"למצרים מאז 56' יש עניין רב לכרסם בכוחנו", הוסיף, "לגרום לנו לשתות דם מכל מיני ארגונים כמו הפת"ח שהם הקימו, וכל מיני דברים שהם עשו בין המלחמות על מנת להתיש אותנו, כשהם רוחצים בניקיון כפיהם. כיוון שיש לנו הסכם שלום, ויש גם אינטרסים אמריקאים, יש עניין רב להחליש את כוחנו. למצרים אין עניין, אם למצרים היה עניין קטנטן, זעיר, שעזה תהיה סינגפור, אז גם בימה של מורסי היא הייתה צריכה לחבר את עזה לרשת החשמל הענפה שבסיני - סיני מייצאת חשמל לירדן - ובכך למנוע את ההזדקקות של העזתים לתחנת הכוח שיש להם. אם מצרים הייתה חפצה בפתרון הבעיה הפלסטינית, היא הייתה יכולה לעשות את זה בימים שהיא שלטה בעזה. אין לה עניין בזה".
כאשר נשאל אם מצרים מעוניינת במלחמה מול ישראל, השיב דקל: "אני סבור ככה. אני חושב שאני זה שגיליתי את 60 המעברים ועוד יתר דברים. זה לא רק 60 מעברים, בשנה האחרונה, אחרי כל הסיפורים שלכאורה יש יחסים מופלאים בינינו לבין המצרים, מצרים החלה לחפור מנהרות ענק. מדובר במנהרות שקוטר הכניסה הוא שבעה מטרים, האורך סביר שעשרות מטרים. לצערי אני לא מכיר את כל המנהרות בסיני, מנהרות בצלעי ההרים, וזה על מנת לשמר נשק אסטרטגי. מדובר במנהרות אחסון נשק אסטרטגי, שהם החלו בשנה האחרונה לכרות בסיני, וזה לאחר שבגדה המערבית של התעלה הם כבר כרו מנהרות מסוג זה, בערך כשישים".
"אנחנו האויב, אני לא מכיר שום מקום שמצרים מתחמשת, מתחפרת, משקיעה הון עתק במעברים, שערים, תחמושת, דלק. אני לא סבור שכריית 60 מנהרות בסיני היא נגד איראן. זה נשק התקפי, שיהיה מוגן מפני תקיפת מטוסינו עד שיחליטו לשגרו. עושים את זה כבר עשרות שנים במזרח התיכון. כבר במלחמת שלום הגליל נעשו מנהרות שכאלה, בסוריה, אבל זה לא משנה, זה לא רעיון חדש. הרכב שמשגר חבוי היטב במנהרה ובשעת רצון הוא יוצא מהמנהרה, משגר וחוזר פנימה", הסביר.
בתגובה לאמירותיו תהו המגישים אם המנהרות והפעולות שנעשות מצד המצרים אינן מנוגדות להסכם השלום עם ישראל, טען: "לא נשאר מהסכם השלום שום שורה שלא הופרה".