מלחמת חרבות ברזל: האירועים בימים האחרונים בצפון הרצועה מדגישים ביתר שאת את האופי אליו נכנסת הלחימה בעזה: ככל שצה"ל מתקרב להשגת שליטה מבצעית בדרג' תופאח, השכונה האחרונה בצפון הרצועה שעדיין גדוד חמאס נאבק בה בלוחמי צה"ל, גוברת לחימת הגרילה של המחבלים שנותרו בשטחים שבהם צה"ל שולט. כך לדוגמא היו אירועי אש אפילו בבית לאהיה ובשאטי, מקומות שבהם צה"ל שולט מבצעית כבר תקופה ארוכה יחסית.

כהן מודה: "לממשלה יש אחריות, צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית"
פת"ח 2: איראן חושפת את האיום החדש שלה | צפו

במקביל, צה"ל ממשיך לפעול לטיהור השטח הגדול בצפון הרצועה בו הוא כבר שולט מבצעית ומשמיד באופן שיטתי תשתיות טרור ומנהרות. במקביל מכשירים הלוחמים את שטח החיץ שצמוד לגבול עם ישראל, שלמעשה מייצר כבר בשטח מציאות ביטחונית חדשה על מנת לאפשר חזרה של תושבי יישובי העוטף הצפוניים לביתם כבר בתקופה הקרובה יחסית.

במקביל מרחיב צה"ל את המסדרונות הלוגיסטיים שהקים ברצועה, אחד מאזור יער בארי ודרומית לסג'עייה ועד לים ושני לאורך קו החוף בצפון הרצועה. סביב הצירים הללו עדיין מתנהלת לא פעם לחימה, בין היתר כי הם ביטוי מובהק לשליטה של צה"ל בשטח שצפויה להישאר ולאפשר גמישות בפעילות המבצעית גם לאחר המעבר לשלב הבא של המלחמה.

תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועה (צילום :דובר צה"ל)

סיום השלב המרכזי בצפון הרצועה עשוי להתכתב מבחינת זמנים עם המעבר לשלב הבא של המלחמה ברצועת עזה ככלל בשבועות הקרובים. הפעילות בדרום הרצועה, תוך דגש על חאן יונס, צפויה להימשך גם בשלב ג', שבו ירד מספר הלוחמים של צה"ל שנמצאים בכל רגע ברצועה והפעילות תעבור להתמקד בפשיטות.

הפעילות המרוכזת שצה"ל מבצע עכשיו במחנות מרכז הרצועה נועדה גם היא להכשיר את המצב בשטח למעבר לקראת השלב הבא של המלחמה, והיא צפויה להשפיע גם על אבטחת ואחזקת הצירים הלוגיסטיים המרכזיים.

סוגיית רפיח וציר פילדלפי תיחשב למרכזית בשלב הבא של המלחמה, בין השאר כי כרגע זו הזירה המרכזית האחרונה ברצועה שעדיין לא טופלה על ידי כוחות קרקע של צה"ל. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אמש במסיבת העיתונאים כי ישראל מתכוונת להחזיק ולטפל בציר פילדלפי, אולם הדבר כרוך במהלך מדיני לא פשוט מול מצרים. 

בישראל מתרבים הדיווחים על התלבטויות בנוגע לזהות היום שאחרי בעזה, אולם צריך לזכור שבשטח ישנן עדיין הרבה התלבטויות על "היום הנוכחי": האם העובדה שתושבי צפון הרצועה לא יכולים לחזור לביתם היא כלי אפקטיבי להפעלת לחץ על חמאס, או שתהפוך בשלב מסוים לנטל על ישראל מבחינת ניהול השטח?

עד כמה העולם מבין את מימדי ההרס ברצועה ואת היקף השיקום הנדרש? מה המדיניות הנכונה בסוגיית הכניסה של הסיוע ההומניטרי למיליוני העזתים שנמצאים בדרום הרצועה? המעבר לשלב הבא של המלחמה צפוי לצמצם את נוכחות הכוחות שחשופים לפעולות טרור וגרילה של חמאס, אולם הוא טומן בחובו גם שורה של התלבטויות כיצד תיראה המלחמה בחודשים הקרובים. 

אין מדובר רק בשיח מדיני, אלא בשיח מבצעי קונקרטי – ומכאן נובעת גם הדרישה שהשמיעו לאחרונה בכירים במערכת הביטחון מהדרג המדיני להגדיר בקווים כלליים תמונה של "היום שאחרי" מבחינה מדינית בעזה, מתוך מטרה לתכנן באופן מפורט את שלבי המלחמה הקרובים. בפעולות הבאות ברצועה תהיה משמעות הולכת וגדלה לתיאום מול גורמים בינלאומיים, בין היתר ברפיח ובנושאים ההומינטריים, והפערים בין הדרג המדיני לביטחוני עלולים להתחדד.

בתוך כך, חבר הפרלמנט המצרי, מוסטפא בכרי, תקף בחריפות את נתניהו בעקבות אמירתו על ציר פילדלפי: ״זוהי התקפה בוטה על הסכם השלום. תיזהר שלא להתקרב. הגבול המצרי הוא קו אדום, נתניהו נראה שאתה לא מכיר את האומץ של הצבא שלנו ואת היכולת של עמנו״.