במקביל לפעילות הנרחבת להשמדת מנהרות הטרור של חמאס ברצועת עזה, יציינו השבוע בצה"ל חמש שנים לסיומו של מבצע "מגן צפוני", במהלכו אותרו שש מנהרות חיזבאללה שחדרו לשטח ישראל. להחלטה לצאת לפעילות הנרחבת בדצמבר 2018 קדמו דיווחים חוזרים ונשנים על שמיעת רעשי חפירות מצד תושבי קו העימות, שרבים מהם נאלצים בימים אלה לשהות מחוץ לבתיהם בעקבות חילופי האש בגבול.
ים המוות: האם הצפת המנהרות תוכל להכריע את חמאס?
דיווח: תקיפות אינטנסיביות בח'אן יונס; גלנט: "לא נעצור עד השבת החטופים"
בשבועות האחרונים, לאחר שנים רבות בהן התרגלנו לשמוע על האיום התת קרקעי בצפון ובדרום, הועברו למערכת הביטחון תלונות דומות על ידי תושבי קו התפר, המעלות את החשש מפני התרחבות איום המנהרות גם לחזית המזרחית.
"בשנתיים שלפני גילוי המנהרות בצפון היו הרבה מאוד תושבים שהתלוננו, אך בהתחלה לא האמינו להם", מזכירה ד"ר דפנה ריצ'מונד-ברק, מרצה בכירה בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, שמזהה דמיון רב בין הזירות השונות.
לאחר שצברה ניסיון רב בחקר האיומים הנשקפים לישראל מתחת לאדמה, היא משוכנעת כי הפרסומים בתקשורת הנוגעים ליישובי עמק חפר והשרון מצביעים על מחדל של מערכת הביטחון. "גם אם כרגע אין איום ממשי, ברגע שהבנו שהאויבים שלנו משתמשים בתת קרקע בכל מיני דרכים, היינו צריכים להקדים ולהתכונן לאיום כזה. איך זה יכול להפתיע מישהו בשלב הזה, כאשר אנחנו יודעים שיש מנהרות בעזה, בלבנון ובכל המזרח התיכון? בנוסף, אנחנו יודעים שבג'נין נמצאו תשתיות תת קרקעיות לפני כחצי שנה. אם הם חופרים בתוך ג'נין, למה שלא ינסו לחפור כעת מתחת לקו הירוק? אם יש עדויות לחפירה בתוך ג'נין, למה שלא נמצא מנהרות בבת חפר? יש כאן דפוס פעולה שחוזר על עצמו בכל אחת מהזירות. ברגע שאנחנו רואים פעילות בזירה אחת, אנחנו צריכים להגדיל ראש ולהבין שאנחנו עלולים לראות את אותה פעילות גם בזירות אחרות".
ובזירה שאנחנו מדברים עליה אין הפרדה בין יישובים יהודים ופלסטינים, מה שעלול להגדיל את רמת האיום.
"זו נקודה מאוד חשובה. באופן תיאורטי, מנהרות כאלה יכולות להיות בתוך ג'נין, מתחת לקו ירוק או בין יישובים יהודים לפלסטינים. אסור לנו לשלול אפשרות כזו. אם אנחנו מבינים שהם יודעים מה עושים עם הידע ואיך ממקסמים את הפתרון, אז בהחלט יכול להיות שהם חפרו מנהרות בין יישובים יהודים לפלסטינים. זה לגמרי אפשרי".
עד כמה החפירה באזור הזה מורכבת? יש הבדלים משמעותיים בין סוגי הקרקעות?
"אם צריך לדרג את רמת הקושי על פי סוג הקרקע, אז אפשר לומר שהקרקע שקל ביותר לחפור בה היא הקרקע החולית של רצועת עזה. ביהודה ושומרון החפירה מורכבת יותר מאשר ברצועה, ובגבול לבנון הכי קשה לחפור, אך מה שחשוב לומר בהקשר הזה הוא שאנחנו יודעים שגם אם סוג האדמה קצת קשה יותר לחפירה, זה עדיין לא עוצר את האויב. תראה את חיזבאללה שחוצב מנהרות בתוך אבן. קשיים כאלה לא מרתיעים אף שחקן בזירה".
מאז גילוי המנהרות הראשונות ברצועת עזה, השקיעה ישראל משאבים רבים בפיתוח פתרון טכנולוגי לאתגרי התת-קרקע. בשנת 2015 החלה פרישה מבצעית של מערכת מתוצרת "אלביט", שמטרתה לאתר כריית מנהרות מתחת לאדמה. באוקטובר 2017 הותר לפרסום כי פיקוד דרום הקים מעבדה טכנולוגית לאיתור מנהרות, הכוללת מומחים בתחומים שונים המנתחים את המידע הנאסף על ידי המערכת. לצד הפתרונות הטכנולוגיים, הוקם "המכשול" בגבול רצועת עזה, חומה תת-קרקעית בעומק עשרות מטרים שנועדה לעצור את חדירת המנהרות לשטח ישראל.
"לצה"ל יש כלים", מסבירה ד"ר ריצ'מונד-ברק, "אך מה שחשוב זה לשנות תפיסה. תסתכל על הקו הירוק, כמה הוא ארוך וכמה הוא סמוך ליישובים יהודים, ותחשוב כמה זמן זה ייקח לעשות בדיקות סביב יישובים יהודים. אין ספק שזו עבודה רצינית, אבל יש הבדל בין לומר שזה ייקח זמן רב לבין לא להיות מודעים לאיום. התפיסה הבסיסית צריכה להיות שהאפשרות קיימת ושצריך לבדוק את זה. אני חושבת שמה שחסר לנו זה ההבנה של האיום עצמו. קודם כל צריך להכיר בו".
זה נראה כמו מרדף שלא ייגמר, לפחות לא בשנים הקרובות.
"נכון מאוד. יש ביטוי שנקרא מרוץ החימוש, שבמסגרתו כל צד מפתח נשק חדש במטרה להשיג עליונות מול הצד השני. אנחנו עכשיו צופים במרוץ חימוש תת קרקעי - גם מבחינת הכלים וגם באופן השימוש בטקטיקה הזו. בסופו של דבר, האיום הזה לא הולך להיעלם. אנחנו חושבים שבנינו מכשול תת קרקעי וזה יפתור את הסיפור, אבל הפיתוחים הטכנולוגיים שלנו לא מביאים אותם למסקנה שאי אפשר להשתמש יותר בכלי הזה. להיפך, הטקטיקה הזו משתלמת מבחינתם".