דובר צה״ל פרסם הודעה שמאשרת כי מטוסי קרב תקפו במהלך הלילה סדנא - ובה אמצעי לחימה של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ בעומק לבנון - כ-100 ק״מ מגבול ישראל-לבנון. בהמשך לתקיפת צה״ל בבעלבכ, זוהו כ-50 שיגורים משטח לבנון לשטח ישראל, מספר שיגורים יורטו והשאר נפלו בשטחים פתוחים. בסגירת מעגל מהירה, כלי טיס תקפו את המשגרים מהם זוהו חלק מהשיגורים לשטח ישראל.
גנץ מציב אולטימטום: "אם חוק הגיוס יעבור - לא נהיה בממשלה"
"אין מקום לכולם": חבר הכנסת ואטורי על סערת חוק הגיוס | האזינו
התקיפה בבעלבכ התבצעה לאחר שביום שבת בצהריים, שוגרו 2 כטב״מים של חיזבאללה לעבר אזור קיבוץ כפר בלום שבגליל העליון. התקיפה נחשבת למשמעותית - וייתכן שמסמנת את מגמת עליית רף התקיפות של צה״ל בלבנון. עם כך, מסתמן שישראל נוקטת בתגובה חזקה וחריפה יותר מבעבר - ותקיפותיה התרחבו גם לעומק לבנון.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
כאמור, בעלבכ היא עיירה ששוכנת בבקעת הלבנון, בקרבת הגבול הסורי - ומהווה כעורף האסטרטגי של חיזבאללה מאחר שבצמוד לעיירה, ישנם מרכזים, מתקנים ומחסנים צבאיים אסטרטגיים משמעותיים מאוד עבור חיזבאללה. חלק מהמתחמים משויכים לכוח האווירי של חיזבאללה וכוללים מחסני אמצעי לחימה של טילים, כטב״מים, טילי קרקע-אוויר ורקטות נגד מטוסים.
בהמשך לעליית רף התקיפות של צה״ל בלבנון, פרופ׳ אמציה ברעם, חוקר בכיר לענייני המזרח התיכון, אומר בראיון ל-״מעריב״ כי ״התקיפה בבעלבכ היא התקפה יזומה של צה״ל שנראית כמו תגובה - אך במהותה היא הסלמה קטנה ומוגבלת ביוזמה שלנו".
"על 2 הכטב״מים שנשלחו לכפר בלום יכולנו להגיב בלבנון באותה מידת עוצמה - אך בחרנו להגיב בצורה חריפה יותר הן במרחק והן בעוצמה - כדי להפעיל לחץ על נסראללה ועל האיראנים", המשיך.
"ממשלת ישראל סוף סוף הבינה שאם היא לא תפעיל לחץ הולך וגובר על חיזבאללה - לא נגיע להבנות בעניין הסכם מדיני כלשהו עם הארגון", הוסיף. "אם נגיע להבנות - זה יהיה בזכות הלחץ הצבאי. אני שמח שנפל לממשלת ישראל האסימון - ושמי שמסלים את התקיפות זה הפעם צה״ל".
לאחר מכן אמר: "אמנם בפעולת התקיפות העמוקות, ישראל מסתכנת במלחמה בקנה מידה מלא, אך זה נכון לפעול כך - אין לנו ברירה אחרת. כך ישראל מתקדמת בצעדי תינוק לאט לאט לכיוון של הסלמה, שתדחק את חיזבאללה לאחור - ותוביל אותו למצב שבו הוא יהיה חייב להגיע איתנו להבנות״.
ההבנות עליהן פרופ׳ ברעם מדבר נשענות על 3 גורמים: האמריקאים, הצרפתים - וממשלת לבנון: ״אנו חיים בעולם מוזר בו ממשלת ישראל וממשלת לבנון נמצאות באותה עמדה - שתיהן רוצות להיכנס ולחתור אל הסדר כמו החלטת 1701, ראש הממשלה ושר החוץ של לבנון אמרו זאת בפירוש. אמנם אין לממשלת לבנון הזמנית כוח משמעותי מול ארגון הטרור, אך יש לה לגיטימיות מקומית בתוך לבנון - והן לגיטימיות בינלאומית.
מעבר לכך, אני חושב שעל ישראל יש להפעיל לחץ רב יותר על מזכ״ל האו״ם, שלא אמר אפילו פעם אחת מראשיתה של המלחמה שיש ליישם את החלטה 1701. הוא צריך לדרוש מחיזבאללה ומאיראן לממש את ההחלטה שהאו״ם קיבל אי שם ב-2006״, מדגיש.
ההבנות שהפרופ׳ מדבר עליהן כוללות את הרחקת חיזבאללה ונסיגת הכוחות החמושים שלו כ-15 ק״מ צפונית מגבול ישראל-לבנון: ״באמצעות אותם הלחצים של התקיפות הישראליות וגם של הגורמים הבינלאומיים - נוכל להגיע להסדר כזה עם חיזבאללה - הסדר שיוכל להוביל להחזרת תושבי גבול הצפון לבתיהם.
לאחר שנגיע להסדר כזה, נוכל לפעול מתוך עמדה חדשה וטובה יותר עבור ישראל, אך יותר חשוב מכך הוא לדעת כיצד לשמר אותו. בשנת 2006, לאחר שנחתמה החלטת 1701, פעילי חיזבאללה שבו בהדרגה לכפריהם בדרום לבנון - אך הממשלה והצבא לא פעלו כנגד חזרתם, עד שהגענו למצב בו אנו שרויים כיום.
אם נגיע להסדר דומה כמו החלטת 1701, פעילי חיזבאללה עלולים בהדרגה לחזור לכפרים שלהם, לבנות בשקט בסיסים צבאיים ועמדות תצפית חדשות בדרום לבנון - במטרה לפעול נגד ישראל בכל דרך פעולה שירצו. כדי שזה לא יקרה, בזמן אכיפת ההסדר של הסגת כוחות חיזבאללה - אנו צריכים לסכם מבעוד מועד עם האמריקאים, הצרפתיים וממשלת לבנון שבכל הפרה של חיזבאללה והתקרבות חזרה לדרום לבנון ולגבול - יש לישראל רשות בינלאומית לפתוח באש.
אנו צריכים לגרום לכך שעל פי ההסדר - בכללי המלחמה החדשים יהיה ניתן לתקוף ולהפציץ בית שהופך לעמדה צבאית - או אדם שנושא נשק מטעם חיזבאללה בדרום לבנון. כמו כן, צריך שתהיה לנו הזכות לפתוח באש - אפילו לפני שפעילי הטרור ינקטו צעדים נגד ישראל, לעצור אותם מבעוד מועד, ואם לא יסכימו לכך - לא נוכל להגיע להסדר.
כולנו יודעים שברצועת עזה היו חמושים שהתקרבו לגדר, ואם היו נוקטים נגדם צעדים לפני ה-7 באוקטובר - אולי המצב היה כעת שונה. ברגע שאנו מפעילים כעת את הלחץ הצבאי תוך התקיפות בעומק לבנון, נוכל להביא למצב של הסדר בינלאומי - ובהמשך הדבר החשוב ביותר יהיה לשמר אותו״.