שרת הפנים איילת שקד ביקשה היום (רביעי) מראש הממשלה יאיר לפיד להעלות מחדש את הצעתה למנות את שופט בית המשפט העליון מני מזוז לצורך מינוי הרמטכ"ל בלבד.

בג"ץ הוציא צו על תנאי למדינה וביקש שתנמק מדוע אין לבטל את מינוי מזוז

במכתב כתבה שקד, כי "פרשנות פשוטה של סעיף 30 לחוק יסוד הממשלה מורה כי כל ממשלה רשאית למנות כל מינוי מטעמה בכל זמן ובכל עת", אך הוסיפה כי "יחד עם זאת, אין לנהוג בסטנדרט הכפול של של המותר ואסור בממשלה יוצאת".

עוד כתבה שקד, כי "אין, ואסור שיהיו ילדים חורגים לנורמה. פרשנות אקטיביסטית לחוק יסוד הממשלה היא צרה, אך פרשנות אקטיביסטית-סלקטיבית היא צרה צרורה. היא לא רק מייצרת כלל שגוי, היא מייצרת מערכת שלטונית הפועלת ללא כללים".

בדיון בעתירה של ארגון "לביא" שנערך מוקדם יותר נגד מינויו של מזוז לתפקיד על ידי ממשלת מעבר, רמזו שופטי בג"ץ למדינה לשקול לבטל את מינויו למשך שמונה שנים, והפכו אותו למינוי זמני לצורך מינוי הרמטכ"ל הבא בלבד. 

במהלך הדיון הקשו שופטי בג"ץ על נציגי הפרקליטות בשאלה מדוע מונה מזוז למשך שמונה שנים. אנשי הפרקליטות טענו כי זה נועד לאפשר ליו"ר הוועדה לשמור על עצמאותו מול הממשלה.

היועמ"שית עוה"ד גלי בהרב מיארה דחתה את הצעת השופטים, זאת למרות שהעתירה היא נגד החלטת הממשלה. היא מסרבת להצעה, מבלי שהתייעצה עם ראש הממשלה יאיר לפיד, ובלי שהנושא הובא לידיעת חברי הממשלה. בהמשך, הוציא צו על תנאי למדינה, שתבוא לנמק מדוע היא מתעקשת על מינויו של מזוז. 

השרה שקד, שהביעה מלכתחילה התנגדות למינויו, צייצה בתגובה: "השופט סולברג מצדד בעמדה שהצגתי בישיבת הממשלה לאשר את מינויו של מזוז כזמני בלבד רק למינוי הרמטכ״ל. היועמ״שית ושרי הממשלה שגו שלא אימצו את דעתי. או שנמנה את כל המינויים החשובים גם בתקופת בחירות (כך צריך להיות) או שלא ימנו את מי שלא הכרחי לתקופות ארוכות".

איילת שקד (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
איילת שקד (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

בחודש שעבר אישרה הממשלה, בגיבוי היועצת המשפטית לממשלה, את מינוי של מזוז לתפקיד למשך שמונה שנים, זאת למרות שמדובר בממשלת מעבר שעל פי הנחיית היועמ"ש הקודם, לא ממנה מינויי קבע. 

כזכור, עצם הרצון של ממשלת המעבר למנות רמטכ"ל נתקל בביקורת חריפה ובאופוזיציה קראו לדחות זאת עד לאחר הבחירות, אולם בהרב מיארה אישרה את המהלך לאחר שהועברה אליה חוות דעת לפיה המינוי נחוץ לביטחון המדינה. 

במקרים אחרים בהם התבקשה היועמ"שית לאשר מינויים בתקופת בחירות, היא דווקא סירבה, כמו במקרה של מפקד גלי צה"ל, שם קבעה כי הוא ימונה על ידי שר הביטחון בממשלה הבאה, "זאת גם משום שמשרד שר הביטחון לא הציג בפני היועצת המשפטית לממשלה טעמים המצדיקים שינוי מן הכללים המשפטיים ביחס למינויים בתקופת בחירות".