחיפשו, כי אם למורה אין אש בעיניים, יהיה לו מאוד קשה להמשיך".
הפרויקט בשיתוף "מעריב" ומפעל הפיס