במסגרת העתירה שהגישה משפחתו של אלון לולו שמריז ז"ל לבג"צ בדרישה לחייב את צה"ל להכיר באלון כחלל צה"ל, התקיים היום דיון בבית המשפט, בו התקשה ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, לעמוד במתח שבין החוק היבש למקרה המיוחד והקשה: "ראוי למצוא פתרון אנושי למקרה הזה".
בן מחזורו של הנווט השבוי שמנהל את ביה"ח השיקומי: "החטופים - בפוטנציאל עוד 134 רון ארדים"
עו״ד רן כהן רוכברגר טען בשמם של המשפחה כי ״ישנן שלוש הצדקות לקבלת העתירה: ראשית, אלון קיבל צו מילואים ביום שנחטף, הטעם השני נוגע לנסיבות נפילתו בעזה, הטעם השלישי הוא טעם משפטי מובהק ואני נאלץ להגיד בצער שתשובת המדינה נגועה בהפליה לעומת מקרים אחרים".
"מהלך הדברים היה כזה שאלון נחטף מדירתו בכפר עזה שבמקביל הפעולה והצבא נקטו פעולות לגייסו באופן טראגי", המשיך רוכנברגר להסביר את עמדת המשפחה, "הפעולות האלו לא הושלמו, אלון לא קיבל את הזימון ולא היה יכול להתגייס, אמנם אם אלון לא קיבל את הצו אך הצבא הוציא צו לזמן אותו ולכן הייתה כוונה לזמן אותו למילואים".
עו"ד רוכנברגר הוסיף למחות: "להבדיל מהדיון הקודם שהיה כאן לפני מספר דקות, דיון שעסק בבחור ישיבה שלא התייצב לצו גיוס כדי לדחות את השירות, אני אומר כמי שהיה לוכד עריקים בצבא: פה היה מישהו שלו היה מקבל את הצו היה מתגייס״.
עו״ד רועי שויקה, נציג הפרקליטות, הביע את צערו על המקרה הקשה: ״בראשית דברנו אנו משתתפים בצער המשפחה ואנו מכירים בקושי להישיר מבט אל העותרים, המדינה משתתפת בצערם שאין לו מנחם. הנשיא ברק אמר בשעתו בבג״ץ של משפחת ארד שבוויכוח עם העותרים ידם על העליונה, כך גם בסיפור שלנו אין לנו ויכוח עם העותרים".
נציג הפרקליטות המשיך והסביר את המורכבות: "השאלה שלנו מתקדמת למעשה בסוגיית המשפטית שבעת חטיפתו של אלון מכפר עזה הוא היה אזרח שנמנה על משרתי המילואים אך לא גויס בפועל. למעשה הוא לא היה חייל בעת חטיפתו״.
ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, נתן את דעתו על המקרה המיוחד: ״מדובר במקרה יוצא דופן, אני כמובן לא מציע להתעלם מהדין אבל גם במסגרת הדין, בזמנו משרד הביטחון ידע מצד הדין להפעיל דברים לפנים משורת הדין. לפעמים זה היה הרבה לפנים משורת הדין שהיו הערות בית המשפט שצריך לחזור לשורת הדין".
השופט פוגלמן המשיך וביקש ברגישות מהנוכחים: "אנחנו נבקש את התייחסותכם למקרים החריגים שעליהם הצביע בא כוחו של המשפחה. בימים רגילים אני מבין גם את התפיסה שרוצים לחכות אבל שוב כל מקרה ונסיבותיו פה באמת העתירה לא מכוונת לקבלת זכויות כלכליות ואי אפשר לחכות לסיום הלחימה, ראוי למצוא פתרון אנושי למקרה הזה, זה מקרה קשה, ממש אי אפשר לעצום עיניים״.
כזכור, אלון נחטף לעזה ב-7 באוקטובר ונהרג בשוגג על ידי כוח צה"ל בעת שנמלט מהמקום שבו הוחזק בשכונת שג'אעיה יחד עם שני חטופים נוספים, סאמר פואד אל טלאלקה ויותם חיים ז"ל. לאחר נפילתו של אלון, ביקשה משפחתו מצה"ל להכיר בו כחלל צה"ל, אך בעקבות סירובו של צה"ל, משפחתו החליטה לעתור לבג"צ.
תחקיר צה"ל שנערך בעקבות האירוע בו מצאו שלושת החטופים את מותם, העלה כי אלון הצליח להימלט ולמלט את חבריו ממעמקי מנהרות החמאס. בזכות הניסיון והידע שצבר בזמן שירותו הסדיר ובמילואים ביחידת יהל"ם - יחידה מיוחדת בהנדסה הקרבית, אלון הצליח להוביל את שני החטופים הנוספים ואף לשרוד מספר ימים בלב הקרבות בשכונת סג'עייה עד שנהרג בשוגג מידי כוח צה"ל. מהעתירה עולה כי מפקדיו של אלון עשו ניסיונות מרובים לגייסו למילואים כבר ביום הקשה של ה-7 באוקטובר. כלומר, אלמלא נחטף, אלון היה לוחם בעזה יחד עם חבריו ליחידה.