העליון סיים לדון היום (ראשון) במספר עתירות שהוגשו על ידי התנועה לאיכות השלטון וכחול לבן, העוסקות ביו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, בדרישה שיפעל מידית על פי סמכותו למינוי הועדה המסדרת על מנת למנוע את המשך שיתוק הוועדות וכי יפעל מידית על פי סמכותו למינוי ועדה מסדרת.

הדחיפות נובעת מהצורך למנוע את המשך שיתוק עבודת הוועדה הגורמת לפגיעה בוטה, שלא מאפשרת פיקוח ובקרה על עבודת הרשות המבצעת בייחוד בעת משבר הקורונה. בתום הדיון הוחלט לדחות את ההחלטה למועד מאוחר יותר.

הדיון בבג"ץ התקיים בהרכב של חמישה שופטים: נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשופטים חנן מלצר, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, וניל הנדל. במהלך הדיון אמרה השופטת אסתר חיות: "בלאו הכי יעשו חילופי כיסאות של יו"ר הכנסת אחרי שנה וחצי לפי הרוטציה שתסוכם". על כך השיב נציג יועמ"ש הכנסת, עו"ד אייל ינון: "לא ניתן להחליף יו"ר הכנסת רק ברוב של 90 חברי כנסת ורק בעילה של התנהגות לא הולמת". 

השופטת חיות במהלך הדיון בעניינו של אדלשטיין  (צילום: אמיל סלמן)השופטת חיות במהלך הדיון בעניינו של אדלשטיין (צילום: אמיל סלמן)

חיות הוסיפה כי "יצטרכו למצוא את הפלטפורמה החוקית שתאפשר רוטציה, וכי יו"ר הכנסת אומר שלא לקדם את נושא בחירת מחליף לתפקידו משום שזה יטרפד הקמת ממשלת אחדות או ממשלת חירום". 

על כך השיב ינון: "יו"ר הכנסת יכול לעכב בקשה של 61 חברי כנסת לדיון אך לא לאורך זמן. כיועמ"ש לא פשוט ולא קל להתחבר לטיעונים הפוליטיים. אם זה נכון להקים ממשלת אחדות או מיעוט, שמאל או ימין. מהמציאות שבה חיים מעל ל- 70 שנה ששוקלים גם שיקולים פוליטיים אוכל לומר שזה לא השיקול הכי גס שנתקלתי בו". 


"מאז ומעולם קבענו שיש מרחב תמרון ליו"ר הכנסת. אך איפה עובר הגבול? עד עכשיו הגענו אל ההסדרים מאחורי הקלעים.
הסיפור הזה לא פשוט בכלל ללכת כאילו אנו עיוורים בנסיבות שאנו נמצאים בהם. אני לא בטוח שנכון לנו בשלב הזה 6 ימים אחרי השבעת הכנסת ושהמשא ומתן בעיצומו לתת הנחיות", המשיך. 

עוד אמר: "אנחנו אחרי בחירות שלישיות שספק רב אם הושגה בו הכרעה. נתקלנו עד היום בהתנגשות בין רצונם של רוב חברי הכנסת לבין החלטתו של יו"ר הכנסת לעת הזו לא להעלות לסדר את הבחירה של יו"ר הכנסת". 

הדיון בעליון בעניינו של אדלשטיין  (צילום: אמיל סלמן)הדיון בעליון בעניינו של אדלשטיין (צילום: אמיל סלמן)


"יו"ר הכנסת משתדל להיות כתובת לכל סיעות הבית ולא רק לסיעה שהיו"ר נמנה אליה או לקואליציה שהוא שייך אליה. זו מסורת נכונה וטובה ששירתה את הדמוקרטיה הישראלית. הנושא של בחירת יו"ר הכנסת הפך להיות סלע מחלוקת בפעם הראשונה שלא ניתן לגשר עליו", הוסיף והתייחס לסוגיה המורכבת.

כזכור, עתירה זו הוגשה מכיוון שלטענת התנועה וגורמים חוץ פרלמנטריים נוספים, אדלשטיין משבש את פעילות הפיקוח של הכנסת. נכון הדבר במיוחד כאשר הממשלה לוקחת החלטות בעלות משמעות דרמטית כמו: צווי החירום עליהם חתמה נוכח משבר הקורונה המגבילים בין היתר: תנועת אזרחים והתקהלות, כמו גם מעקב שמבצע השב"כ תוך חדירה לכאורה לפרטיות החולים.

בעתירה של התנועה לאיכות השלטון נכתב כי אדלשטיין גרם ל- "פגיעה עמוקה בעיקרון הפרדת הרשויות שהוא נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית. במעשיו הביא לפגיעה אנושה במרקם החיים הפרלמנטריים וביסודות המבנה של משטרנו החוקתי, אפשר את זליגתם של שיקולים פוליטיים זרים וצרים לזירה לא להם. השיקולים הפוליטיים הצרים של אדלשטיין עלו במשקלם על הצורך בקיומו והבטחתו של פיקוח פרלמנטרי הדוק על פעילות הרשות המבצעת, והובילו למחיקה טוטאלית של פיקוח ובקרה אלה." 

עו"ד אליעד שרגא יו"ר התנועה לאיכות השלטון אחת העותרות, התייחס היום לדיון ואמר כי  "הניטראלית של יו"ר הכנסת נזנחה וזה לטעמי כל הסיפור. הוא לא נבחר בכנסת ה-22. הוא נבחר בכנסת ה-21. אנחנו נמצאים בכנסת ה-23. הוא זמני שבזמני. הוא רוכב על אותם דיני רציפות כבר בפעם השנייה", נימק.