בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל היום (שני) את ערעור הפרקליטות על זיכויו החלקי של ניצב בדימוס ניסו שחם, והרשיע אותו בעבירה של מרמה והפרת אמונים וכן בהטרדה מינית. הרכב השופטים בראשות השופטת מרים דיסקין קבע, כי ניצב בדימוס שחם השחית בהתנהלותו את מקום עבודתו ופגע קשות במחויבותו לאכיפת החוק ולתקינות האינטרס הציבורי שעליו הוא עצמו היה מופקד. מנגד, ערעורו של שחם על הרשעתו בבימ"ש השלום נדחה. כזכור, שחם הורשע לפני שנה וחצי בביצוע מעשה מגונה בשוטרת, אך זוכה משמונה סעיפי אישום נוספים. הוא נידון ל-240 שעות עבודה לתועלת הציבור.
השופט מרדכי לוי כתב בפסק הדין כי "האינטרס הציבורי חד הוא: יידעו כל אם ואב השולחים את בנותיהם באחת מזרועות הביטחון, שהן לא יוטרדו מינית בידי מפקדיהן ושמפקדים לא ינצלו לרעה את דרגתם, את תפקידם ואת מרותם כדי לקיים עמן יחסים אינטימיים, כמעשיו של שחם".
השופטת גיליה רביד כתבה בפסק הדין כי "הסתכלות כוללת על התנהלותו של שחם מגלה תמונה קשה ודפוס התנהגות בעייתי ביותר. הנה לפנינו קצין משטרה בדרגה גבוהה מאוד, בעל תפקיד בכיר, אשר יזם קשרים אינטימיים עם שמונה שוטרות זוטרות, צעירות ממנו בשנים רבות, כאשר כנגד שלוש מהן אף ביצע עבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית. בתוך כך גם המשיך ופעל בענייניהן של אותם כפופות תוך שהוא מעמיד את עצמו פעם אחר פעם במצב של ניגוד עניינים אינהרנטי, ולו למען הנראות. שחם ניצל את מקום העבודה ואת תפקידו הבכיר למען יצירת אותם קשרים אינטימיים אשר נועדו בעיקרם לסיפוק צרכיו ומאווייו המיניים. רחוק הדבר מאוד מקשר חברי/רומנטי שאפשר שיתפתח באופן חד פעמי במסגרת העבודה. במעשיו אלה חטא שחם כלפי המשטרה, חטא כלפי פקודיו, חטא כלפי אותן נשים וחטא כלפי הציבור. לגישתי, לאור המבחנים שנקבעו בפסיקה, לא יכול להיות ספק בכך שמעשיו של שחם, שמגלמים בחובם פגיעה בכל הערכים המוגנים על ידי העבירה, מבססים כנגדו את העבירה של מרמה והפרת אמונים".
הפרקליטות: "שחם פגע בכבוד האדם של השוטרות"
עורך דינו של שחם, בועז בן צור, אמר לאחר החלטת בית המשפט, כי "פסק הדין מתעלם באופן ברור מהליך שלם שהתנהל בבית משפט השלום, שבו העידו שוטרות בצורה מאוד ברורה על מצב הדברים כפי שהיה בפועל. פסק הדין התעלם מהעדויות".
בערעור נכתב, כי "התנהלותו של שחם בתפקידיו הבכירים במשטרת ישראל עלתה כדי דפוס פעולה, שעניינו ניצול מעמדו הרם לצורך מימוש מאוויו המיניים עם שוטרות זוטרות, ולאחר זאת - טיפול בענייניהן של השוטרות, בהיותו במצב של ניגוד עניינים על רקע קשריו עמן. לטענת הפרקליטות טעה בית משפט השלום, בכך שהתעלם ממשמעות דפוס ההתנהלות האמור ומהפגיעה הקשה בערכים המוגנים באמצעות העבירה של מרמה והפרת אמונים, ובפרט – מהפגיעה שפגע הנאשם באמון הציבור ברשויות".
לטענת הפרקליטות, "מכלול התנהלותו של המשיב בכל הפרשות כולן - בין בניצול מעמדו לצורך קשירת יחסים אינטימיים עם שוטרות הכפופות לו ובין בפועלו במצבים של ניגוד עניינים ביחס לאותן שוטרות עצמן - פגע פגיעה חמורה בכבוד האדם של השוטרות, ביכולת התמרון החופשית שלהן מול מאוויו של מפקד בכיר מהן, ובחירותן לבחור את בחירותיהן באופן אוטונומי מוחלט. המכלול השחית את מקום העבודה - הוא פגע קשות בשוויון ההזדמנויות של שוטרות בעבודה; בחובת האמון שחב המשיב כקצין בכיר במשטרה לחברותיו, לחבריו, למפקדיו ולפקודיו; בחובת האמון שחב המשיב לציבור בכללו. הוא פגע קשות במחויבותו לאכיפת החוק ולתקינות האינטרס הציבורי שעליו הוא עצמו מופקד. המכלול פגע בכל הערכים המוגנים על ידי העבירה של מרמה והפרת אמונים - קרי, אמון הציבור ברשויות, טוהר המידות של עובדי הציבור ותקינות המעשה המנהלי שעליו מופקד עובד הציבור".