100. המועמדים לראשות הרשויות המקומיות

לקראת סוף השנה הנוכחית יתמודדו רבים על ראשות הרשות המקומית שבה הם מתגוררים. הם שואפים להיות יותר מעורבים, יותר נגישים, חלקם מתייחסים אל התפקיד כמטרה ולא רק כמקפצה לפוליטיקה הארצית - ויש שאפילו מצליחים להביא תוצאות מפתיעות. נכון, יש עוד הרבה דברים שדורשים שיפור במנהיגות המקומית, ובכל זאת רוב ראשי הערים החדשים מצליחים להבין שזירת העשייה האמיתית נמצאת בעיריות, ולא ברדיפה אחרי איזה כיסא נורווגי.

זה החל בתקופת הקורונה, אז העיריות הפגינו אחריות ותושייה של פעילויות למען התושבים שנותרו חסרי אונים אל מול המגיפה והסגרים. הדומיננטיות של העיריות בעיצומו של משבר הקורונה, שהגיעו עם פתרונות מעשיים במקום שבו השלטון הארצי עדיין עמד נבוך, נתנה דחיפה משמעותית לכוח המוניציפלי, ולהבנה שכשרוצים - אפשר.

המשפיעים של מעריב - מקומות 80 עד 61
המשפיעים של מעריב - מקומות 41-60
המשפיעים של מעריב - מקומות 21-40
המשפיעים של מעריב - מקומות 1-20

המועמדים לראשות הרשות המקומית מבינים שאין זה מספיק לשבת בישיבות מעייפות ולשחרר מדי פעם איגרת לציבור או ברכת חג שמח. הם יותר ויותר נוכחים ברשתות החברתיות בעצמם, ומייצרים שיח ישיר עם התושבים. לפעמים אפילו יותר מדי ישיר. ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן, למשל, הוא בין המצטיינים בכל הנוגע לקשר ישיר עם התושבים, והוא אף חבר בקבוצות וואטסאפ שכונתיות. גם אמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון, שנכנס לתפקיד כשהיה בן 38 בלבד, עשה זאת מתוך מטרה לייצר שינוי אמיתי ביחס שבין תושב לראש עירייה, תוך הבנת הצרכים של התושבים עצמם - ולא לחכות למישהו שייצור אותו.

כאמור, השנה צפויות בחירות מוניציפליות, שמסכמות קדנציה עירונית לראשי ערים שברובם נכנסו רעננים וחדורי מטרה לתפקיד. חלק קטן מאוד מהם מכהנים בקדנציה שנייה או שלישית. רובם הגיעו מתוך עשייה מוניציפלית עם ניסיון קודם, בין אם כחברי מועצה ובין אם כסגני ראשי ערים. רק חבל שנשים, לצערנו, עדיין נמצאות במיעוט.

לשכת ראש עירייה (צילום: צילום: המחשה)
לשכת ראש עירייה (צילום: צילום: המחשה)

99. צעירים ברשתות החברתיות

בואו נאמר את האמת: הסיסמה "אם אתה לא שם אתה לא קיים" כבר מזמן לא שייכת לדפים הצהובים ההם מאותו ספר עב־כרס. דווקא בני דור ה־Z יודעים היטב את הכוונה: מי שלא נמצא ברשתות החברתיות אינו רלוונטי. זה עשור וחצי שהרשת החברתית היא זירת החיים של כולנו. פייסבוק הוא כבר מזמן פאסה ומשמש בעיקר הורים ודודים, שכותבים פוסטים עתירי מילים ולייקים. הצעירים לא ממש ששים להיות שם, ואפילו הטוויטר התזזיתי לא ממש תפס אותם. גם האינסטגרם מתחיל לאט־לאט לקרטע עם תוכן ממומן ועתיר פילטרים.

אוהבים להשמיץ את בני הדור הזה, את המילניאלים, אבל הילדים שגדלו עם סמארטפון ביד יודעים היטב שכדי להרוויח כסף כבר לא צריך קביעות, או פנקס בהסתדרות, או לעבוד חמישה ימים בשבוע משמונה עד חמש. הם יודעים לקחת את הרשת הכי עדכנית, הטיקטוק, וליצור בה ניסים ונפלאות.

אין ספק שאחד ממקצועות העתיד (וההווה) של הצעירים ברשת הוא לחלוטין דמות ה"משפיען", זה שנוגע בשלל נושאים, מאומנות, וידיאו ארט והאקס פקטור הנוסף הזה, שלמי שלא נמצא בגילם פשוט אין דרך להגדיר. זה שהופך סרטון לוויראלי, זה שמייצר שקיפות ללא פילטרים, אג'נדות חברתיות – ואפילו תופעה כמו הדר מוכתר, שמחליטה בוקר אחד שהיא מקימה מפלגה ומטריפה את דעתם של הממסד ושל תקשורת המיינסטרים.

אפילו פוליטיקאים בני דור האיקס ומעלה הבינו שהדרך אל הקול הצעיר, אל הדור הבא של ההצבעות, עוברת בטיקטוק. הפליא לעשות זאת איתמר בן גביר, שהבין בקמפיין הבחירות האחרון שהפלטפורמה הזאת היא חוג הבית של בני דור העתיד. הוא השכיל לדבר אליהם בשפתם המהירה, החדה, הלא מתנצלת ולא מתנשאת. כן, הם צעירים מאיתנו. אז מה. העולם שייך לצעירים – והם מחזיקים אותו בכף ידם.#

רשתות חברתיות (צילום: אינג'אימג')
רשתות חברתיות (צילום: אינג'אימג')

98. מגישי המהדורות ותוכניות האקטואליה

הווידיאו הרג את כוכבי הרדיו, והסטרימינג והרשתות החברתיות הרגו את הפריים טיים. עד לפני כמה שנים נחשבו מהדורות החדשות ותוכניות האקטואליה למדורת השבט. היום הן עוד ערוץ בשלט שאין ברירה אלא ללחוץ עליו כדי להתעדכן מה קורה במדינתנו הלוהטת.  ובכן, שלא תחשבו שאנחנו מספידים כאן את מהדורות החדשות. על אף נתוני הרייטינג, חלק לא מבוטל של הישראלים עדיין יושבים מול "אולפן שישי", אילה חסון, וגם מהדורות החדשות של כאן 11. אז אומנם הרייטינג ירד מעט, אבל אי אפשר להיכנס לטוויטר ביום שישי בערב ולא לראות את הדיונים הסוערים על מה אמרו אופירה וברקו, מי התארח בפאנל של קושמרו ומה קרה אצל אילה חסון.

מוקדם, ואפילו מיותר, להספיד את מהדורות החדשות. לא רק בתקופות של בחירות או הקמת ממשלה, אלא כיוון שאנחנו עם שחייב להתעדכן כל הזמן, ובפרט כשמדובר במדינה של סקנדל או פסטיבל, וכשהחדשות של השעה הקודמת עשויות להיות לא רלוונטיות ממש בעוד רגע. קושמרו עדיין מוביל בראש הטבלה, יונית לוי היא ללא ספק המגישה של המדינה, וגם חסון ורביב דרוקר נותנים אלטרנטיבה נהדרת למתחרים.

לצד המגישים הוותיקים, שהרבה נכתב עליהם וכבודם במקומם מונח, ראוי לציין את צוות המגישות והמגישים המוכשרים של כאן 11 - מאיה ראכלין בת ה־24 (ששברה את שיאי יונית לוי וגאולה אבן והפכה לא מזמן למגישה הצעירה ביותר במהדורת החדשות המרכזית), סולימאן מסוודה, שמגיש לצד יערה שפירא את רצועת האקטואליה המוקדמת בשבת, וצוות הפרשנים והפרשניות הצעירים של תאגיד השידור.

דני קושמרו (צילום: אייל בן יעיש, חדשות 2)
דני קושמרו (צילום: אייל בן יעיש, חדשות 2)

יונית לוי (צילום: הדס פרוש)
יונית לוי (צילום: הדס פרוש)

איילה חסון (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
איילה חסון (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

97. אבו מאזן  - יו"ר הרשות הפלסטינית, יחיא סנוואר - מנהיג חמאס ברצועת עזה

מחמוד עבאס (77), הידוע בכינויו אבו מאזן, מכהן משנת 2005 כנשיא הרשות הפלסטינית, שמאבדת את כוחה גם בתוך הגדה המערבית. על רקע הקיפאון המדיני הוא יצא בהצהרות תקיפות וחריפות נגד ישראל, כשבמקביל קצינים במנגנוני הביטחון הפלסטיני שותפים לפיגועי טרור רצחניים.

אבו מאזן מתמודד מול אתגר גדול נוסף מבית, לנוכח התחזקות ארגון חמאס. אלא שלמרות הקיפאון המדיני והטענות על אוזלת יד של הרשות בחלק מערי הגדה, בעיקר בג'נין, בסיכול פעולות טרור נגד מטרות ישראליות, התיאום בין מנגנוני הביטחון הפלסטיניים לצה"ל נמשך, ושר הביטחון היוצא בני גנץ אף נפגש במהלך השנה האחרונה בביתו עם עבאס.

גורמים ביטחוניים בישראל הזהירו מפני קריסה של הרשות הפלסטינית, אבל בירושלים ישנם גורמים הדורשים לפעול יותר בתקיפות מול הרשות, שממשיכה לשלם שכר לאסירים ביטחוניים ולבני משפחותיהם ומסייעת למשפחות מחבלים שנהרגו. פרק חדש ביחסים המורכבים שבין ישראל לרשות הפלסטינית צפוי עם הממשלה החדשה בראשותו של בנימין נתניהו.

יחיא אבראהים חסן סנוואר (60), מנהיג חמאס ברצועת עזה, השתחרר במסגרת עסקת גלעד שליט, לאחר שנידון לחמישה מאסרי עולם בעקבות הרשעתו ברצח פלסטינים שחשד בהם כי שיתפו פעולה עם ישראל. מאז שחרורו ב־2011 סנוואר סלל את דרכו להנהגת חמאס ברצועת עזה, ואף שאף להרחיב את השפעתו גם על הגדה המערבית. הוא התאפיין בהובלת קו קיצוני נגד ישראל, ועליית השפעתו סימנה את חזרת מוקד חמאס לרצועת עזה על חשבון חמאס חו"ל בהנהגת חאלד משעל ומוסא אבו מרזוק.

בחודש אוגוסט בלט חמאס באי־התערבותו במבצע עלות השחר שניהל צה"ל נגד הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה, שבמהלכו חוסלו כמה מבכירי הארגון. הרקע היה הרצון של חמאס להשיג הטבות כלכליות לנוכח המצב הקשה ברצועה. אלא שלכולם ברור שמדובר היה רק בהחלטה טקטית של חמאס, שממשיך לעודד ולהוציא פיגועים מהגדה המערבית, וישנם הסבורים שהעימות הישיר הבא עם ישראל הוא רק שאלה של זמן.

יושב ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן (צילום: רויטרס)
יושב ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן (צילום: רויטרס)

יחיא סינוואר (צילום: עבד רחים כתיב)
יחיא סינוואר (צילום: עבד רחים כתיב)

96. ג'ו ביידן - נשיא ארה"ב, ולדימיר פוטין - נשיא רוסיה

הסרטון שפורסם בשבוע שעבר ובו נראה נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מודה כי "הסכם הגרעין עם איראן מת, אבל לא נוכל להכריז על כך" יכול לעורר שביעות רצון גדולה בישראל. לאורך כל השנה הממשלה פעלה כדי לשכנע את הנשיא ואנשיו שאי אפשר לחזור להסכם המקורי של 2015. השיא היה ביקורו של ביידן בישראל בחודש יולי, שבו המילה "איראן" הייתה הדומיננטית בשיחות, הרבה לפני "אוקראינה" או "הפלסטינים". 
בסופו של דבר היו אלה הדרישות האיראניות, הדיכוי של מחאת החיג'אב והסיוע לרוסיה באוקראינה שהביאו לסיום השיחות הבלתי ישירות בין ארה"ב לאיראן. במקביל ארה"ב הגבירה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל לאפשרות של פעולה באיראן, כולל התמרון האווירי המשותף הגדול ביותר אי־פעם, כדי להמחיש את הצהרתו של הנשיא כי "לאיראן לא יהיה לעולם נשק גרעיני".

גם מותה של העיתונאית הפלסטינית־אמריקאית שירין אבו עאקלה במהלך פעילות צה"ל בג'נין עורר מחלוקת עם ממשל ביידן. ההודעה על פתיחת חקירה של הבולשת הפדרלית והבקשות האמריקאיות לשינוי נוהלי הפתיחה באש לא התקבלו בעין יפה בישראל, אולם לא הגיעו לכלל משבר משמעותי בין המדינות.

בקבלת הפנים בנתב"ג ביולי האחרון נשיא ארה"ב לחש לבנימין נתניהו: "אתה יודע שאני אוהב אותך", המשך להיכרות של יותר מארבעה עשורים. אבל אם ממשלת הימין החדשה של נתניהו תפגע במערכת המשפט, במיעוטים ובזכויות אזרח בישראל, ביידן עלול לנצל את ההזדמנות כדי לסגור חשבונות שפתוחים עוד מימי ממשל אובמה ומהתמיכה של נתניהו בדונלד טראמפ.

אלפי קילומטרים משם חלפו פחות מ־12 שעות מהרגע שבנימין נתניהו הודיע לנשיא יצחק הרצוג כי עלה בידו להרכיב ממשלה ועד שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין התקשר כדי לברך אותו, אף שנתניהו עדיין לא הושבע. חמישה חודשים קודם לכן פוטין הסתפק באיגרת ברכה קצרה לראש הממשלה יאיר לפיד, שאותה שלח רק ארבעה ימים אחרי שלפיד החליף את נפתלי בנט, ועד הרגע האחרון לא טרח לשוחח בטלפון עם לפיד עצמו.

זאת הייתה דוגמה בולטת למערכת היחסים המורכבת בין פוטין לבין ממשלת ישראל, כשהמלחמה של פוטין באוקראינה אילצה את ישראל ללכת על קצות האצבעות בשל הנוכחות הרוסית הנמשכת בסוריה. כל גינוי ישראלי לתוקפנות הרוסית, בעיקר מצדו של לפיד, נענה בתגובה בוטה ממוסקבה. הדוגמה הבולטת שבהן הייתה אמירתו האנטישמית של שר החוץ לברוב כי "גם היטלר היה יהודי", וגם ההליכים המשפטיים נגד פעילות הסוכנות היהודית ברוסיה נועדו לשלוח מסר ישיר לכיוון ירושלים. למרות זאת חיל האוויר הישראלי המשיך לתקוף יעדים של איראן וחיזבאללה בסוריה כמעט ללא הפרעה.

כעת במוסקבה מקווים כי חזרתו של נתניהו ללשכת ראש הממשלה תעשה תיקון ליחסים "הידידותיים" בין המדינות, ופוטין יעקוב מקרוב כדי לראות מה תהיה עמדת הממשלה החדשה ביחס לאוקראינה ולתחינותיו של הנשיא וולודימיר זלנסקי לקבל סיוע ממשי יותר מכפי שהיה בעשרת החודשים האחרונים.

ג'ו ביידן (צילום: רויטרס)
ג'ו ביידן (צילום: רויטרס)

ולדימיר פוטין (צילום: Sputnik/Gavriil Grigorov/Kremlin via REUTERS)
ולדימיר פוטין (צילום: Sputnik/Gavriil Grigorov/Kremlin via REUTERS)

95. גיא לרר - מגיש "הצינור"

אילו גיא לרר היה רץ לכנסת סביר להניח שהוא היה מקבל לידיו את תיק הרווחה. יותר מ־20 שנה שלרר לוקח על עצמו בפלטפורמות השונות של תוכניתו "הצינור" בערוץ 13 (בעבר "צינור לילה" ואחר כך "הצנרת" בערוץ אחר) את תיקון כמעט כל מה שמקולקל במדינה. בחודש פברואר האחרון, אחרי שבערוצי החדשות האחרים אומנם דיברו על יוקר המחיה אבל לא הצליחו להפעיל את מכבש הלחצים המוכר של התקשורת, פתח לרר במחאה. הקמפיין, שעלה לאוויר בתוכנית וכיכב ברשתות החברתיות (ושכמעט לא סוקר במקומות אחרים), התחיל ממה שכונה "מרד הפסטה", במטרה לגרום לחברת אסם לבטל את עליית המחירים שעליה הכריזה. במסגרת הקמפיין סופקו לצרכנים מארזים אלטרנטיביים עם מוצרים דומים במחיר זול יותר, והמחאה הוכתרה בהצלחה.

בהמשך, לאור שיתוף הפעולה והדרבון של הציבור, המחאה התרחבה גם כלפי חברת יוניליוור והניעה את "מרד הטונה", ואליהן הצטרפה המחאה נגד חברת תנובה – שלושתן כאמור הכריזו על התייקרויות. לרר, אחד העיתונאים הבודדים שעוסקים באופן אקטיבי ומניעים לפעולה ישירה של הציבור, לא עוסק בשאלות הגדולות כמו משבר הדיור, אלא מעדיף להתחיל בקטן - לעורר את הציבור הרדום, לגרום לו לפעול ולתת לו להבין שהעתיד נמצא בידיים שלו. ייתכן שדווקא הוא יהיה זה שיצליח היכן שרבים וטובים כל כך נכשלו.

גיא לרר (צילום: יהושע יוסף)
גיא לרר (צילום: יהושע יוסף)

94. נטלי דדון - אשת עסקים ופעילת רשת

היא אומנם החלה את הקריירה שלה כדוגמנית וכפרזנטורית, אך בשנה האחרונה נטלי דדון עברה מהפך - לא רק אשת עסקים מצליחה ואמא מסורה, אלא גם פעילה פוליטית וחברתית שלא מפחדת לבטא עמדות, גם אם אינן בלב המיינסטרים ולעתים אף שנויות מאוד במחלוקת.  היא זוכה לקיתונות של כעס מצד הגולשים, אבל אם תשאלו אותה היא דווקא בסדר עם זה, ונדמה שלא עובר יום שבו דדון לא מצייצת פרובוקציה כלשהי - בין אם מחאה על יוקר המחיה ופערי המחירים ובין אם ציוץ עם נופך פוליטי.

את הקריירה שלה היא החלה בדיוק לפני 20 שנה, אז השתתפה בתחרות מלכת היופי, ובהמשך עברה לככב בתוכנית "הדוגמניות", שבה בלטה וסיימה במקום הרביעי, שפתח לה צוהר לקריירת דוגמנות ענפה ולעבודה בטלוויזיה. בשנת 2011 חזרה לז'אנר הריאליטי והשתתפה ב"הישרדות VIP". שמונה שנים לאחר מכן סיימה במקום הרביעי בעונת ה־VIP של "האח הגדול". בשנים האחרונות היא מפתחת עסק עצמאי ומשיקה ליין מוצרים משלה, וכפי שזה ניכר בחודשים האחרונים לא רחוק היום שבו נראה אותה אולי גם רצה לפוליטיקה.

נטלי דדון (צילום: שלומי כהן)
נטלי דדון (צילום: שלומי כהן)

93. דני אבדיה - שחקן וושינגטון וויזארדס, מנור סולומון - קשר פולהאם

הוא הנציג שלנו ב־NBA, בנו של כדורסלן העבר זופר אבדיה. הילד ששיחק כדורסל מכיתה ד' כבר נחשב לשחקן מבטיח עוד כשהיה בתיכון. הוא שיחק בקבוצת הנוער של מכבי ת"א ובנבחרת ישראל, למרות אזרחותו הסרבית. בהמשך עבר לשחק בקבוצה הבוגרת של מכבי ת"א ואף קטף עמה את האליפות ה־54 שלה, והשלישית שלו במועדון.

לפני שלוש שנים אבדיה נבחר במקום התשיעי בדראפט ה־NBA על ידי וושינגטון וויזארדס, ומאז ועד היום הוא בליגה הטובה בעולם, שם הוא הולך ותוקע יתד. במרץ האחרון הוא קבע שיא קריירה של 21 נקודות בניצחון על דטרויט פיסטונס, ולאחרונה רשם את הדאבל־דאבל השלישי שלו העונה.

בעבר הוא נבחר לאחד מ־50 הכדורגלנים הצעירים המבטיחים בעולם, ורבים כתבו עליו שהוא ה"וונדרקיד" החדש של הכדורגל העולמי. מנור סולומון, כבר ארבע שנים מעבר לים, עדיין מחכה לפריצה הגדולה שלו, ואחרי שלוש עונות נהדרות בשחטאר דונייצק השחקן הישראלי הגיע השנה לפרמייר־ליג.

ההתחלה הייתה נוראית. סולומון לא הספיק להראות כלום לפני שנפצע בצורה קשה בחודש אוגוסט ונאלץ לעבור ניתוח בברכו. לפני כמה שבועות הוא חזר לאימונים מלאים, אך כעת מתחיל המאבק האמיתי שלו – המאבק על מקום בהרכב פולהאם, שמדורגת במרכז טבלת הפרמייר־ליג. בד בבד עם החזרה לכושר סולומון ינסה לספק את הערך המוסף המצופה ממנו בנבחרת ישראל, אולי בדרך להישג משמעותי ראשון בקריירה – העפלה ליורו 2024.

דני אבדיה ב-NBA (צילום: רויטרס)
דני אבדיה ב-NBA (צילום: רויטרס)

מנור סולומון (צילום: רויטרס)
מנור סולומון (צילום: רויטרס)

92. ברק בכר - מאמן מכבי חיפה, אלון חזן - מאמן נבחרת ישראל בכדורגל

שבע שנים אחרי שלקח את הפועל ב"ש ובנה שם את השושלת שאיתה זכה בשלוש אליפויות רצופות, ברק בכר רחוק חמישה חודשים מלעשות את אותו הדבר גם במכבי חיפה – ובדרך גם להמשיך ולמתג את עצמו כאחד המאמנים הישראלים הגדולים בכל הזמנים. בכר הולך וקונה לעצמו שם של אחד שמחזיר עטרה ליושנה. לבאר שבע הוא הגיע אחרי 40 שנות בצורת – ומיד החזיר את הקבוצה של אלונה ברקת לראש הטבלה. גם האוהדים הירוקים בסמי עופר חיכו במשך עשור שלם עד שהמאמן בן ה־43 הגיע והצעיד את מכבי לשתי אליפויות רצופות.

נראה שזה רק עניין של זמן עד שבכר יהפוך למאמן אירופי לכל דבר. אחרי שהדהים קבוצות כמו אינטר ואולימפיאקוס עם הפועל ב"ש, הוא חתום על אחד הקמפיינים המוצלחים של קבוצה ישראלית בליגת האלופות. עם ניצחון על יובנטוס וכמה תצוגות מעוררות כבוד מול בנפיקה ופריז סן ז'רמן, אין ספק שמקומו של המאמן מעבר לים. ובזמן שבמכבי חיפה מפנטזים על הארכת חוזהו של בכר, נראה שגם שם מפנימים שהמאמן המעוטר, שבקריירה הקצרה שלו הספיק לזכות בחמש אליפויות וגביע אחד, עוד רגע פורש כנפיים.

היה קצת הזוי לראות את אלון חזן בפאנל המונדיאל של כאן 11, אבל כנראה ימים מוזרים גוררים איתם סיטואציות מוזרות – ואלה הם באמת ימים מוזרים. בעיקר עבור נבחרת ישראל. חזן קיבל השנה את המושכות ל"קבוצה הלאומית", מיד עם סיום קמפיין מוקדמות המונדיאל הכושל של קודמו וילי רוטנשטיינר. אלא שבעוד שמהמאמן האוסטרי החביב לא היו יותר מדי ציפיות מלבד הצגת כדורגל חיובי וניצחונות על נבחרות בסדר גודל דומה (בואו, אף אחד לא באמת חשב שישראל תגיע למונדיאל), הרי שמחזן מצופה להתחיל לנפק קבלות. והראשונה שבהן – העפלה ליורו 2024.

האתגרים שעומדים בפניו לא פשוטים. חזן מקבל נבחרת שמצד אחד זוכה לאמון הקהל (אחרי שנים ארוכות שבהן הפכה ללעג), אבל מצד שני נאלץ להתמודד עם סוגיות הרחוקות מכדורגל כמרחק ישראל מקטאר. סוגיית זימונו של עומר אצילי ופרשת הסדרי הלינה של ערן זהבי הן דוגמאות טובות לכך. בעוד חודשיים ישראל תחל את הקמפיין שלה, ועם בית שכולל את קוסובו, שווייץ, רומניה, אנדורה ובלארוס, מצופה מחזן להצעיד את התכולים־לבנים לפחות למקום השני. אם ייכשל, תהיה לו הזדמנות לתקן בפלייאוף ליגת האומות, שייערך בתום קמפיין המוקדמות בנובמבר. שני ניצחונות – וישראל ביורו. מה כבר יכול להשתבש?

ברק בכר (צילום: אורן בן חקון)
ברק בכר (צילום: אורן בן חקון)

אלון חזן (צילום: רועי אלימה, פלאש 90)
אלון חזן (צילום: רועי אלימה, פלאש 90)

91. אלונה סער - שחקנית, נועה קולר - שחקנית, רוני דלומי - זמרת ושחקנית

הפריצה של אלונה סער הייתה סוערת. כשהסדרה "המפקדת" עלתה לעונתה הראשונה היא חשפה צוות שחקניות ויוצרות רענן וכבשה את לב הצופים. מי שכבשה אף היא את לב הצופים היא סער (25), שאף קטפה את פרס האקדמיה כשחקנית הטובה ביותר לשנת 2021 בסדרה קומית. סער, בתו של השר הכמעט לשעבר גדעון סער, משכה באופן אוטומטי את תשומת הלב התקשורתית. אלא שבכישרון ובייחודיות רבה היא הפכה את הפרט הביוגרפי הזה לחסר משמעות, ושמה הולך לפניה בזכות עצמה.

בימים אלה היא משחקת בעונה השנייה של "המפקדת" בכאן 11. סער היא גם זמרת מוכשרת, ובשנה החולפת החליפה את מגי אזרזר במחזמר "אפס ביחסי אנוש", שיצאה לחופשת לידה, שם כיכבה לצד משי קלינשטיין. נועה קולר הייתה שחקנית מוערכת עוד לפני שהסדרה "חזרות" בכיכובה, שאותה כתבה, פרצה לתודעה במהלך סגרי הקורונה וחשפה לראשונה לא רק את כישרונה - אלא גם את מה שמתרחש מאחורי הקלעים של התיאטרון.

קולר נמצאת שנים רבות בתחום ואף עשתה תפקידים רבים בטלוויזיה, בקולנוע ובתיאטרון. היא מוכרת לקהל הישראלי גם מהסדרה המצליחה "קופה ראשית" ומהסדרה "הבאר" שמשודרת בחינוכית. "חזרות" לא רק שחשפה אותה לקהל הרחב כשחקנית מוכשרת ונוגעת ללב, אלא גם כתסריטאית מהשורה הראשונה. קולר היא ללא ספק הדוגמה לקריירה יציבה וארוכת שנים בתחום שאין לדעת מה יוליד בו יום. זה לא בא לה בקלות - אבל היא לחלוטין כאן להישאר.  

רוני דלומי – זוכת "כוכב נולד" ב־2010 - הולכת וכובשת את במות התיאטרון בישראל. היא הצליחה אומנם לבסס קריירת סולו לא רעה בכלל, אך מהר מאוד הבינה שהעתיד שלה נמצא בתיאטרון והשנה החולפת הייתה אולי הטובה ביותר שלה מבחינה מקצועית אחרי שנכנסה לנעליים גדולות וקטפה את התפקיד הראשי במחזמר "ינטל" בתיאטרון הבימה. דלומי מתרוצצת בימים אלה בין שלוש הפקות נוספות בתפקידים ראשיים: "השנה היפה בחיי" בתיאטרון הבימה בשיתוף עם תיאטרון חיפה, "בוסתן ספרדי" ו"סימני דרך" - שבה היא מגלמת את נעמי שמר בצעירותה. היא אף מככבת בסדרה הישראלית החדשה "חאנשי", שכבר בדרך לפסטיבלים בינלאומיים.

אלונה סער (צילום: אביב חופי)
אלונה סער (צילום: אביב חופי)

השחקנית נועה קולר (צילום: ראובן קסטרו)
השחקנית נועה קולר (צילום: ראובן קסטרו)

רוני דלומי (צילום: רפי דלויה)
רוני דלומי (צילום: רפי דלויה)

90. נונו - זמרת

אין כמעט אדם בישראל שלא מכיר את "איפה אתה, אתה פה", שכבר הפך אפילו לסלוגן לפוליטיקאים. לא כולם יודעים ומכירים את הקול הנשי שמאחוריו. קוראים לה נעמי אהרוני־גל, ושם הבמה שלה הוא נונו (NUNU) - זמרת יוצרת בת 24 שפרצה לתודעה המוזיקלית הישראלית בשנה החולפת, אפשר לומר בסערה אבל לא בפתאומיות.

מאחוריה שש שנות קריירה מוזיקלית, שהחלו בלימודי ג'ז במגמת מוזיקה בתיכון עירוני א' בתל אביב, נמשכו בגיוס לצה"ל כמוזיקאית מצטיינת ועברו גם בבית הספר רימון. הסינגל "ליבינג דה דרים" היה השלישי שלה ויצא בדיוק לפני שנה. הוא זה שפתח לה את כל הדלתות בתעשיית המוזיקה, כולל אינספור השמעות ברדיו ועד פרס "תגלית השנה", שבו זכתה בחודש אוגוסט האחרון מטעם אקו"ם.

אין מאחוריה גופי פרסום גדולים או הורים מנהלים. בסך הכל שני חברים טובים מהלימודים שעוסקים במוזיקה ושאיתם השתעשעה באולפן בזמן הקורונה כשלכולם היה משעמם. מהשעמום הזה יצא אלבום, ומהאלבום נוצרה קריירה. כמו כל אומנית מהדור שלה גם לנונו יש מיליוני צפיות בטיקטוק וביוטיוב, והיא אפילו זכתה לחיקוי ב"ארץ נהדרת", אולי אחד הסממנים להפיכתה לסמל כלל־ישראלי.

ההצלחה לא נשארה בגבולות ישראל. בחודש אוקטובר האחרון היא זכתה במועמדות לפרס המוזיקה של MTV אירופה למופע הישראלי הטוב ביותר לשנת 2022.

נונו (צילום: דודי גניס)
נונו (צילום: דודי גניס)

89. מרגי - זמר

לפני כמה שבועות הופיע מרגי, ובשמו המלא יהונתן מרגי, בניו יורק כחלק מסיבוב ההופעות הבינלאומי שלו. הקהל, שרובו הורכב מישראלים, קיבל אותו בהתלהבות רבה. אלא שבמהלך המופע הוא שיגר עקיצה קטנה כלפי האקסית המיתולוגית שלו נועה קירל, כשאמר לקהל שהוא זוכר את הרגע שבו אמר לעצמו שאולי הוא נמצא במקום הלא נכון.

ולמרות האייטם הצבעוני הזה, נראה שכבר מתחיל להיות לא הוגן לציין את מרגי וקירל באותה נשימה. הם החלו את הקריירה שלהם כמעט באותו זמן והיו פאוור קאפל של תעשיית המוזיקה, אבל מאז עשו דרך ארוכה בנפרד, וראוי לדבר על כל אחד מהם בזכות עצמו.

עם השנים, ולאחר פריצתו בתוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון" והגעתו למקום השני, ניכר כי מרגי זונח את הלהיטים המתקתקים שלו ומכוון גדול ורחוק. במאי האחרון הוא היה אומן החימום במופע של מארון פייב בישראל, ובאוקטובר הוכרז כי הוא מועמד בפעם הראשונה לפרס המוזיקה של MTV אירופה למופע הישראלי הטוב ביותר לשנת 2022.

סיבוב ההופעות שלו בארה"ב נוחל הצלחה גדולה. הוא כבר הוציא אלבום בינלאומי, התארח אצל קלי קלרקסון ואף הוצג על ידה כסופרסטאר וכאומן מבטיח. מרגי מכוון גבוה ועובד עם מפיקים מוזיקליים מכובדים, שהפיקו בעבר אומנים כמו ביונסה ודרייק. אלבומו האחרון אף הוגדר על ידי המגזין "בילבורד" כאלבום חובה. מי אנחנו שנתווכח.

יהונתן מרגי (צילום: אמיר יעקבי )
יהונתן מרגי (צילום: אמיר יעקבי )

88. עומר אדם ונועה קירל - זמרים

מי שגדל כאן בשנות ה־80 זוכר בוודאי כיצד במשך שנים רבות המוזיקה הישראלית לא הצליחה לייצר אייקונים כמו ירדנה ארזי, עפרה חזה, ריטה, אדם ורבים וטובים אחרים. פה ושם צמחו כוכבי ענק, אבל לא כאלה שהצליחו גם לעורר באזז עצום מעבר לים.

והנה באו להם שני ילדים, שהחלו את הקריירה שלהם עוד בטרם מלאו להם 16, ובאומץ, כישרון, נחישות ובעיקר ניהול אישי נכון ובריא הצליחו להפוך לכוכבים הגדולים של עולם המוזיקה הישראלי. כמו שזה נראה כרגע, לפחות במקרה של נועה קירל, הצלחה גם מעבר לים, הקלטות, שירים חדשים, שיתופי פעולה ובעיקר ייצוג ישראל באירוויזיון מבטיחים שגם בשנת 2023 עוד נשמע עליה הרבה, ובאנגלית. קירל אף לקחה חלק במחאה מתוקשרת היטב נגד קניה ווסט, כשהופיעה בטקס פרסי ה־MTV האירופי ולבשה חליפה עם פרצופו המתנוסס עליה לצד ציורי מגן דוד.

לאחרונה פורסם כי עומר אדם החליט לקחת הפסקה מהביצה הישראלית ולנסות את מזלו בחו"ל. רב הנסתר על הגלוי בהודעה שפורסמה ורמזה שצפויים לו כמה שיתופי פעולה מעבר לים, כך שמי שמנסה לסגור אותו לחתונה במהלך 2023, מומלץ שיחפש תחליף. לא ברור מה ההפסקה היזומה תעשה לקריירה של אדם בישראל, שכבר לפני כמה שבועות ירד מראש מרשימת האומנים הנצפים ביותר של המשתמשים הישראלים ביוטיוב (אחרי שלא ירד מהחמישייה הפותחת במשך כמה שנים). אלא שנדמה שאין אומן רגוע ונגיש (ואולי גם לכן מוערך) יותר מעומר אדם, שמקפיד לשמור את הרגליים על הקרקע גם אחרי שנים של הצלחה פנומנלית בכל מובן שהוא.

עומר אדם (צילום: משה נחמוביץ')
עומר אדם (צילום: משה נחמוביץ')

נועה קירל עם חליפת קניה ווסט (צילום: רויטרס)
נועה קירל עם חליפת קניה ווסט (צילום: רויטרס)

87. גל גדות - שחקנית

כמו שמבשרים לנו כל הפושים והקליקבייטים: לזה גל גדות לא ציפתה. לפני כמה שבועות, מעט אחרי שצייצה למיליוני עוקביה בטוויטר שהיא לא יכולה לחכות לשתף אותם בפרק הבא של "וונדרוומן", החליטו באולפני די.סי לגנוז את תוכניותיה של הבמאית והכותבת של שני הסרטים הקודמים, מאחר שהם לא מתאימים לקונספט החדש. העבודה על הסרט השלישי בסדרה נכנסה, בשלב זה לפחות, להקפאה.

זאת לא מכה ראשונה בכנף לגדות, שסרטה "ליגת הצדק" לא הצליח לשבות את לקוחות נטפליקס, שככל הנראה מעדיפים בינג' של "הלוטוס הלבן". ייתכן שהדירוג הנמוך בפלטפורמה נובע מחוסר מודעות של הקהל לעלייתו לאקרנים, ואולי הם מעדיפים לצפות בגדות על מסך גדול, כפי שהיא ראויה. ובכל זאת, קריירה הוליוודית אומנם ידועה כהפכפכה, אבל אי אפשר לקחת ממנה את ההישג הכי עצום של שחקן או שחקנית ישראלים מעבר לים. גדות, בין אם יהיה "וונדרוומן" שלישי או לא, היא הכוכבת האולטימטיבית, לא רק שלנו, אלא גם של האמריקאים.

בימים אלה היא גם משמשת כשגרירה ישראלית, לאחר שהגיבה לדבריו של ג'ו ביידן, שהתייחס לאמירה האנטישמית של קניה ווסט, וצייצה: "דחו אנטישמיות בכל מקום שהיא מתחבאת". גדות, שבדרך כלל לא נוטה להגיב על אירועים פוליטיים ולעתים אף זוכה בשל כך לביקורת מהגולשים הישראלים, החליטה הפעם לשבור שתיקה, אולי בסוג של "ליגת הצדק" משלה. זאת לא הפעם הראשונה שהיא מגיבה בנושא האנטישמיות וקניה ווסט. בפעם הקודמת היא אף הצטרפה לטרנד כוכבי הוליווד שתמכו ביהודים ברשתות החברתיות, ענדה מגן דוד וכתבה שהיא "גאה". גם אנחנו גאים.

השחקנית והדוגמנית גל גדות (צילום: רויטרס)
השחקנית והדוגמנית גל גדות (צילום: רויטרס)

86. יעקב חגואל - יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית

יעקב חגואל מכהן כיו"ר ההסתדרות הציונית העולמית מאז אוקטובר 2020. ביולי בשנה שעברה הוא מונה גם ליו"ר בפועל של הסוכנות היהודית, ושימש בתפקיד זה עד כניסתו של דורון אלמוג לתפקיד באוגוסט השנה. לפני כן שימש כסגן ומ״מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית וראש המחלקה לישראל ולמאבק באנטישמיות. כמו כן שימש כיו"ר הליכוד העולמי וכמנכ"ל תנועת בית"ר העולמית.

חגואל חבר בחבר הנאמנים וחבר הנהלה של הסוכנות היהודית. בנוסף מכהן כחבר דירקטוריון בקרן היסוד, חבר דירקטוריון "אנו" – מוזיאון העם היהודי, חבר חבר הנאמנים של אוניברסיטת אריאל, חבר הנהלה בוועידת התביעות - הוועידה היהודית לתביעות חומריות נגד גרמניה, חבר מועצת יד ושם, חבר במועצה הארצית לתכנון ולבנייה וחבר בוועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים ולנת"ע.

פעילותו של חגואל בהסתדרות הציונית העולמית ענפה ורבת שנים. לאחר שנבחר בשנת 2010, בקונגרס הציוני הל"ו, לתפקיד ראש המחלקה לפעילות בישראל ולמאבק באנטישמיות, ניהל מאבקים, הרצאות וכנסים למאבק באנטישמיות ברחבי העולם. בין היתר הגה ויזם את חידון הציונות והמורשת למשפחות. במסגרת תפקידו היה אמון גם על המועצה הציונית בישראל, על הוצאת הספרים ביאליק, על הארכיון הציוני המרכזי ועל ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג. 

יעקב חגואל (צילום: מרק ישראל סלם)
יעקב חגואל (צילום: מרק ישראל סלם)

85. אלוף (במיל') דורון אלמוג - יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית

בחודש יולי האחרון דורון אלמוג נבחר לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית. אלמוג שימש כאלוף פיקוד הדרום בצה"ל, ושירת לאורך הקריירה הצבאית שלו ביחידות המובחרות. במסגרת שירותו הצבאי הוביל כוח משימה מבצעי נגד המפגעים שביצעו את טבח הספורטאים במינכן, פיקד על כוח המשימה הראשון שנחת במבצע אנטבה ב־1976, היה אמון על שורת משימות חשאיות להעלאת יהודי אתיופיה לישראל, הוביל כוח חוד של חטיבת הצנחנים במלחמת לבנון הראשונה, וכן שירת כמ"פ במלחמת יום הכיפורים, המלחמה שבה נפל אחיו ערן ז"ל.

לאחר פרישתו הקים את הכפר השיקומי עדי נגב-נחלת ערן – מרכז קהילתי המעניק שירותי שיקום ורפואה, חינוך, תעסוקה ורווחה לילדים, לנוער ולצעירים עם מוגבלויות. הכפר נקרא על שם בנו ערן ז"ל, שנקרא על שם אחיו. המרכז היה הראשון מסוגו שהוקם בישראל, והיווה אבן דרך חלוצית במתן הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות שכלית והתפתחותית. בשנת 2016 אלמוג קיבל את פרס ישראל עבור פעילותו למען אנשים עם מוגבלויות.

לאלמוג יש תואר שני ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת חיפה ו־MBA במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. הוא כיהן כעמית מחקר בכיר בהרווארד, ופרסם מחקרים רבים בתחומי הביטחון והאסטרטגיה.

אלוף (במיל') דורון אלמוג (צילום: יונתן זינדל)
אלוף (במיל') דורון אלמוג (צילום: יונתן זינדל)

84. אבי גבאי  - מנכ"ל פרטנר, דניאל ספיר - מנכ"ל סלקום, רן גוראון - מנכ"ל בזק

אבי גבאי, לשעבר מנכ"ל סלקום ובזק, מונה בחודש יוני האחרון למנכ"ל פרטנר. גבאי רכש 2.8% ממניות החברה והשקיע בעסקה 25 מיליון שקל מהונו האישי, נוסף למימון 75 מיליון שקל שקיבל מחברת הביטוח הפניקס. בשנה החולפת הצמיחה במנויי החברה בשימוש בסיבים (כ־40%) הקפיצה את רווחיה של פרטנר והפכה אותה לחברה החזקה בתחום התקשורת, כשהיא מסכמת את הרבעון השלישי של 2022 עם זינוק של 112.5% ברווח ל־51 מיליון שקל.

גם סלקום, בהובלתו של דניאל ספיר, סיימה את הרבעון השלישי עם תוצאות טובות בהכנסותיה וברווחיותה, כמו גם במספר המנויים שלה. גם כאן מהלך הכניסה לתחום שירות הסיבים האופטיים סייע בעלייה ברווחיות. על פי הדוחות הכספיים, הכנסות החברה גדלו ב־12.2% ל־1.1 מיליארד שקל והרווח הנקי זינק ביותר מפי שלושה (215.4%) ל־41 מיליון. פעילות הסלולר אחראית ליותר משני שלישים מהכנסותיה של סלקום – סכום של 756 מיליון שקל, ומספר מנויי הסלולר עלה ב־5% ל־3.41 מיליון.

רן גוראון, בדומה לגבאי, נכנס לפני כחצי שנה לתפקיד מנכ"ל בזק. גוראון שימש כמנכ"ל שלוש החברות פלאפון, yes ובזק בינלאומי - חברות שצמחו תחת ניהולו. בתפקידו החליף את דודו מזרחי אחרי שלל תפקידים בקבוצת בזק, בהם כמשנה למנכ"ל וסמנכ"ל השיווק של החברה.

אבי גבאי (צילום: כפיר סיוון)
אבי גבאי (צילום: כפיר סיוון)

מנכ''ל סלקום, דניאל ספיר (צילום: יואב אלון)
מנכ''ל סלקום, דניאל ספיר (צילום: יואב אלון)

רן גוראון (צילום: יחצ)
רן גוראון (צילום: יחצ)

83. מיכל כהן - הממונה על רשות התחרות

עו"ד מיכל כהן מונתה בשנת 2018 ליועצת המשפטית של רשות התחרות, וכשנתיים מאוחר יותר הפכה לממונה על הרשות במקומה של מיכל הלפרין. היא בעלת תואר ראשון במשפטים בהצטיינות ותואר ראשון בכלכלה בהצטיינות יתרה, שניהם מאוניברסיטת תל אביב; ותואר שני במשפט וכלכלה בהצטיינות במסגרת תוכנית Erasmus. לרשות התחרות הצטרפה כבר בשנת 2006 כסגנית היועץ המשפטי לעניינים פליליים, ובין היתר הובילה את הטיפול בתיק קרטל חברות הגפ"ם.

בשבועות האחרונים רשות התחרות חקרה חשד לתיאום מחירים בענף המזון מצד בכירים בענף. ברשות העלו הילוך לקראת פתיחה בהליכי שימוע לפני הגשת כתב אישום לספקים ולקמעונאים בחשד לעבירות על חוק התחרות הכלכלית. זאת לא הפעם הראשונה שחקירה כזאת מתנהלת תחת כהן, שבזמן כהונתה כממלאת מקום הממונה, טרם מינויה הרשמי, פתחה בחקירות בחשד לעבירות על חוק התחרות בשוק המזון.

מיכל כהן (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
מיכל כהן (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

82. פרופ' אמנון שעשוע - הבנק הדיגיטלי וואן זירו, מובילאיי

לפני כמה שבועות הציגה מובילאיי את הדוח הראשון שלה כחברה ציבורית, לאחר שיצאה מתחת כנפי חברת האם לשעבר אינטל, ורשמה רווחים יפים שעלו על כל התחזיות, בצורת הכנסות בסך של 537 מיליון דולר בממוצע ברבעון האחרון.  לצד העדנה שזוכה מובילאיי בבורסה, הושק השנה בהצלחה הבנק הדיגיטלי הראשון בישראל, וואן זירו, ובימים אלה סיים את תקופת ההרצה שלו. וואן זירו שבר 40 שנות בצורת שבהן לא קם בנק חדש בישראל, והסקרנות של הקהל הרחב כבר יצרה רשימת המתנה ארוכה: בכל יום מצטרפים אל הבנק כ־250 לקוחות חדשים ומתקבלות כ־1,500 פניות להצטרפות.

אחד הדברים שעמדו תמיד לנגד עיניו של פרופ' אמנון שעשוע הוא יצירת מהפכות. גם אחרי עסקת המיליארדים שעשה עם מובילאיי, שהפכה לאקזיט הגדול ביותר באומת ההייטק, וגם אחרי מה שנדמה כהצלחה פנומנלית בשוק הבנקאות המקומי, הוא לא נח לרגע. בתקופת הקורונה ייסד בשיתוף עם רעייתו, היזמית החברתית ענת רמתי, קרן לסיוע לעסקים מתחילים שנפגעו מהמשבר. כמו כן הוא פועל למען שילובם של גברים ונשים מהמגזר החרדי בשוק העבודה, ואף פתח בשיתוף עמותת קמא־טק את חלל העבודה המשותף הראשון בבני ברק.

שעשוע מעורב בחברות נוספות, בהן אורקם (OrCam), המבוססת אף היא על טכנולוגיות ניתוח תמונת המצלמה שפיתח, ו־Wordtune Read, כלי שמתבסס על בינה מלאכותית ומבטיח לקצר את זמן הקריאה ב־75%.

אמנון שעשוע (צילום: יונתן זינדל)
אמנון שעשוע (צילום: יונתן זינדל)

81. צביקה שווימר - מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה

צביקה שווימר הגיע לרשת פוקס כשהיה בן 20 והחל לעבוד בה כמנהל משמרת. בתוך חודש הוא כבר מונה למנהל החנות, בהמשך מונה למנהל אזורי, ובסוף כיהן כמנהל הרשת במשך שבע שנים. זאת הייתה רק יריית פתיחה בקריירה הענפה של שווימר, שעברה גם בללין (חלק מקבוצת פוקס) ובדלתא ישראל, שם שימש כמנכ"ל והיה אחראי על הקמת אתר האונליין של החברה ומיצוב והגדלת מכירותיה של הרשת בישראל. מאז 2018 הוא עומד בראש אלקטרה מוצרי צריכה, ובמהלך תקופת כהונתו הוביל שורה של מהלכים בשליחותם של בעלי המניות, האחים זלקינד, שהפכו את החברה בניהולו לאחת הגדולות והחשובות במשק.

בין פעולותיו של שווימר ניתן למנות את רכישת השליטה בחברת סער א.ת יזמות ומסחר, המפעילה שלוש רשתות קמעונאות שמתמחות בציוד טיולים; רכישת השליטה ברשת יינות ביתן, מהלך שהושלם בחודש מאי האחרון והוכתר בהצלחה, שהתבטאה היטב בדוחות הכספיים המעולים שהציגה החברה; ועוד מהלכים שהרחיבו את תחומי הקמעונאות שבהם אלקטרה מוצרי צריכה עוסקת. כחלק מתפיסת עולמו שווימר מקדם בכל עסקיו מדיניות ירוקה הדוגלת בשמירה על הסביבה.

האתגר הגדול שעומד בשנה הקרובה בפני החברה הוא כניסתה של רשת קרפור הצרפתית ליינות ביתן (שנרכשה בשנה שעברה על ידי אלקטרה מוצרי צריכה), מה שדורש ארגון מחדש של יינות ביתן, והבטחה על שמירה של המחירים הנמוכים ביותר. כרגע נדמה כי תהליך ההסבה של יינות ביתן לקרפור מאתגר הן את המכירות ביינות ביתן עצמה, והן את המניות בחברת האם אלקטרה מוצרי צריכה. במגזר קמעונאות החשמל אלקטרה מוצרי צריכה הציגה ברבעון האחרון צמיחה חזקה והמשך הגדלת נתח השוק.

צביקה שווימר (צילום: תמר מצפי)
צביקה שווימר (צילום: תמר מצפי)