כשהושבעה ממשלת נתניהו השישית בליל 29 בדצמבר 2022, היו חלקים בחברה הישראלית שנמלאו בחשש. עם כינונה של ממשלה, שלראשונה כללה סיעות קיצוניות כמו עוצמה יהודית, החלו מאמצים מואצים לקדם חקיקה ומהלכים שמטרתם המוצהרת הייתה “רפורמה במערכת המשפט", אך רבים ראו בהם סכנה של ממש ליציבות המשטר הדמוקרטי. בחזית המאבק על הדמוקרטיה הישראלית נמצאת זה שנים “התנועה למען איכות השלטון", ארגון א־פוליטי ששם לו למטרה לקדם ממשל תקין, שקיפות ואחריותיות בקרב נבחרי הציבור, ולשמור על הפרדת הרשויות ועל עצמאות מערכת אכיפת החוק.
משפחת שמריז בבג"ץ: "המדינה מפלה, הוא היה מתגייס אם לא היה נחטף"
החלטה חריגה: שופט העליון קיבל החלטה בתיק שבו מעורבים ילדיו
עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה, הוא הפנים והקול המזוהים ביותר עם המערכה הזו, לצד שאר אנשי הצוות המקצועי של התנועה. פגשנו אותו לראיון מעמיק על שנה סוערת בחזית המאבק. הצצה אל מאחורי הקלעים של אחד הארגונים האזרחיים החשובים והמשפיעים ביותר הפועלים היום בישראל.
השבועות הראשונים של ממשלת נתניהו החדשה עמדו בסימן הפגנות המוניות ברחבי הארץ, בהובלת התנועה לאיכות השלטון וארגונים נוספים. “היה לנו ברור שצריך להביע התנגדות עממית למהלכים המסוכנים שעל הפרק", אומר שרגא. “כבר בערב ההשבעה היינו מהראשונים שיצאו להפגין מול הכנסת, וזו רק הייתה ההתחלה. לאורך החודשים הבאים ארגנו כמה מההפגנות הגדולות ביותר שראתה ישראל, כמו ‘הפגנת המטריות' בכיכר הבימה עם יותר מ־100 אלף משתתפים, שריכזה מחאה נגד התוכניות לשינוי מערכת המשפט".
ההפגנות לוו גם באירועי הסברה ובמסעות פרסום נרחבים. “השקענו מאמץ רב בניסיון להנגיש לציבור מידע על המשמעויות של הצעדים שהממשלה מנסה לקדם", מציין שרגא. “ערכנו מפגשי ‘שולחן עגול' עם מומחים למשפט חוקתי, הצגנו ניתוחים משפטיים, אירחנו פאנלים ודיונים בנושא בכל רחבי הארץ, והגענו להרצאות בכל מקום שבו יכולנו. זה נושא מורכב, אבל חשוב שאזרחים יבינו מה עומד על הפרק. חשבנו שזה חיוני כדי לאפשר דיון ציבורי מושכל בשינויים המוצעים, ולהבהיר את החשיבות של מערכת משפט עצמאית ובלתי תלויה".
בחזית הקרב המשפטי כנגד הממשלה ניצבו עורכי הדין של התנועה לאיכות השלטון, שהגישו עתירות רבות לבית המשפט העליון. “אי אפשר היה לעמוד מנגד מול מה שראינו כדורסנות חסרת תקדים", אומר שרגא. “למשל, עתרנו נגד השינוי בפקודת המשטרה שנועד להגביר את השפעת הדרג הפוליטי על המשטרה, בטענה שהוא פוגע אנושות בעקרונות של שוויון בפני החוק, בזכויות חוקתיות ובאמון הציבור במשטרה. אנחנו מאמינים שחייבים לשמור על עצמאות המשטרה ולמנוע מצב שבו השר הממונה על המשטרה הופך להיות מעין מפכ"ל־על ומכפיף את המשטרה של כולנו לצרכיו האישיים".
גם השינויים בחוק היסוד שאפשרו את מינויו של אריה דרעי לשר למרות הרשעותיו בעבירות שחיתות היו בעיניהם בעייתיים ביותר: “הגשנו נגדם עתירות בטענה שזו חקיקה פרסונלית פסולה, שמשרתת רק אינטרס פוליטי צר. אי אפשר לקבל מצב שבו הכנסת משנה את החוק באופן נקודתי רק כדי לאפשר לפוליטיקאי ספציפי להתמנות לתפקיד, בלי שום הצדקה עניינית. זה פותח פתח מסוכן לשיקולים זרים ופוגע בטוהר המידות".
דוגמה נוספת היא המאבק בתקציב הדו־שנתי שהעבירה הממשלה, שלטעמה של התנועה היה צעד אנטי־דמוקרטי שנועד לעקוף את הפיקוח של הכנסת על תקציב המדינה. עו"ד אריאל ברזילי הוא מי שמוביל את הפעילות באגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון, וביחד עם עורכי הדין תמר באום ואורי הס הם נאבקים נגד ריכוזיות ותופעות של קרבה מסוכנת בין הון לשלטון. המאבק נגד התקציב הדו־שנתי הוא ממאבקי הדגל שלהם, משום שלדברי עו"ד ברזילי, “משמעות התקציב הדו־שנתי היא שהכנסת מוותרת על יכולתה לפקח על עבודת הממשלה ולבקר אותה באמצעות חוק התקציב השנתי. זה נותן לממשלה יד חופשית ופוגע באיזונים ובבלמים שאמורים להתקיים בין הרשות המחוקקת למבצעת".
בתחום הכלכלי בלט גם המאבק נגד ניסיון ההשתלטות של הטייקון אלפרד אקירוב על חברת הביטוח כלל. “זה היה מהלך שהיה עלול להשפיע על חסכונותיהם של מאות אלפי אזרחים ולהחזיר את המשק הישראלי לריכוזיות המוגברת שנגדה אנחנו נלחמים, ולא נשארנו אדישים", אומר ברזילי. “הפעלנו לחץ ציבורי ומשפטי, ובסופו של דבר היתר השליטה לא ניתן, אבל המאבק נמשך".
אבל העתירה המשמעותית ביותר כמובן הייתה נגד ביטול עילת הסבירות, שממש עמדה בלב הרפורמות המוצעות של שר המשפטים יריב לוין: “הסברנו לשופטים שמדובר בשינוי אנטי־דמוקרטי מהותי, שבאופן מעשי מרוקן מתוכן את סמכויות הביקורת של בית המשפט העליון על הרשות המבצעת, ומשבש את האיזונים העדינים בין הרשויות. בלי עילת הסבירות לא יהיה מי שיבלום את השרירות והחריגה מסמכות של הממשלה, ולמעשה היא תוכל לעשות ככל העולה על רוחה".
בימים אלו התנועה לאיכות השלטון מובילה את המאבק בסוגיית השוויון בנטל וחוק הגיוס. “אירועי 7 באוקטובר הדגישו את חשיבותו הקריטית של צבא חזק ומגובש, המבוסס על תרומה שווה של כל אזרחי ישראל", אומר שרגא. “כאשר חלק ניכר מהציבור נושא בעול, בעוד אחרים נותרים מחוץ למערכת, נוצר קרע חברתי מסוכן, הפוגע באחדות ובחוסן הלאומי. אסור לנו להשלים עם מצב שכזה. הדרישה לחלוקה שוויונית של נטל השירות הצבאי בין כלל חלקי האוכלוסייה היא לא רק סוגיה ערכית, היא הכרח אסטרטגי לשמירה על חוסנה וביטחונה של המדינה".
שרגא מבהיר כי עבור התנועה מדובר במאבק עקרוני ארוך שנים, הנעוץ בתפיסה דמוקרטית של שוויון מהותי, אך לאור הנסיבות, מדובר כיום ביעד בעל השלכות מרחיקות לכת על עתידה הביטחוני של ישראל. לטענתו, המשך ההתחמקות מקידום חקיקה אפקטיבית ואכיפת שוויון אמיתי יערער את יכולתה של המדינה להתמודד עם האיומים הניצבים בפתחה. עמדתו של שרגא משקפת את המחויבות האידיאולוגית של התנועה לאיכות השלטון, הרואה בסוגיית הגיוס השוויוני מבחן מכריע לדמותה של החברה הישראלית ולחוסנה של הדמוקרטיה. לדבריו, זהו מאבק שאסור להתפשר בו, על הממשלה מוטלת האחריות ההיסטורית להוביל מהלך אמיץ שיבטיח את ביטחונה של המדינה. אם הם לא מסוגלים לעשות את זה, הממשלה מאבדת את זכות הקיום שלה".
גם מינויים ספציפיים שנויים במחלוקת עמדו במוקד עתירות שהגישה התנועה בשנה האחרונה - למשל נגד ההחלטה של השר איתמר בן גביר למנות את מקורבו נטול הניסיון הרלוונטי למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, או נגד ההדחה של מפקד מחוז תל אביב במשטרה בעקבות חילוקי דעות עם השר. “במקרה של מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, בעקבות העתירה שלנו, המנכ"ל המיועד משך את המינוי שלו, וזו הייתה נקודת אור חשובה", מציין עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה. “זה הראה שעדיין יש מי ששם גבול לשיקולים הפסולים".
באופן כללי, האגף המשפטי בתנועה לא ידע בשנה האחרונה הרבה רגעים שקטים. “עורכי הדין שאיתי - הידי נגב, רותם בבלי דביר, סתיו לבנה, רחלי אל שי רוזנפלד וגילי גוטוירט - עבדו כמעט סביב השעון. הממשלה הזאת סיפקה לנו עבודה רבה, רבה מדי אפילו. היינו שמחים שלא לעסוק בהרבה מהדברים שנאלצנו לעסוק בהם בשנה האחרונה, אבל היה ברור לנו שיש כאן מאבק על משהו גדול. על העתיד של הילדים שלנו".
לאורך כל אותם חודשים פעילים, שרגא יחד עם צוות התנועה לא ויתרו על מאמציהם להגן על חושפי שחיתויות גם אם לא תמיד זכו לכותרות על כך. עו"ד רחלי אל שי רוזנפלד מובילה את מחלקת חושפי השחיתות בתנועה, ולדבריה, “התנועה משמשת כבר שנים רבות ככתובת עבור חושפי שחיתות, שאנו מלווים את מאבקם כנגד ההתנכלות נגדם. ההגנה על חושפי שחיתות כשומרי סף היא הצעד הראשון במלחמה למיגור השחיתות ושמירה על מנהל תקין במגזר הציבורי. זהו אינטרס ואף חובה שלנו כחברה לעודד עובדי ציבור לדבר ולפעול ללא מורא למען טוהר המידות".
לשרגא חשוב להדגיש שהתנועה גם פעלה כדי לעורר דיון ציבורי בנושאי שלטון החוק: “הגשנו שורה של עתירות חופש מידע נגד משרדי ממשלה כדי לקבל נתונים על מינויים פוליטיים, על שימוש בתקציבים קואליציוניים, על קשרים בין אנשי עסקים לפוליטיקאים. ברוב המקרים נאלצנו להיאבק בשיניים כדי לקבל את המידע, אבל בסוף הצלחנו לחשוף כמה מקרים מטרידים שזכו לסיקור נרחב".
במהלך שנת 2023 נכנס לפעילות מיזם מעניין של התנועה בתחום המוניציפלי - הכשרת מועמדים לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, שהתרחב להכשרה נוספת לאחר פיילוט מוצלח. “עברנו תהליך איתור וסינון של אנשים איכותיים ומחויבים למנהל תקין, ונתנו להם כלים מקצועיים וידע משפטי לקראת הריצה בבחירות המקומיות", מתארת עו"ד גילי גוטוירט, המרכזת את התחום המוניציפלי בתנועה. “אנחנו רואים בזה השקעה חשובה בעתודות ההנהגה בשלטון המקומי, והתחלנו לראות שרבים מבוגרי ההכשרה אכן נבחרו". בשבועות שלקראת הבחירות המוניציפליות הגבירו באגף את הפעילות, כדי לשמור על טוהר הבחירות: “היו לנו כמה עתירות נגד תעמולה אסורה של מועמדים, ורובן המוחלט התקבלו".
עם פרוץ המלחמה, באוקטובר האחרון, התנועה התגייסה ורתמה את יכולותיה הלוגיסטיות ואת כוחותיה לטובת המאמץ הלאומי. “הקמנו מרכז לוגיסטי לריכוז וחלוקת תרומות לכוחות הביטחון והמפונים. אלו היו ימים ארוכים ומתישים, אבל ברור היה שזה הדבר הנכון לעשות". מאידך, איש בתנועה לא הסיר עין מהעשייה השלטונית אף בעיצומם של הקרבות. “ראינו מקרוב את הכשלים באופן ניהול המערכה על ידי הדרג המדיני, בתחומים כמו ההגנה האזרחית והסיוע לעורף, וסייענו בניסוח הצעות חוק להסדרת תפקוד משרדי הממשלה במצבי חירום".
כששאלתי את עו"ד שרגא על האתגרים העומדים בפני התנועה בטווח הארוך, הוא אמר: “אנחנו מבינים שהתהליכים שקורים עכשיו בזירה הפוליטית הם חלק ממגמה ארוכת טווח שמאיימת על אופייה הדמוקרטי של המדינה. זה דורש מאיתנו להסתכל על התמונה הגדולה ולחשוב על פתרונות יסודיים ומקיפים יותר".
בהקשר הזה שרגא מספר על הפרויקט השאפתני של התנועה לקדם חוקה למולדת, חוקה שלמה למדינת ישראל: “בשנה האחרונה עמלנו, יחד עם טובי המומחים בתחום, על גיבוש טיוטה של חוקה שתעגן את מערכת האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון ואת זכויות היסוד של האזרחים. כוונתנו היא להציג את ההצעה הזאת לציבור ולמקבלי ההחלטות ולהתניע סביבה שיח חוקתי מעמיק. אני מאמין שרק באמצעות הסדרה חוקתית מסודרת נוכל למנוע משברים כמו אלה שאנו חווים כיום".
משימה נוספת שמציב שרגא לתנועה היא הרחבת מעגלי ההשפעה שלה על דעת הקהל והעמקת החינוך האזרחי בישראל. “יש לנו הרבה עבודה לעשות כדי להגביר את המודעות של הציבור לחשיבות של מנגנוני הפיקוח והאיזון בדמוקרטיה", הוא אומר. “אנחנו רוצים להגיע לעוד ועוד קהלים, במיוחד בקרב הדור הצעיר, ולחזק את ההבנה של מהות השלטון הדמוקרטי ושל הזכויות והחובות של אזרחים במדינה כזאת. זה אומר יותר סדנאות, יותר כנסים, יותר תכנים ברשתות החברתיות. בסופו של דבר, רק ציבור מעורב ופעיל יכול לשמור על הדמוקרטיה לאורך זמן".
בסיום הראיון עם עו"ד ד"ר שרגא, קשה שלא להתרשם מהמסירות של האיש, במיוחד כשהוא מדבר על עקרונות התנועה. “מבחינתנו, המאבק הזה על דמותה של ישראל הוא למעשה מאבק על הבית", הוא אומר לי. “אנחנו פה כדי להגן על המרחב הדמוקרטי המשותף שכולנו חיים בו, גם אם לפעמים המחיר האישי כבד. בסופו של דבר, זה הייעוד שלנו כתנועה, וזו הדרך היחידה להבטיח עתיד טוב יותר לבית שכולנו אוהבים, עתיד טוב יותר למדינת ישראל".
הכתבה מתפרסמת בשיתוף עם התנועה לאיכות השלטון