מלחמת חרבות ברזל: בצל החשש להסלמה בחזית הצפונית, וחדירה של כוח רדואן – כוח הקומנדו של חיזבאללה – התפנו עשרות אלפי שתושבים שחיים ביישובים שעד מרחק חמישה קילומטרים מהגבול. אך תושבי הכפר הדרוזי חורפיש, שממוקם בצמידות לגבול הצפוני - החליטו להותיר את הוראות פיקוד העורף מאחור - ולהישאר להגן ולשמור על הכפר.
לא רק כיתות כוננות: כך נערכות הערים ברחבי ישראל למצב המלחמה בארץ
תוצאות המלחמה: עשרות כיתות כוננות חדשות הוקמו ברחבי הארץ
לשם פעולת ההגנה, התאגדו כ-150 גברים מהכפר, שהחליטו לשים את עצמם בקו ההגנה הראשון, כדי לא לנטוש את אדמתם. "לפני המלחמה, חברי כיתת הכוננות הנוכחית היו במסגרות הגנה שונות. אני הגעתי מפלוגת החילוץ של הכפר שמיומנת על ידי פיקוד העורף, אחרים מכיתת הכוננות המרחבית תחת פיקודו של הרבש״ץ, מערך המתנדבים של משמר הגבול והמשטרה – ומפלוגה נוספת של 50 מתנדבי מילואים חדשים שגויסו בתחילת המלחמה״, מספר סאפי גדבאן, תושב חורפיש וחבר מערך הביטחון.
"התאחדנו ואיגדנו כוחות תחת פקודה אחת - להגן על היישוב. כולנו, 150 המתנדבים, הם תושבי הכפר ששירתו בצבא בסדיר ובקבע, גמלאי צה״ל שעברו כבר את גיל ההתנדבות למילואים - וכל שנותר לנו הוא להגן על היישוב.
הוא מוסיף: "כל הצעירים של חורפיש התגייסו והם נמצאים בחזיתות השונות של הלחימה - בצבא, במשטרה ובמערכות הביטחון הנוספות. כולם בלי יוצא מן הכלל לוחמים - חלק במסגרת שירותם הסדיר, ואחרים התייצבו למילואים בצו 8 - כדי לשרת מתוך אהבתם למדינה ולחבריהם היהודים. שני ילדיי גם כן לוחמים בצבא - והראש שלי חושב רק עליהם. הלב שלנו איתם - ובו זמנית אנחנו עושים מה שיכולים כדי להילחם כמוהם".
מי שמפקד על מערך הביטחון החדש בחורפיש, שכולל 150 מתנדבים, הוא סא״ל גדבאן פלאח, תושב הכפר ואיש קבע בצה״ל. "אמרו לגדבאן לנהל את כל המערך הצבאי בכפר, ויחד בנינו תוכנית פעולה. חילקנו את הכפר לחלקים - וכל אחד שומר עליו מהעמדה שלו במוכנות וכוננות גבוהה.
"זו ממש יחידה צבאית לכל דבר - עם מפקד משלה. בנוסף, אנחנו בקשר הדוק עם החטיבה המרחבית והצבא, יודעים אילו כוחות יש בסביבה - וכמובן שמשתפים איתם פעולה. אף אנשי הצייד בכפר, שמצוידים ברובי ציד - נרתמו למשימה ובמידת הצורך ידעו לסכל גם פלישה אווירית״, מפרט סאפי.
לדבריו, רבים מתושבי הכפר דחו את הצעת המדינה להתפנות. "אנחנו מעדיפים להישאר בבתים - ורק במקרה חירום נפנה את הילדים, הנשים והזקנים", עוד סיפר כי "משום מה, צצה לה שמועה בקרב ערביי ישראל שאנחנו מתפנים - והיו כאלה שתכננו אף לפשוט על הכפר, לפלוש לבתים ולגנוב את רכושנו.
"אין לנו שום סיבה לעזוב את הבית שלנו, הגברים של הכפר יודעים להילחם ולהגן על המדינה. אנו נעזור לצבא מפני פלישה רגלית אם תתבצע כמו בדרום הארץ - ונגן גם על היישובים היהודים שקרובים אלינו כמו מושב אלקוש וקיבוץ סאסא. כל מתנדב מאומן ומתורגל בתחומו", הוסיף. "אם זה בשימוש באמצעי לחימה שונים, אבטחה, חילוץ ופינוי תושבים משריפות או מקריסות בתים, ומענה רפואי במצבי חירום. מדי ערב אנו מקיימים הערכות מצב, ומתעדכנים בכל אירוע חריג שקורה בגזרה.
"עדיין לא היה אירוע ביטחוני בכפר, אך אנו ערוכים ומוכנים לכל. בעיניי, הטבח הנורא שהיה בדרום הוא לא מחדל נקודתי של הצבא והמדינה - אלא ריקבון שלטוני שקיים כבר לאורך שנים. העם היהודי בארץ ישראל והעדה הדרוזית כבר שנים חולקים אותה שותפות גורל - וכך נמשיך. דגל המדינה תלוי בפתח דלתנו, ואנו רוצים להשיב את הניצחון לצה״ל. מתקפת הטרור של חמאס חבטה פגיעה חזקה בכבוד צה״ל, ואני רק מחכה לפעולה של הצבא - שנראה לכולם שלא אבדה לנו טיפה של עוצמה או כוח. אנו מקווים לטוב".