משטר האייתולות האיראני תקף לראשונה את ישראל ישירות משטח איראן במאות כטמ"מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים, תוך חריגה משיטת ההפעלה הרגילה של שלוחיו באזורנו. הסיבות לשינוי הגישה האיראנית מורכבות הרבה יותר מכפי שזה נראה, למרות שלדברי מנהיגי איראן התקיפה באה כתגובה על התקיפה שיוחסה לישראל בבניין הצמוד לשגרירות האיראנית בדמשק.
בזמן שכל העולם נגדנו: מחאת ענק בעד ישראל - ולא תאמינו איפה
אלפי טון של "סיוע" תוצרת טורקיה: מרמרה 2 בדרך לעזה
ניתן להניח שלא כך חזה חמינאי את תוצאות התקיפה האיראנית והתגובה הישראלית. קואליציית ההגנה העולמית שנוצרה (ארה"ב, בריטניה, צרפת, ירדן ומדינות נוספות) עמדה לצד ישראל והדפה כמעט לחלוטין את המתקפה חסרת התקדים, תוך השפלת איראן וחשיפת החולשות האינהרנטיות של מערכות התקיפה שלה למול יכולות ההגנה, ובמיוחד יכולות מערך ההגנה הרב-שכבתי אותו בנתה ישראל (חץ, שרביט קסמים, כפת ברזל, פטריוט , מטוסי יירוט ועוד) בעשורים האחרונים.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
הקואליציה יירטה למעלה מ-95 אחוז מהאיומים (רובם על ידי ישראל) והבודדים שחדרו לא גרמו לנזק משמעותי, אך אין בכך כמובן להפחית מהצורך להעניש את איראן על התקיפה החריגה. לתגובה (המידית, אבל במיוחד לאורך זמן) אין קשר להצלחת ההתקפה, אלא לרצון האיראני לזרוע הרס.
במאמר קודם המלצתי שישראל יכולה להגיב על ידי פגיעה באחד או יותר מהמערכים הבאים: בניין היכולות שהופנו נגדה (מפעלי הפיתוח והייצור של המל"טים, טילי השיוט והכטמ"מים), מתקני תשתית איראניים (נפט, גז, הולכה), תוכנית הגרעין ובעיקר בתוכנית הנשק והמדענים המובילים אותה והעברת מסר של היכולות הישראליות, ואולי גם פגיעה, ולו סמלית, בסמל משטר או שלטון איראני.
ישראל החליטה לבדה על אופי התגובה, היקפה ותזמונה והוציאה אותה לפועל, על פי פרסומים זרים. ישראל עדכנה כמובן את ידידתה הגדולה ארה"ב, אך לא ביקשה את רשותה, או את השתתפותה.
התגובה הישראלית, על פי אותם מקורות, כללה תקיפה של מרכיבים מרכזיים ביכולות ההגנה האיראניות, כולל מכ"ם בקרת האש של סוללתS-300 רוסית, המהווה את גולת הכותרת (בשלב זה) של המערכות שרוסיה סיפקה לאיראן על מנת להגן על מתקני הגרעין ואתרים אסטרטגיים נוספים, ומכ"מים נוספים.
בגישה חיובית, התקיפה נראית כתכנון מבריק של ״עין תחת עין״, אבל בשיטה ישראלית מתוחכמת, למרות ההיקף המוגבל של התקיפה, שייתכן ונראה לחלק מהישראלים כחלש מדי ולא מידתי, למול התקיפה האיראנית המסיבית. היכולות הטכנולוגיות והמבצעיות של ישראל, שהודגמו בהגנה מול התקיפה האיראנית המסיבית, הודגמו שוב, והפעם בהתקפה. על מנת להדגים יכולת ולהעביר מסר, ולא על מנת להעניש או לפגוע באופן מסיבי ביכולת כלשהיא, לא חייבים לנקוט בפעולה בהיקף נרחב.
תקיפה מוגבלת, אבל מתוחכמת ונועזת, בעומק איראן ונגד מערכות ההגנה המובילות, מאפשרת לאיראנים מצד אחד להכיל ולא להגיב (אפילו להכחיש) ולישראל היא מאפשרת להעביר את המסר, להתפנות כרגע לטיפול ברפיח, בציר פילדלפי ובגבול הצפון ולשמור את המשך התקיפות לשלבים מאוחרים יותר.
כפי שזה נראה, ישראל ניצחה בהגנה ועכשיו גם בהתקפה. בהרבה פחות מעשירית מכח התקיפה האיראני, הנזק שנגרם, והמסר שהועבר, היו גדולים בהרבה מההישג האיראני. חשוב גם להדגיש שישראל הגיבה, לפי הפרסומים, למרות הלחץ האמריקאי שלא להגיב והנפנוף בפיתויים שונים. ארה"ב לא עצרה את ישראל ואף אישרה סיוע ביטחוני בהיקף חסר תקדים (שנתי וחד פעמי), מיד בסמוך לתקיפה, למרות שהעיתוי להצבעה בקונגרס היה מקרי.
האיראנים תקפו בסיס חיל אוויר ישראלי וישראל תקפה בסיס חיל אוויר איראני. האיראנים ניסו לפגוע במטוסים וביכולות עזר, אז המטוסים הישראליים (על פי הפרסומים) הם אלו ששיגרו טילים שפגעו במערכות ההגנה. התקיפה הוכיחה לאיראנים (אבל גם לרוסים) שמערכות ההגנה שלהם אינן חסינות ואינן מסוגלות להגן אפילו על עצמן. זהו מסר לאיראנים, אבל גם לרוסים, והוא משרת גם את האמריקנים.
ישראל לא תקפה אמנם מתקני גרעין או יכולות תומכות, אבל נתקף האזור שמסביבו יש הרבה מתקני גרעין אסטרטגיים, כולל מפעל ההמרה ומתקן האחסון של האורניום המועשר. המסר הוא: ״תיזהרו, ההגנה שלכם חדירה ובפעם הבאה זה יכול להיות הגרעין", גם לאחר התקיפה והעברת המסרים הברורים, המשוואה כמובן שעדיין לא התאזנה, אבל "החיפזון מהשטן".
סדר העדיפויות חייב להישאר כרגע מול עזה, שם חייבים להשלים את כל מטרות המלחמה (כולל רפיח, פילדלפי, מחנות המרכז והחטופים) והצפון, שם חייבים לבנות יכולת להחזרת המפונים בביטחון. יחד עם זאת, מטרת-העל חייבת להישאר מניעת התוכנית האיראנית הגדולה, לנצל את הכאוס באזור ולפרוץ בחסותו לגרעין.
"טבעת האש" שבנתה איראן במשך שנים סביב ישראל, נסדקה בגלל הטעויות האיראניות. ישראל חייבת לנצל את המומנטום החיובי (שאין ספק שייעלם ברגע שתתחיל הפעולה ברפיח) ולהתחיל לפרום את "טבעת האש", תוך בניית קואליציה בינלאומית. אסור לטעות, הקואליציה תעבוד מצוין בהגנה, אבל אין מה לבנות על קואליציה התקפית מול איראן, לא מצד ארה"ב ולא מצד גורמים אחרים, כאן ישראל תצטרך לעשות את העבודה לבדה.
תא"ל (מיל') יעקב נגל הוא עמית בכיר בקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD) ופרופסור בטכניון. שימש כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה נתניהו וכראש המטה לביטחון לאומי בפועל.