בית הדין הצבאי לערעורים קבע היום (שלישי) כי החייל שירה במחבל מנוטרל בחברון, יישאר במעצר פתוח בבסיס נחשונים. ביום חמישי יתקיים דיון נוסף בהארכת מעצרו של החייל. בכך דחה באופן סופי בית הדין לערעורים את בקשת התביעה להחזיק את החייל במעצר מלא. המשנה לבית הדין לערעורים, השופט תא"ל דורון פיילס אמר כי החלטת השופט המחוזי סא"ל רונן שור, ראויה. ההערכה היא כי בתוך שבוע יגובש נגדו כתב אישום בגין להריגה.
כזכור, בפתח הדיון חשפה התביעה את דוח הנתיחה שבוצעה בגופתו של המחבל ואישרה את הדיווחים שפורסמו, כי הוא נהרג מירי החייל ולא מהירי שנטרל אותו. במהלך הדיון הועלו מספר טענות, כאשר אחת הדרמטיות שבהן היתה של קצין בדרגת סא"ל במיל, שמשמש גם כקצין הביטחון של נפת חברון שתיאר את הזירה ואמר כי "המחבלים היוו סכנה ותמיד קיים חשש לחגורת נפץ שמחבל פצוע יכול להפעיל. במהלך ההגעה לאירוע שמעתי את הקריאות 'תבדקו שאין עליהם מטענים'".
"לא היה חשש למטען"
התובעת הצבאית הראשית, עו"ד אל"מ שרון פנחס זגגי, אמרה בדיון כי "בימים האחרונים נאספו סרטונים נוספים שנשלחו למחלקה לזיהוי פלילי שמפריכים את הטענות כי החשוד היה נסער ונרגש. הסרטונים מלמדים על הלך רוח אחר ושופכים אור על האירוע. כמו כן הוצגו עדויות המפריכות את הטענה שהייתה הערכת מצב התרחיש של פיגוע".
לאחר מכן נכנסה התובעת הצבאית לרגעים שאחרי הירי בו הצדיק החייל את המעשה שלו: "אחד הלוחמים סיפר כי חצי דקה לפני הירי אמר לו החשוד 'מה הוא עוד חי' ולאחר הירי החשוד אמר ללוחם אחר ולמ"פ 'דקרו את חבר שלי וניסו להרוג אותו אז גם לו מגיע למות'. בנוסף אמר למ"פ 'הוא חי וצריך למות' ובכל ההתנהלות הזו אם היה פועל מחשש למטען היה צריך החייל לענות למ"פ לשאלה 'למה עשית את זה?' הוא היה צריך להגיד בגלל החשש למטען".
שני הצדדים דנו בחששו של החייל ממטען על גופו של המחבל. התביעה הציגה בפני השופט את התנהגותו של החייל לאחר הירי בו הוא נראה לוחץ ידיים לשני אזרחים דבר שמפריך, לדבריה את הטענה לחשש ממטען, שכן אם חשש היה אמור לפנות את הזירה ולא ללכת ללחוץ ידיים.
החייל העיד בפני החוקרים כי הוא לא חשש ממטען רגעי ולא ידע לשים את האצבע על הנקודה בה עלה חשש ממטען אלא סברה כי המחבל יבצע פיגוע מאוחר יותר במהלך עדלאידע שהייתה אמורה להתקיים באזור.
בנקודה זו התערב השופט וביקש להתעכב על עדות ספציפית של המ"מ, שאמר כי גם הוא אמר בחקירתו כי גם הוא חשש ממטען בזירה. התביעה הבהירה כי המ"מ אומנם דיבר על פחד מפני מטען אך חשש ברף הנמוך. השופט לא קיבל את "מדרג החששות" ורמז כי ישנה עדות שלא ניתן להתעלם ממנה.
התובע הצבאי סא"ל אדורם ריגלר סיפר לשופט כי החשוד סובל מאובדן זיכרון לגבי מספר אירועים, בעיקר כאלה בהם הוא נשאל על אמירות שלו בחקירה כמו "המחבל היה צריך למות". לדברי סא"ל ריגלר, החשוד לר זכר שאמר זאת בחקירה. בתביעה ייחסו לו "שיתוף פעולה באופן חלקי".
"לא וידאתי הריגה, וידאתי נטרול"
פרקליטו של החייל, עו"ד אילן כ"ץ אמר בדיון: "אנחנו סבורים לאחר שקיבלנו את החומר כי התביעה מציגה תמונה חד צדדית המנוגדת לשכל הישר וגם לראיות. אין פה שום דרך להוכיח שהתגבשה פה כוונה לבצע הריגה. יש להפסיק את הפארסה כאן ועכשיו", אמר עו"ד כ"ץ שהוסיף: "קו התביעה מנוגד לחומר הראיות בתיק".
עורך דינו הנוסף של החייל, אייל בסרגליק, אמר בדיון "אם בוחנים את הסרטון ושואלים למה אף אחד לא ירה בו, זה בגלל שכולם בוחנים את הזירה, אי אפשר לחלוק על דבר אחד: שני האנשים היחידים שמסתכלים על המחבל זה החשוד ובחור דתי שנמצא לידו. זו זירה עם ברדק שבה יכול בכל רגע המחבל להתפוצץ". הוא הוסיף שהיה חייל נוסף שהעיד כי "גם לאחר שנוטרלו מהירי, המחבלים המשיכו להוות איום. אני לא בטוח במאה אחוז שהם נוטרלו". חייל אחר העיד ש"המחבלים לא קיבלו טיפול רפואי מחשש שהם היו ממולכדים".
לאחר מכן הציגה ההגנה את גרסתו של החייל כפי שסיפר אותה בחקירתו במצ"ח. לדברי עורכי דינו, החייל אמר כי "לא וידאתי הריגה, וידאתי נטרול. זו החלטה של שניה, אין לך יותר מדי זמן לחשוב". על הסיבה שהחליט לירות במחבל אמר: "לא סתם יריתי. ראיתי את המחבל מזיז את הראש והיד. אם היה עליו מטען הייתי עכשיו בקבר לא בחקירה".
לאחר הטיעונים של שני הצדדים ביקש השופט לעבור שוב על חומר החקירה ולאחר חמש שעות קבע כי החייל יוחזר למעצר פתוח ולא למעצר בבית כלא צבאי. השופט תא"ל דורון פייליס קיבל את גרסת ההגנה ואמר בהחלטתו כי "לא ניתן לקבוע שגרסתו של החייל לא ניתנת להפרכה. גם אם החייל טעה והיה עליו לנהוג אחרת, להתריע או להזעיק מפקדים, גם אז מידת הפליליות נמוכה מזו המייחסת לו התביעה". עוד קבע השופט כי "אין בכדי להפריך את טענת התביעה כי החייל היה נסער ומבולבל". עו"ד אייל בסרגליק מסר בתגובה להחלטת השופט "קביעות בית הדין בערר מחזקות את מה שטענו במהלך הדיון כי עדותו של החייל נתמכת בראיות אובייקטיביות רבות ואין כל ספק שהחייל פעל כפי שראוי והיה צריך לפעול בזירה חבלנית ומחשש למטען. אנו מקווים שגם התביעה תבין את זה בהמשך. אמירתו של השופט לפיה 'גרסתו של החייל לא ניתנת להפרכה' היא אמירה דרמטית וחשובה", סיכם עו"ד בסרגליק.