הדמות המרכזית שישראל רוצה לשים עליה את ידה היא סינוואר, שנחשב לדמות מפתח גם מבחינה מעשית וגם מבחינה סמלית. דמותו של סינוואר, שהשתחרר מהכלא הישראלי בעסקת שליט והצליח לחזור לעמדה בכירה ברצועה. סינוואר הוא הראשון שהצליח לחבר את הזרוע הצבאית לזרוע המדינית. גם בכירי הזרוע המדינית של חמאס מעריכים את ניסיונו הצבאי, ואת התוצאה הקטלנית הרגשנו בטבח הנורא בדרום. סינוואר יצא מהכלא ב-2011, ונראה שכבר ב-2014 חמאס בראשות סינוואר גיבש כבר תוכנית התקפה שלמה. התוכנית הזאת עוד לא הייתה בשלה לביצוע מבחינתו בזמן מבצע צוק איתן. לכן אז ישראל ידעה לזהות את חשיבות המנהרות עבור חמאס ואלמנטים נוספים, אבל בדיעבד ניתן לומר שבמערכת הביטחון לא ידעו "לחבר את הקצוות" ולהציג את מלוא התוכנית שעליה שוקד חמאס.
עם זאת, בצד חשיבותו ובניגוד לתפיסה שהשתרשה בציבור הישראלי – סינוואר הוא לא חמאס ותפיסתו לא תוביל למיטוט חמאס ויכולותיו. הנטייה לראות בסינוואר לבד כמפתח להצלחה של המלחמה הדרום היא טעות קשה. בישראל מסמנים עוד שלושה דמויות מובילות שפועלות היום לצידו: אחיו מוחמד, מרוואן עיסא והמנהיג המיתולוגי של הזרוע הצבאית בעזה מוחמד דף.
במשך שנים מצליח דף להישאר דמות מסתורית, גם לציבור בעזה אבל גם למודיעין הישראלי. בעזה נחשב דף לדמות "הלוחם האולטימטיבי", זה שישראל ניסה פעמים רבות לחסל ולא הצליחה, ובאמצעות המיתוס שנבנה סביבו מצליח חמאס לגייס דורות של לוחמים. למעשה גם היום אין תשובה ודאית לשאלת מידת התפקוד שלו בפועל: האם בימים אלה דף הוא המפקד העליון של הזרוע הצבאית ומשפיע על פעולות קונקרטיות, או שתפקידו יותר סמלי? בישראל מקווים שהמלחמה הנוכחית תפזר את המיסתורין.
לצידו של דף עלה בשנים האחרונות מעמדו של מרוואן עיסא. הוא נחשב לבעל ניסיון צבאי רב ולמי שמכיר היטב את צה"ל לאורך השנים, וכן למי שלמעשה עומד מאחורי פיתוח "תורת הלחימה" של חמאס. כל "הרביעייה המובילה" הזו מסומנת בישראל כיעד עליון לחיסול, וההערכה היא שפגיעה בהם בהם תהווה מכה מוראלית ופרקטית קשה עבור כלל לוחמי חמאס ברצועה.
בצד זאת, לתמונה המודיעינית שנאספה בישראל לאורך השנים יש גם נעלמים. ההערכה היא שיש בצמרת חמאס דמויות נוספות שאינן "בקדמת הבמה" אך משפיעות באופן משמעותי על אופן ניהול המערכה. גם מעמדה של מועצת השורא, הגוף הדתי שמעניק את ההכשר האיסלאמי לפעילות חמאס, לא תמיד ברור במלואו ומעמדו משתנה עם הזמן. לכן ההערכה היא שהמלחמה בדרום יכולה למוטט את היכולת הצבאית והשלטונית של חמאס, אולם אין בכוחה לקעקע את האידאולוגיה, התפיסה הדתית והחברתית, שעומדת מאחורי הפעילות הזאת.
התרעות פיקוד העורף