שרת התחבורה מירי רגב (הליכוד) נכנסה בסערה לתפקידה. לרגב, שחזרה לכהן כשרת התחבורה לאחר שנה וחצי באופוזיציה, מצפים אתגרים מורכבים בשורת תחומים: ההתמודדות עם עומסי התנועה הכבדים בכבישים, התחבורה הציבורית הלא יעילה, האצת קידום פרויקטים של רכבות קלות ורכבות כבדות, פיתוח נתב"ג, שעומד להגיע לקצה גבול הקיבולת, וכן החלטות על מיקומו של נמל תעופה משלים ועל התייעלות בנמלים הימיים.
הפכה את החלטת מיכאלי: הצעד הראשון של רגב במשרד התחבורה
רגב כבר הורתה לדרג המקצועי במשרד התחבורה לבחון מחדש את סוגיית הנת"צים (נתיבים ציבוריים) בכביש 1, נתיבי איילון וכביש החוף. הנת"צים מעוררים מחלוקת קשה ותלונות של נהגי כלי רכב פרטיים, שלעתים נאלצים לעמוד שעות ארוכות בפקקי תנועה אין־סופיים, בעיקר בשעות הלחץ של הבוקר ואחר הצהריים, כאשר באותה העת הנת"צים כמעט שוממים.
הביקורת גוברת גם לנוכח התחושה שהנת"צים הפכו למקור הכנסה כספית נוסף למדינה ולרשויות המקומיות, לנוכח הקנסות הכספיים הנשלחים לנהגים שתועדו נוסעים בהם. כזכור, הטיעון שהוביל את שרי התחבורה הקודמים, בצלאל סמוטריץ' ומרב מיכאלי, להרחיב את רשת הנת"צים גם לצירי תנועה ראשיים, היה רצון לעודד מעבר מכלי רכב פרטיים לתחבורה ציבורית, או לחילופין לעודד לקיחת נוסעים נוספים. אבל בפועל, התחבורה הציבורית במדינת ישראל אינה יעילה, בין היתר בשל מחסור בנהגי אוטובוס, היעדר פריסה מספקת ותדירות נמוכה.
גם רשת הרכבות הכבדות אינה מספקת מענה, כאשר הארכת המסילות ליעדים נוספים וסיום פרויקט המסילה הנוספת באיילון צפוי רק בעוד כשבע שנים. הפקק שנוצר בנתיבי איילון מונע את הגברת תדירות הרכבות הכבדות שמגיעות לאזור תל אביב מאזורים אחרים. רגב גם תנסה לפעול להאצת פרויקטים של תשתיות - הן של רכבות כבדות והן של הרכבות הקלות בגוש דן, ובמקביל לפתח אמצעים נוספים להסעת המונים, כמו שאטלים ימיים ואף רחפנים. במציאות הקיימת, על מנת לשפר את התחבורה הציבורית, יהיה צורך לייעל אותה, וכבר דובר בעבר על הצורך בהכרה בנהג אוטובוס כמקצוע מועדף, דבר שיאפשר לגייס נהגים רבים נוספים.
פרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן אמור להתחיל לפעול בעוד כשלושה חודשים לאחר דחיות חוזרות ונשנות, שהאחרונה בהן הייתה בשל תקלה במערכת הסנכרון בין המערכות.
במקביל, חברת נת"ע מקדמת שני פרויקטים נוספים של רכבות קלות בגוש דן: הקו הירוק והקו הסגול. על פי הצפי, הקו הסגול, שכולו עילי, אמור להתחיל לפעול ברבעון הראשון של שנת 2027, והקו הירוק, שבחלקו לאורך רחוב איבן גבירול בתל אביב הוא תת־קרקעי, אמור להתחיל לפעול לאחר כשנה. רגב תנסה לפעול להאצת שני הפרויקטים, שאמורים, ביחד עם הקו האדום, להביא להקלה משמעותית בעומסי התנועה הבלתי אפשריים בגוש דן.
עם זאת, היא כבר הביעה הסתייגות מפרויקט המטרו שאמור להיחפר באזור המרכז, לנוכח מורכבותו ועלותו הכספית הגבוהה, המוערכת בכ־150 מיליארדי שקל. ישנם הסבורים שעדיף להפנות תקציבים לפרויקטים של תשתיות רכבות כבדות מהגליל העליון עד אילת גם על חשבון המטרו.
רגב גם מתנגדת להטלת אגרת גודש על נהגים הנכנסים לגוש דן, בטיעון שמי שישלמו את המחיר יהיו בעיקר תושבים מהפריפריה ומערים מרוחקות.
תחום מורכב נוסף הוא ענף התעופה. ברשות שדות התעופה כבר התריעו מפני הגעה לקצה גבול הקיבולת של נתב"ג כאמור, ולצד המעבר לצ'ק אין דיגיטלי וגיוסי כוח אדם יש תוכנית להקמת זרוע נוספת לטרמינל 3. אבל גם זה לא יספיק, והמדינה תצטרך לקבל החלטה היכן למקם את נמל התעופה המשלים לנתב"ג. בנוסף, משרד התחבורה יצטרך לעודד את מדיניות "השמיים הפתוחים", שתביא לפתיחת קווים נוספים ולהפחתת עלויות הטיסה.
למרות הרפורמה החלקית בנמלים, שכללה את הקמת שני הנמלים הנוספים בחיפה ובאשדוד, הפקקים עדיין נמשכים וזמני ההמתנה להגעת מכולות עדיין ארוכים יחסית. תחום נוסף הוא עידוד מעבר לשימוש בכלי רכב חשמליים. הדבר יכול לקרות אם יינתנו הטבות מס לרוכשים - החלטה התלויה גם במשרד האוצר.