בכנס באוניברסיטת רייכמן התראיין רא"ל (מיל') גדי איזנקוט, שר בקבינט המלחמה מטעם המחנה הממלכתי והרמטכ"ל לשעבר, באשר לביקורת על בכירים, על עסקת החטופים והמלחמה בצפון. באשר להישארותו בממשלה, הבהיר: "כשנבין שהשיקולים שמתקבלים בממשלה הם לא השיקולים הלאומיים, נקבל את ההחלטה הטובה והנכונה למדינת ישראל, ולא כתוצאה מלחץ כזה או אחר".
באשר לביקורת על חוסר קבלת האחריות של כי כל מי שנשא תפקיד מראש הממשלה ומטה בשדרות הפיקוד, אמר שהם לא צריכים לקבל אחריות כיוון שהם "קיבלו אותה ביום שנשבעו לתפקידם".
חייל צה"ל לצד עצור עזתי בתחתונים: התמונה שעוררה סערה ברשת
סמוטריץ' על תרגיל צה"ל: "אבדן עשתונות ערכי טוטאלי"; בצה"ל הצטערו: "זו הייתה טעות"
"אני משוכנע שהם יעשו את הדבר הנכון ברגע הנכון בנושא התפטרותם והחלפתם", אמר, והוסיף: "כל נושא תפקיד מרה"מ ומטה בשדרת הפיקוד לא צריך לקחת אחריות - הוא קיבל אותה ביום שנשבע לתפקידו. לכן צריך למנות ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק איך הגענו למצב הזה, עשור אחורה ועד היום".
"בצה"ל מאז צוק איתן יש את מנגנון התחקיר המטכ"לי שצריך לפעול 24/7 בראשות אלוף (מיל') נועם תיבון, כך היה צריך להיות גם היום. הרמטכ"ל צודק שהוא לומד ומתחקר תוך לחימה, זה דרוש לצבא גם מול אירועים חריגים. הפיקוד של צה"ל והרמטכ"ל מתפקדים בצורה טובה, נחושה, מקצועית שקולה ואחראית, ומובילים את צה"ל להישגים מצוינים", אמר, וזאת על רקע ולמרות המאורעות שקרו ביישובי הדרום ב-7 באוקטובר.
באשר לעסקת שחרור החטופים, אמר: "אני רואה בכל ההתבטאויות כנגד עסקה חמורות מאוד", והמשיך: "משלחת ישראלית לפריז הניחה הצעה לחמאס דרך מצרים, חמאס לא השיב. פוליטיקאים התבטאו בצורה בלתי אחראית, על מספרי מחבלים שלא עלו בשום מסמך או הצעה נגדית". עוד אמר "צריך להתגבר על היצר, לחכות בסבלנות לתשובה, להבין שיש עסק עם אויב אכזר וציני שנואש לקדם את חזונו ומטרותיו להשמיד את מדינת ישראל ולייסד פה מדינה איסלאמית במקומה". עוד אמר, "זו חובה בסיסית, כפולה ומכופלת - יהיו מחירים כואבים, אבל אלו לא יהיו המחירים של עסקת שליט".
"זה מאות אזרחים שחיים את החיים שלהם סומכים על צהל שיידע לתת להם ביטחון והם מופקרים. יש פה חובה כפולה ומכופלת גם מבחינה ערכית בסיסית כי ביום הזה הפקרנו אותם, וגם כי אי החזרת החטופים תהיה אות קין על מקבלי ההחלטות", אמר.
באשר להמשך הלחימה, אמר כי "מאמץ צה"ל חשוב לצד מאמצים כלכליים ומדיניים, להפעיל מנופים כדי למנוע מחמאס יכולת לחזור ולהוות מרכיב שלטוני משמעותי בחלוקת מזון ואכיפת חוק וסדר" הוא אמר כי זאת למרות שכרגע המציאות מורכבת, "ואנחנו דנים בעקיפין עם השלטון הזה כדי להחזיר את החטופים".
על הסיוע ההומניטרי הבהיר, כי "זו הבטחה של הממשלה לאמריקאים, אך גם צורך תפקודי ישראלי. ישנם 2.2 מיליון אנשים שלא היינו רוצים שימותו ברעב. מנגד, שיכנס המינימום הנדרש. עכשיו כשאנחנו יודעים שחמאס השתלט על החלוקה ביקשנו לעצור אותה לכמה ימים כדי להעביר את באחריות לגורמים אחרים שאינם חמאס".
"במציאות רגילה לא הייתי מעלה על דעתי לשבת עם חלק מחברי הקבינט בממשלה", אמר על הישיבה בממשלה עם בן גביר. "כניסה של מפלגה כהניסטית לממשלה היא דבר חמור ולא רצוי למציאות הישראלית אך ב-7 באוקטובר קרה דבר חמור מאוד, ישראל ספגה מכה, מחדל ענק עם השפעה גדולה על החוסן והביטחון הלאומי".
הוא ממשיך ומסביר כי היה ברור לו ולבני גנץ, "כמו שהטייסים המפגינים בקפלן טסים למטוסים ולטנקים, גם אנחנו צריכים להיכנס" לדבריו. "מיום הכניסה ועד היום, תרומתנו רצינית למרות הביקורת הנשמעת. אנחנו תורמים תרומה גדולה משניכר לעין הציבורית כי אין יח"צ. כשיוודעו הדברים, התרומה תיראה הרבה יותר משמעותית משהיא נראית כיום בתקשורת".
בנושא המלחמה בצפון: "אם הייתה תקיפה במלחמת מנע נגד חיזבאללה, היה מתממש ביום הרביעי החזון של יחיא סינוואר להגיע למלחמה צירית אזורית, בלימה של נורמליזציה עם סעודיה, הבאת כוחות גדולים מעבר לחמאס לעבר מדינת ישראל. אסטרטגית, ההתמקדות בדרום הייתה נכונה מהצפון. המסר צריך להיות שמי שתוקף את מדינת ישראל, כובש, טובח, אונס ושורף משלם מחיר בלתי נסבל. לכן אין ויכוח בלחימה בהם ובהשמדת יכולותיהם. השופרות נועדו לספק ספקולציה פוליטית".
באשר לתפיסת הביטחון במדינה הוא אמר: "נדרשת למדינת ישראל תפיסה לאומית פורמלית, הנחתי הצעה כזו בכנסת לפני 7-8 חודשים כך שכל ממשלה תהיה חייבת לפרסם אותה. עניינית, ב-7 באוקטובר מושגי היסוד של המדינה התנפצו לכל עבר. הרתעה, עליונות מודיעינית והתגוננות. המענה של כיתות הכוננות הפך להיות הראשון. הכשלון הצורב מחייב בחינה מעמיקה של תפיסת הבטחון הלא פורמלי, וקידום תפיסה פורמלית".
הוא ציין כי "יש ליקוי בסיסי במדינת ישראל- אין תפיסת ביטחון לאומית פורמלית ומעולם לא הייתה. גם המסמך שמייחסים לבן גוריון משנת 53 (18 הנקודות של בן גוריון) אינן תפיסת בטחון".