סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, יערוך הערב (רביעי) מסיבת עיתונאים בכנסת, בה הוא צפוי להציג את עיקרי הרפורמה במערכת המשפט. מסיבת העיתונאים מתקיימת במקביל לערב הדיון בין בג"ץ לדרעי לגבי מינויו לשר. אריה אלדד ובן כספית דנו על כך ב־103fm עם פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, אשר הגיב לדברים והביע את דעתו בנושא.
פסקת התגברות ברוב 61 ושינוי בבחירת השופטים: התוכנית המשפטית של לוין
תפנה מקום לארבעה מינויים: התוכנית של לוין להפריש את שופטי העליון
"זה לא מקרי שמקיימים את זה היום, בערב הדיון. תקרא לזה הילוך אימים, תקרא לזה איתות. אותם שופטים, שיכול להיות שמסכימים לכל הרפורמה המוצעת, לחלק ממנה, דווקא יאסרו כאן את השורות. אם הוא היה שואל בעצתי, גם אם הייתי מסכים עם כל מה שהוא אומר, אבל לא הייתי ממליץ לעשות את זה היום", אמר פרופ' הכהן.
"למה לשים את זה בערב הדיון? אם הם מדברים על זה שלושה חודשים, למה לא שבוע לפני או שבוע אחרי?", שאל פרופ' הכהן, "לעשות את זה בערב הדיון זה יצא במקרה שהיה איזה ערב פנוי? ברור לכולנו שזה לא ככה".
"התיק הזה לא יישאר תלוי ועומד שנתיים, גם אפילו לא חודש. כבר מהדיון עצמו בדרך כלל ששופטים יורדים לאולם הם לפני כן מדברים בינם לבין עצמם. כל החומר כבר מונח לפניהם, זה לא שבאולם פתאום מתחוללות המהפכות. הדעות מגובשות ותוך כדי הדיון גם ההערות של השופטים, למרות שהם בדרך כלל משתדלים למעט בהערות, אבל תמיד אפשר להבין לאן הרוח נוטה אצל שופט כזה או אחר. אני חושב שלעשות את זה גם יום אחרי הדיון לא היה ראוי, צריך לעשות את זה או חודשיים לפני או אחרי שמסתיים".
"אנחנו מדברים על פסקת התגברות עם רוב של 61, ביטול עילת הסבירות בהחלטותיו של בג"ץ, שינוי הוועדה לבחירת שופטים, כך שהפוליטיקאים בעצם ישלטו בהליך בחירת השופטים בצורה טוטלית, מה מהדברים האלה אתה חושב שטוב?", שאלו מגישי תכנית הרדיו.
נשיא המרכז האקדמי ענה כי "קודם כל, פסקת ההתגברות אומרת בעצם שבזה ביטלת את האפשרות המעשית, את התוצאה שבג"ץ יכול לבקר את הכנסת. ברגע שאתה קובע את זה על המינימום, על 61, זה אומר שהקואליציה יכולה לבטל כל החלטה של בית משפט, שנגיד פסל חוק או פסל סעיף חוק, שעשה משהו שלא לרוחה".
הוא הסביר: "זה אומר שאתה בעצם מבטל את הביקורת השיפוטית והחוקתית על פעולות הכנסת. יש כאלה שיחשבו שזה לא מצוין, שבשום דמוקרטיה בעולם אין מצב שבו בית משפט לא יכול לבקר את הרשות המחוקקת, הרי זאת כל המהות. מחר הרשות המחוקקת יכולה להחליט למשל שג'ינג'ים לא יכולים להשתתף לבחירות לכנסת, אז בית משפט יפסול את זה והכנסת תהפוך את ההחלטה. לכן, הדבר הזה בעיניי, מבחינת העוצמה שלו, החומרה שלו, הוא הדבר החמור ביותר מבחינת הממסד, המצב המשפטי שלנו. כלומר, הסיפור של האיזונים והבלמים בין הרשויות".
לגבי קביעת מדיניות חדשה, בה בג"ץ לא יכול לפסול חוקי יסוד, אמר פרופ' הכהן כי "לא באים ואומרים שהוא לא יכול לפסול משהו ספציפי אלא בכלל לא יכול לפסול חוקי יסוד. נניח שמחר בבוקר הקואליציה הנוכחית מחליטה שכל העסקים בשבת בישראל יהיו סגורים, אז בג"ץ לא יכול להתערב בזה. אני רוצה גם להזכיר שבארץ אין לנו עדיין חוק יסוד חקיקה, כלומר המעמד של חוק יסוד, לפחות מבחינה חוקית פורמלית, אין לו מעמד עודף על כל חוק".
"אם אתה רוצה שתהיה לך סמכות יסוד - אז תעשה חוק יסוד חקיקה, תעשה שהוא יקבע במפורש איך מתקבל חוק יסוד, איך פוסלים חוק יסוד. בזה אני בהחלט שותף אגב לביקורת של שר המשפטים הנוכחי יריב ליון וגם של אחרים, שהדבר הזה צריך להיות מוסגר, לא יכול להיות שהוא יישב באוויר ודרך פסיקה של בג"ץ יקנו סמכויות, מה שנקרא מהפכה חוקתית", אמר.
הוא סיכם: "בין זה לבין לבוא ולהגיד שכשיהיה חוקי יסוד בית משפט לא יכול לפסול שום חוק יסוד, המשמעות היא שגם אם הוא חוק יסוד והתוכן שלו יהיה אנטי דמוקרטי בעליל, אז בית המשפט לא יכול לפסול את זה? איפה נשמע דבר כזה? דבר שלא מתקבל על הדעת. כמו שאמרתי, מדינת ישראל תוציא את עצמה ממעגל המדינות הדמוקרטיות".
סייעה בהכנת הכתבה: נויה חסון 103fm