"אנחנו בכוננות", מספר סגן שמואל סוקוליק, קצין רפואה של גדוד 97. “מודיעים לנו על פיגוע דקירה בחייל במקום מרוחק מאיתנו, ואנחנו ממהרים לשם. למזלנו, המחבל פגע רק בווריד ולא בעורק. מפקד הכוח ירה בו וחיסל אותו. הכל קורה מהר מאוד. טיפלנו בפצוע, ייצבנו את מצבו והוא פונה לבית חולים. לא עברה שעה וחצי מההודעה הזו על הפיגוע, וקיבלנו עוד הודעה על אירוע נוסף. הפעם אירוע דריסה. זה שוב היה אירוע שהתרחש במרחק רב מאיפה שהיינו. היו שם שלושה חיילים שנפצעו בגפיים. כשהגענו למקום הם כבר טופלו על ידי צוות של מד"א, והטיפול שלנו היה הרגעה של הפצועים ושיכוך הכאבים שלהם".

אירועי אותו יום, כפי שתיאר אותם סגן סוקוליק, הפכו כבר לשגרה בחצי השנה האחרונה עבור צוותי רפואה שמוצאים עצמם לא פעם ממהרים מפיגוע לפיגוע. אחד הכלים שמסייעים להם בזמן אמת הוא האימונים והסימולציות שהם עוברים בשטח על רובוטים דמויי אדם, בפרויקט מציל חיים שנוסד עם פרוץ גל הטרור הנוכחי, ביוזמת אל"מ חגי פרנקל, מפקד רפואה פיקוד מרכז, ובשיתוף יחידת “מסר" של המרכז הרפואי שיבא תל השומר. “הפרויקט עם הרובוטים בשטח מציל חיים בצורה אפקטיבית יותר מאשר בעבר ומאפשר פעולה מהירה ויעילה", אומר אל"מ פרנקל.

ייחודם של הרובוטים שעומדים במרכז הפרויקט הוא בכך שהם מגיבים באופן דומה לאדם. “לבובות סימולטורים שלנו יש מנגנון ביו־פידבק משוכלל", מספר שי לאופר, האחראי לנושא הרובוטים בשיבא. “אנחנו מתכנתים אותן כך שיגיבו כמו במציאות. דימום, קולות, עיניים שנעצמות ונפקחות, בובה שנושמת עם בית חזה שמתרומם ויורד. ניתן לחוש בדופק בצוואר ובידיים שלהן, ויש להן הבדלי דופק בהתאם למצב הרפואי. אם הטיפול לא מצליח להציל חיים, הדופק ייחלש וייעלם. הצוות הרפואי משתמש בסטטוסקופ, וכך שומע קולות לב ונשימה שמתאימים למצבו של הפצוע. גם האישונים של הבובות מגיבים לאור".

הפרויקט, שעלותו הכוללת מוערכת בלמעלה ממיליון שקל, זוכה לתגובות נלהבות מרופאים בצה"ל, מפרמדיקים ומחובשים, שמעידים שהיכולת שלהם להתמודד עם פצועי פיגועים בשטח עלתה באופן ניכר. כמו כן, לטענתם, פרויקט הרובוטים בשטח שיפר את היכולת הכוללת שלהם לתפקד בצורה יעילה וממוקדת בעת הפיגוע והוריד את סף החרדה וההלם שעורר לא פעם המראה של גופות ופצועים באורח קשה.

היוזם אל"מ פרנקל. צילום: דובר צה"ל


מעירוי ועד קתטר

השימוש ברובוטים אנושיים בצה"ל כבר קיים כמה שנים. בעיר הבה"דים שבדרום הארץ הוקם לאחרונה בניין המוקדש אך ורק לטיפולים מצילי חיים במצבי טראומה. בכל חדר בבניין החדש תפאורה מלאה המדמה את המקום שבו מתרחש אירוע הטראומה, למשל חדר המדמה שטח מדברי, חדר המדמה כביש אספלט, חדר המדמה בית מרוהט וחדר המדמה אירוע שטח בלילה, כולל רימוני עשן, סירנות, אורות אדומים וקולות הפצועים. אלא שהחידוש במצב הקיים בכל הנוגע לרובוטים דמויי אדם הוא היציאה לשטח ממש, יחד עם הרובוטים. זהו שלב נוסף ומתקדם יותר בתרגול מדמה מציאות של פיגועים.

כך, בתוכנית החדשה מובאים הרובוטים דמויי האדם לראשונה באופן קבוע לשטח ביהודה ושומרון, שם צוותי הרפואה מבצעים את משימות ההצלה, מה שמספק להם את התרגול הדומה ביותר לזה שהם צפויים להיתקל בו. במהלך התרגולים באזור יהודה ושומרון, צוותי הרפואה מתמודדים עם רובוטים שצועקים מכאב, מדממים, מזיעים ועלולים אפילו להקיא. בעת הצורך ניתן לעשות לרובוטים עירויים, להנשים אותם, לחבר להם זונדה מהאף או מהפה, לעשות ניקוז של בית החזה על ידי מחט או צינור ולחבר להם קתטר. לדבריו של לאופר, בבית החולים שיבא נערכים גם תרגולים עם שחקנים שמדמים מצבי אמת ומשלימים את העבודה עם הרובוטים עבור קב"נים ורופאים גדודיים. “בחטמ"ר יהודה האימון הניתוחי על הבובות אפשר לפרמדיקית, יומיים אחרי האימון, להכניס צינור לקנה הנשימה בהצלחה", הוא מספר.

בתרגול שנערך לאחרונה בשומרון בפרויקט הרובוטים בשטח, תרגלו צוותי רפואה קרביים תרחישי פיגועים שקרו בגזרה: אירוע דקירה בכפר סינג’יל בהרי שומרון, אירוע ירי שהתרחש בצומת 152 ומטען חבלה שלגביו לא היה פרסום. “אנחנו צוות של ניידת טיפול נמרץ", מספרת מור משה, קצינת ארגון רפואה. “לפני חודשיים וחצי, אחרי שעברנו פה תרגולים, הגענו לילד פלסטיני בן 8 שנקטעה לו היד במכונת בשר. לקח לנו שלוש שעות וחילצנו אותו מהמקום שבו היה תקוע מתחת למכונה. גם את היד חילצנו ופינינו אותו בהכרה מלאה לבית החולים. הפציעה הייתה מזעזעת. הילד היה מקסים ולא התלונן. חיברו לו את היד, והוא יצא מזה בשלום".