צה"ל של אחרי המלחמה ייראה אחרת לגמרי: מהתבטאויות של בכירים במערכת הפוליטית והביטחונית עולה כי הטראומה של הטבח בדרום ב-7.10 צפויה להוביל לשינויים משמעותיים במבנה צה"ל, בעלות שלו על תקציב המדינה ובחלק שהוא עתיד לתפוס בחברה הישראלית.
סמוטריץ' תמך בתכונית ההגירה מעזה מרצון, והצית את כל העולם הערבי|
"מפלג ומזיק": סמוטריץ' טען שמצביעיו משרתים יותר מהמפלגות האחרות - והותקף
הבוקר (שלישי) אישר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי במשרד כבר לוקחים בחשבון כי עלויות הביטחון בתקציב המדינה לשנים הקרובות צפויות לעלות באופן משמעותי. "אני מעריך שתקציב הביטחון יגדל מאוד", אמר השר בראיון ל-103FM, "זה הרבה יותר מורכב מהגירעון הנקודתי שיהיה לנו בשנה-שנתיים הקרובות של המלחמה. קונספציית הצבא הקטן והחכם קרסה. נצטרך צבא חזק ואכזרי עם יכולות. זה יעלה לנו המון כסף, אבל אנחנו נעשה את זה".
לפני כמה ימים התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו לסוגיה באופן ישיר, כאשר נשאל במסיבת עיתונאים בנוגע ליעדי ישראל במלחמה ואמר שישראל חייבת להחזיר את הביטחון לגבולותיה גם אחרי שהאש תשכך. "אחרי המלמה תהיה פה מערכת אחרת", אמר, "יהיה צבא יותר גדול, תקציב הביטחון ייגדל. זו המציאות של המזרח התיכון. תהיה הגנה אקטיבית של הצבא, שיהיה פרוש לאורך הגבולות בדרך שלא הייתה קודם לכן".
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
מטבע הדברים בצבא, שמרוכז כעת במאמץ המלחמתי, עדיין לא נערכים דיונים מסודרים בנושא, אולם במערכת הביטחון מודעים לכך שהצרכים עתידים לגדול באופן דרמטי ושיהיו לכך השפעות על סדרי העדיפויות ברמה הלאומית. ההערכה היא שיהיה צורך בצבא יותר גדול, גם מבחינת סדרי הכוחות בסדיר ובקבע וגם בכל הנוגע לאופן שבו פועל צבא המילואים. אחת ההערכות היא שנושא קיצור שירות החובה ירד מהפרק ויהיה צורך בניסוח ואישור תכנית רב-שנתית חדשה לחלוטין.
ההתבטאויות הללו מהוות ביקורת ונסיגה מתפיסת הביטחון שכשלה ב-7.10, שהתבססה, בין היתר, גם על התרעה מודיעינית ועל המכשול הפיזי המשוכלל שהוקם בגבול עזה בעלות גבוהה. כבר לפני כחודש, זמן קצר לאחר פתיחת המלחמה, העריך בראיון למעריב תא"ל (במיל') ששון חדד, ששימש היועץ הכספי לרמטכ"ל, כי תקציב הביטחון אינו מספק במציאות החדשה שנוצרה.
"תקציב הביטחון מיועד להכנות בימי שלום ולא למלחמה עצמה", אמר, "עד כה גויסו מעל 350 אלף אנשי מילואים, שזה יותר מ-15 מיליון שקל ליום. הושלכו כמויות עצומות של פצצות ונגרם נזק בגוף וברכוש. המדינה צריכה למצוא משאבים נוספים למימון המלחמה, ועוד מדובר בהיבט הצבאי בלבד. לא דיברתי על כיסוי הנזקים האזרחיים, שמסתכמים במיליארדי שקלים. אני לא רואה אפשרות אחרת אלא להגדיל את הגירעון התקציבי".
"אחרי המלחמה נצטרך לדאוג להשאיר את האנשים הטובים לשירות קבע", אמר, "תשלום הפנסיות הוא רק חלק מתנאי השירות. אני מקווה שבעקבות המלחמה האמירות הפופוליסטיות בנושא ייפסקו. עכשיו ברור שהמשאב האנושי בדמות אנשי הקבע הוא היקר ביותר".