הוועדה הוקמה במטרה לפעול למען יצירת שינוי במדיניות ובשירותים המיועדים לילדים אשר נפגעו פגיעה מינית בישראל, ולבוגרות ולבוגרים שעברו פגיעה בילדותם. במסגרת עבודתה אספה עדויות של מאות בגירות ובגירים שנפגעו מינית בתקופת הילדות ובמשך שנה, ספטמבר 2020- ספטמבר 2021, נאספו 505 עדויות שנמסרו בכתב ובעל פה מנפגעים ונפגעות מעל גיל 18 שעברו פגיעה מינית בילדות.
באשר לזהות הפוגע, כ- 41% מהפגיעות נעשו בידי אדם שהיה מוכר לילד, שלא מהמשפחה, 25% מהפגיעות נעשו בידי אדם או אנשים מהמשפחה הגרעינית ו-כ25% בידי אדם או אנשים מהמשפחה המורחבת.
כרבע (24%) מהפונות והפונים לוועדה התייחסו לקשיים כלכליים בחייהם הבוגרים הנובעים מהפגיעה שעברו. מתוכם: 50% בשל קשיים בתפקוד בעבודה וכ-40% בשל הוצאות כספיות על טיפולים נפשיים. כ11% מהפונים לוועדה מתקיימים מקצבת נכות בלבד.
מנהלת הוועדה, פרופ' כרמית כץ מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, אמרה לנשיא הרצוג: "הוועדה התמקדה בפגיעה מינית בילדים מתוך הבנה כי מדובר בבעיה חברתית חמורה בעלת השלכות קשות ושכיחות גבוהה שאינה זוכה למענה הראוי ברמה החברתית והמדינית. אנו סבורים שיש צורך לגבש בהקדם תכנית אסטרטגית מקיפה על מנת להבטיח כי הילדים שנפגעו יקבלו את המענה המתאים והראוי ביותר תוך מימוש זכותם לחיי ביטחון במדינת ישראל".
נשיא המדינה אמר באירוע: "חשוב שכלל המערכות הממשלתיות המטפלות בילדים נפגעי ונפגעות תקיפה מינית תלמדנה היטב את ממצאי הדוח המקיף והחשוב הזה. יש לעשות הכל על מנת להיות קשובים לצורך להפחית עד כמה שאפשר את הפגיעה המשנית באותם ילדים".
התרעות פיקוד העורף