בית המשפט העליון הרשיע היום (חמישי) את תושב הצפון שתקף מינית ילדה בת 4 מחוץ לבית כנסת בירושלים בעבירת אונס לאחר שקיבל את ערעור פרקליטות המדינה. בכך הפך העליון את החלטת בית המשפט המחוזי בבירה שזיכה את הגבר מאונס והרשיע אותו במעשה מגונה בלבד. בעקבות ההרשעה יחזור התיק לבית המשפט המחוזי לצורך מתן גזר דין חדש, לאחר שעל הגבר נגזר עונש מאסר של שלוש שנים וחצי.

השופטת יעל וילנר כתבה בפסק הדין כי "אין מחלוקת בין הצדדים כי במסגרת האירועים מושא כתב האישום, בסמוך למועד שבו המשיב נגע במתלוננת, הוא הוציא את ידו ממכנסיה במטרה להגיע לפורקן בעצמו, וביצע זאת בסביבתה באופן שבו שמלתה אף התלכלכה כתוצאה מכך. בנסיבות אלה, ובשים לב לפרשנות שהוענקה בפסיקה לעבירה של מעשה מגונה באדם, לא יכול להיות חולק כי בענייננו מתקיימים היסודות העובדתיים של העבירה. השאלה האם המשיב אונן והגיע לפורקן בעת שרכן מעליה אם לאו, אין לה כל נפקות להכרעה בהקשר זה, וכך גם לא לשאלה האם הגיע לפורקן על נ' ואם היא הבחינה בכך שיוצא משהו מאיבר מינו".

עוד כתבה, כי "יש לחזק את ידיהם של נפגעי העבירה אשר מוצאים בתוכם את הכוחות ותעצומות הנפש להתייצב מול תוקפיהם, ולהביא בכך, יש לקוות, לא רק מזור לנפשם הפצועה, אלא אף לעשיית צדק כמובן במובן הרחב ולמניעת פגיעות אחרות על ידי אותו נאשם בקורבנות פוטנציאליים. הילדה הפגינה אומץ רב בהתמודדותה ובנכונותה לשתף פעולה עם ההליך המשפטי האמור. יש לקוות כי עם סיום ההליך, יוכלו הילדה ובני משפחתה לשוב ולהפנות את כל מרצם פנימה, אל הליכים הממוקדים בהם ובטובתם".

במסגרת הערעור טענה המדינה, בין היתר, כי בהינתן הקביעה שעדות הילדה בפני חוקרת הילדים נמצאה אמינה ובעדותה מסרה כי חוותה מעשה של אינוס, הרי שבית המשפט המחוזי לא רשאי היה להניח לטובתו, מבלי שהנאשם טען זאת בעצמו, הסבר חלופי ובמיוחד כזה שאינו עולה בקנה אחד עם התיאור שמסרה הילדה.

המדינה טענה, כי מעיון בחקירת הילדה, שתועדה בווידאו, ומעיון בעדות חוקרת הילדים, לא היה בסיס לקביעה של בית המשפט המחוזי שמדבריה של הילדה ניתן להגיע ליותר ממסקנה אפשרית אחת, אלא המסקנה היחידה שאליה ניתן היה להגיע היא שהנאשם אנס את הילדה.

כמו כן טענה המדינה כי הקביעה של בית המשפט המחוזי פוגעת באופן משמעותי במשקל שניתן לייחס לעדויות של קטינים, ובמיוחד של ילדים רכים בשנים, שניתנות לפני חוקרי ילדים.

גם ביחס לעבירה של מעשה מגונה נטען, כי בית המשפט המחוזי טעה טעות משפטית בולטת כאשר הרשיע את הנאשם בעבירה הפחותה של מעשה מגונה בפומבי ולא בעבירה של מעשה מגונה בנסיבות מחמירות, שיוחסה לנאשם בכתב האישום.

כזכור, הקטינה שהתה בבית כנסת בירושלים בערב שישי בחודש מרץ 2019 עם אביה ואחיה. בשלב מסוים יצאה הקטינה מבית הכנסת, אז הגיע הגבר, תושב קצרין שהתגורר בישיבה באפרת, אל הקטינה, התכופף, הרים אותה וחיבק אותה תוך שידיו אוחזות בכתפיה.

הוא הורה לקטינה לחבק אותו ולאחר מכן אמר לה לשכב כשהוא מסתכל לעברה. לפי כתב האישום הילדה ניסתה להימלט מן המקום. בהמשך נטען כי הקטינה שכבה על גבה והתוקף נשכב עליה. הוא הכניס את ידו הימנית מתחת לשמלתה, החדיר את אצבעו לאיבר מינה וגרם לה לכאב רב. לאחר מכן שלף את איבר מינו, אונן והגיע לפורקן על שמלתה של הקטינה.

בכתב האישום נטען כי במעשיו המתוארים לעיל "בעל הנאשם את המתלוננת, קטינה שטרם מלאו לה 14 שנים, שלא בהסכמתה, באמצעות החדרת אצבעות ידו לאיבר מינה, וכן ביצע בה מעשה מגונה ללא הסכמתה".