11 חטופים נוספים חזרו אתמול משבי חמאס לשטח ישראל כחלק מהפעימה הרביעית של עסקת החטופים, והלילה (שלישי) אף פורסמה רשימת השמות של עשרת הישראלים שישובו היום במסגרת הארכת העסקה. סא"ל במיל' אבי כאלו, לשעבר רמ"ח שבויים ונעדרים ויועמ"ש פיקוד הדרום, וכיום עמית מחקר במכון לחקר הטרור באוניברסיטת רייכמן, התייחס הבוקר לדברים בתוכניתם של ענת דוידוב ואודי סגל ב-103FM.
אין סוף לדמעות: יגיל ואור שבו הביתה והתאחדו עם אימם
אישור התקציב: גולדקנופף מפחיד את נתניהו יותר מאשר החמאס
"אני בדעה שבשעה הקשה והמורכבת הזו יהיה נכון כרגע להמשיך ולמצות את מאמץ החטופים שנושא פירות. חמאס בסך הכל עומד במתווה הזה והדברים מתנהלים כסדרם", אמר, והוסיף: "כנראה האמירות שהיו על כך שחמאס במצוקה שוות ומוכיחות את עצמן, וחמאס עושה הכל, יחד עם פטרונו קטר, כפי שגם התבטא אתמול ראש הממשלה הקטרי שיש להאריך את המתווה מתוך התפיסה שבאמת הארכת המתווה והפסקת האש המתמשכת יביאו לבסוף לסיכול התמרון ולמעשה לשרידות של חמאס".
עוד ציין, כי "קטר כבר מדברת על היום שאחרי, דנה בכך שחמאס כאן כדי להישאר ואין ערך בתכלית שנקבעה על ידי ישראל בהשמדת הארגון. אז ברור שהמשך הדיאלוג הזה מאפשר גם עיסוק בנושא השבויים והנעדרים החטופים כשלמעשה הרחבה לקבוצות נוספות גם מהווה הזדמנות להתחיל ולנהל את הדיאלוג גם על החיילים ואולי להביא לפריצות דרך משמעותיות במחירים שיהיו יותר נוחים לישראל. שימו לב לעובדה שחרב התמרון עדיין מרחפת מעל חמאס".
אתה רואה מצב שבו חמאס ילך על מהלך של 'הכל תמורת הכל' בקשר לאסירים?
"אני חושב שבעניין הזה באמת נוצרה איזושהי חוויה חדשה שסינוואר לא תכנן להיכנס אליה והיא קומת ההישרדות. הוא תכנן לבצע את מה שהוא תכנן כנראה בהישג מוגבל יותר ובסוף הוא מצא את עצמו עם מאות חטופים, ובנסיבות כל כך כאוטיות שגם מביאות את ישראל להכריז עליו מלחמה ולפעול למעשה להשמדתו".
"לכן, בהינתן העיסוק בהישרדות, נושא האסירים יורד מדרגה. גם אם סינוואר מגיע מהכלא, גם אם ההנהגה של חמאס כולה מורכבת ממשוחררי עסקת שליט, הרי שההישרדות עולה קומה, ואם חמאס יודע בתוך מציאות של מנגנון סיום המערכה או תהליכים כאלה ואחרים למול התמרון לבוא ולהגיד 'אני מבטיח את הישרדותי בתמורה לשחרור מרבית החטופים או כל החטופים וכמות מוגבלת של אסירים ביטחוניים', הרי שזה מרחב שבו כנראה סינוואר יהיה מוכן לחיות ולדחות את העיסוק בעסקת ענק של 'כולם תמורת כולם' אולי לשלבים מאוחרים יותר", הדגיש.
לגבי שחרורם של סהר וארז קלדרון מהשבי, שיתף כאלו כי מדובר מבחינתו בסגירת מעגל קרובה, "אולי אפילו אישית, כמעט משפחתית בחודש וחצי הזה שעברנו ביחד באינטנסיביות יומיומית. גם משפחות הזיזו הרים והשפיעו בקומות הגבוהות ביותר, גם בארמונות, ולא בכדי שמענו אתמול את נשיא צרפת מברך על כך שסהר וארז חזרו. יש להם גם אזרחות צרפתית. יש פה שורה של מהלכים שגם משפחות ניהלו מאחורי הקלעים והביאו לתמורות ולהזזה של התהליכים האלה".
מי שיש לו פה אזרחות כפולה והמדינות הזרות מתערבות כאן, משפחות ישראליות שאין להן דרכונים זרים אומרות 'אנחנו בעדיפות שנייה'.
"אנחנו יודעים לפעול גם למי שאין לו אזרחות כפולה, היא גם לא הייתה מרכז העניין באירוע הזה. היו כאן שיקולים רחבים יותר, עמוקים יותר, גם בהשפעה על הצד הישראלי, גם בהשפעה על שחקנים זרים. לקטר יש אילוצים רחבים מאוד שהם נמצאים במגרש הבינלאומי ולא חונים רק בארה"ב. יש כאן מנעד רחב של אופרציות שבוצעו ויש קרדיט מלא למשפחות בתוך התהליך הזה, ושאפו להן על זה".
במהלך השיחה הביע את דעתו גם על דרך אפשרית נוספת של ישראל להילחם בחמאס, שהיא לאו דווקא כוללת תמרון קרקעי, וכוללת עצירת סיוע הומניטרי. "כמי שהיה היועץ המשפטי לפיקוד דרום אלה תמיד סוגיות שנדונו, האם ניתן להחריף את הלחץ בשטח, כולל על האוכלוסייה, כתחליף לאמצעי צבאי. במציאות שאנחנו נמצאים בה, קרי כבר יש לגיטימציה להפעלת הכוח של צה"ל, קרי יש הישגים משמעותיים בצפון הרצועה, קרי אנחנו עובדים בתהליך שבו החטופים מגיעים אלינו בקצבים שהם מרשימים בסך הכל, על אף הקשיים שאנחנו חווים - לא נכון כרגע לשבור את המנגנון הזה", טען.
לדבריו, "במעלה הדרך, אם וכאשר אנחנו נראה שבתוך סל החלופות הצבאיות שלנו יש יותר קשיים ואפשר להפעיל מנופים נוספים, כולל הומניטריים, בהחלט צריך לעשות את זה, רק שגם זה כמובן צריך להתבצע בהתאם לכללי הדין הבינלאומי".
לסיום הדגיש: "הנשיא ביידן אמר ולא בכדי ש'ישראל רשאית להפעיל כוח במלוא העוצמה' והדגיש כמה פעמים, 'בכפוף לדין הבינלאומי'. הדברים לא נאמרים בכדי, 1, אחד, מהטעם של חופש הפעולה של צה"ל. אם לא תשמור על הדין הבינלאומי, אתה יכול לפגוש את עצמך גם בהאג, אבל עוד קודם בזה שהמעצמות תעצורנה אותך. ושתיים, יותר חשוב מזה, זה בעניין של המחויבויות שלך כמדינה שמתיימרת להיות דמוקרטיה מערבית. זו בדיוק ליבת העניין של מערכה א-סימטרית והקושי שיש לדמוקרטיות מערביות להתמודד מול ארגוני טרור וג'יהאד בינלאומיים, מה שגם עליו דיברנו של הצורך בריענון של המשפט הבינלאומי למול האתגרים שיש היום לצבאות סדירים בהתמודדות עם ארגוני טרור".