אראל סג"ל ודוד ורטהיים פתחו היום (רביעי) את תוכניתם ב-103FM בשיחה על רמיזת שופטי בג"ץ למדינה לשקול לבטל את מינויו של מני מזוז ליו"ר הוועדה המייעצת לעניין מינויים ותפקידים בכירים למשך שמונה שנים, והפיכתו למינוי זמני לצורך מינוי הרמטכ"ל הבא בלבד. 

בג"ץ הציע לבטל את מינוי הקבע של מזוז, היועמ"שית סירבה

דוד: ראיתי אותך הבוקר נפעם ונסער מההחלטה של סולברג.
אראל: לא נפעם, לא נסער, לא דובים ולא יער. סולברג מקבל את ההיגיון הבלתי אפשרי הזה, מפקד לגל"צ לא ממנים, רמטכ"ל כן. זה מגוחך, אתם ממנים אותו לשמונה שנים בממשלת מעבר כדי שהוא ימנה פקידים אחר כך לממשלות הבאות?

דוד: מראש כל ההיגיון המשפטי בלהשאיר מפקדת שמונתה באופן אישי, בניגוד כמעט לחוק.
אראל: אבל היא הסכימה.

דוד: העיקרון של מני מזוז הוא נשגב.
אראל: למה תמיד זה שופט? למה מקובל על כולנו ששופטים, כשהם יושבים בראש וועדה, יהיו הוגנים יותר מאינסטלטור?

דוד: כי הם למדו יותר, עשו יותר.
אראל: מה הקשר לימודים?

דוד: אם אתה אנרכיסט, אני מאמין שיש דבר כזה מקצוע.
אראל: אני רואה את החיוך הציני שלך.

דוד: ממש לא ציני.
אראל: מה המקצוע של שופט? אתה אומר את אותו הדבר פעם אחר פעם, הבנתי, מה היא הפרופסיה המשפטית? איך היא מועילה כשאדם צריך לבחון האם אדם מתאים להיות בתפקיד מסוים?

דוד: ניסיון? הישגים? קבלות? ניצחונות בשדה המשפטי? יש אנשים שלומדים שנים לזה.
אראל: אני לא מתווכח, גם אנשים לומדים שנים לרפואה, להנדסת חשמל.

דוד: נכון וצריך להעריך אותם.
אראל: תקשיב זה לא לעניין, מה אתה רוצה? שאני אהיה כמו בן ואלך? תן לדבר בחייאת ראבק. הוועדה הזו צריכה להחליט האם האדם הזה סביר להתמנות לתפקיד או לא. אני לא מבין מה הקשר בין שופט שהתפקיד שלו לפסוק על פי חוקי מדינת ישראל לבין ההכרעה הזו שיכולה להיות הכרעה של כל אדם בעל מעמד.

דוד: אבל הוא לא מחליט, הוא בראש הוועדה.
אראל: למה הוא צריך לעמוד בראש הוועדה?

דוד: כדי להבטיח תקינות של מהלך.
אראל: אז אני לא סומך על התקינות של המהלך.

דוד: כי אתה אנרכיסט, אתה לא סומך על שום דבר.
אראל: כשיש יותר מדי משפטנים, ובוודאי לגבי מני מזוז שגם הוכיח את ההטיה הפוליטית בעבר ולא בכדי מינו אותו...

דוד: כל הזמן אתה בוכה שאין לך שופטים מזרחיים, עכשיו כשיש לך הוא מוטה פוליטית. מי אתה רוצה שיהיה שופט? שנלך לשוק מחנה יהודה נמצא מישהו שנראה לנו מספיק אוהב ביבי?
אראל: זאת דמגוגיה עלובה, מכוערת ואין לי כוח לנהל את השיחה הזאת. זה תת רמה, אני באתי ואמרתי שצריך לבחור מישהו ביביסט? אמרתי שאין שום סיבה שבראש וועדת האיתור יעמוד שופט. שופטים אינם מורמים מהעם.

דוד: בוודאי שהם מורמים. במדינה שמאמינה בשלטון החוק הם מורמים מהעם.
אראל: שופטים יכולים לעבור על החוק?

דוד: בוודאי שיכולים, לכן הם גם ישלמו על זה יותר. 
אראל: אתה מבלבל את השכל. אתה בלתי אפשרי הבוקר. במקצוע הזה של השיפוט אין יתרונות בהחלטה לגבי אדם אחד אחר. אני לא בא ואומר שצריך למנות ביביסטים ולפידיסטים, אני שואל למה בכל תפקיד כזה מציבים שופט. בסוף צריך למנות את המועמד על פי חוק, אם יש עדויות שהוא עבר על החוק אז הוא לא ממונה.

דוד: שופטים הם בדרך כלל אנשים שמגיעים עם מזג שיפוטי, יכולת לקבל הכרעות ולכן הם מקבלים את זה. אתה שם בראש ועדה מישהו שקודם כל הוא מכיר את מה שהבן אדם יצטרך לעשות.
אראל: הוא היה בצבא? הוא יודע להגיד שהרמטכ"ל הזה יהיה יותר טוב מאחר?

דוד: הוא לא מחליט, הוא מקבל המלצות. הוועדה למינוי שופטים מורכבת רק משופטים שממנים את עצמם? לא.
אראל: אני לא חושב שיש יתרון לשופט, אני חושב שהחוק ברור. חלק מהבעיה של מדינת ישראל שהכול משפט פה, יש פה גם ביצה ותרנגולת. יש כמות עורכי דין אסטרונומית. אנחנו חיים בתוך עולם שכל דבר בו הוא משפט. בסוף יש חוק. 

דוד: זה שאנחנו חיים בשיטה כזו זו תקלה רצינית שלדעתי מערכת המשפט היא הראשונה שמבכה עליה. תבוא בטענות לציבור שפונה על כל ריב לבית המשפט.
אראל: איך אתה מערבב בין מחט לתחת? מה הקשר בין משפט אזרחי לפלילי? במשפט הפלילי השתלטה הסנגוריה הציבורית, כמעט הכול עסקאות טיעון. 

דוד: אני מאמין שאדם צריך להגיע לתפקידים בהם מכריעים על בסיס יכולותיו, ניסיונו. יש לי יכולת ויסוד להאמין שאם היה מדובר בשופט שנמנה על הפוזיציה הפוליטית שלך היית מקבל אותו ברוחב לב יותר.
אראל: לא. 

סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm