הרב הצבאי הראשי החדש, אלוף משנה אייל קרים, עומד ביומיים האחרונים בליבה של סערה תקשורתית וציבורית בעקבות ציטוטים יוצאי דופן שיוחסו לו, הכוללים התבטאויות שנויות במחלוקת. ניסים משעל שוחח על הפרשה ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" עם העיתונאי אבישי בן חיים, המתמחה במגזר החרדי והדתי.



"עברתי הרבה על פסקי הלכה שלו", אמר בן חיים, "הוא רב מאוד רגיש מאוד, עם קו מוסרי מאוד טוב, שמאוד רוצה ללכת לקראת החברה הישראלית ולא מצליח. והוא לא מצליח כי הפערים הם עצומים. פערי ההשקפה, התרבות והשפה בין התורה, בין הטקסטים הבסיסיים של היהדות, לבין עידן הפוליטיקלי קורקט הם כאלה גדולים, כך שבעצם לפי הקריטריונים שבגללם תוקפים אותו, לתפקיד הרב הראשי לישראל אי אפשר למנות אדם דתי תורני".


"כשלוקחים את הטקסטים שלו ובודקים מאיפה בא הפוסק ובתודעתו לאן הוא הולך, אז למשל ההתייחסות שלו להומואים ובאמירה שלו שהם חולים, הוא רצה ללכת כאן לבלתי אפשרי, שבו בתורת ישראל כתוב שהומו זה הדבר הכי נורא שיש ומגיע לו עונש מיתה, והוא מנסה לגונן", טען בן חיים. "איך הוא יכול לגונן ולהתאים את זה ככה שהיום אנשים לא יתעבו הומוסקסואל? אז הוא אומר אני מתייחס אליו כאדם חולה, כאנוס, שלא אשם במה שהוא עושה, ולכאורה הוא רוצה להגיד דבר טוב, שבגלל שהומו לא אשם, החובה היא לכבד אותו וכל מה שכתוב שם שצריך לעשות לו, לא רלוונטי לימינו".


על האמירה לכאורה שצריך לאנוס את נשות האויב במלחמה אמר בן אלי: "זה לא נכון. הדברים שצוטטו בשמו והופיעו בכותרות גדולות, בהם הוא מדבר על זה שמותר כדי לספק את היצר לקיים יחסי מין עם גויות יפות מראה בניגוד לרצונן, אין משפט כזה, כלומר הוא לא קיים בשום מקום, אין שום ציטוט שלו כזה. מדובר באיזו טעות עריכה או משהו, אני לא יודע מה, אבל בכל מקרה אין משפט כזה והוא לא נאמר, זו בוודאי טעות גמורה. וגם שם הוא מתייחס לטקסט תורני שמדבר על מציאות אחרת לגמרי. ופתאום מתוך הדיון ההוא יוצא כאילו זה מה שהוא אומר עכשיו, כשוודאי כל מי שמעיין בדברים הלו מבין שבאמת זה לא שם".

"יש פה קבוצה של רבנים, כמו הרב אייל קרים, שבאה דווקא מתוך ניסיון שלהם לתת לתורה רלוונטיות לחיים שלנו ולעמת אותה כל הזמן עם הערכים של בן תרבות בימינו ולראות איך זה מסתדר", הדגיש בן חיים. "מתוך הדבר הזה אנחנו רואים איך כל הזמן זה לא מסתדר ואיך כל הזמן יוצאות האמירות האלה. גם האמירה השערורייתית שלו שאישה לא יכולה להעיד כי היא סנטימנטלית מדי ורגישה מדי, אתה הולך למקורות ושם אומרים שאישה פסולה לעדות.

"וכשהרב קרים נשאל איך זה שאישה פסולה לעדות הוא צריך להסביר איך כתוב בתורה משהו שלא נשמע לאוזן היהודית של היום, שלא נשמע למוסר הטבעי, נשמע מעוות. ואז הוא רוצה להגיד משהו טוב, ואומר שיהיה לה קשה לעמוד בחקירה, לא חלילה שהיא פסולה לעדות כי היא נחותה, אלא למצוא משהו אחר, ליד".

"זה משחק גדול שאנחנו רואים אותו לאורך כל הדורות", ציין בן חיים, "ניסיון של הרבנים להתאים את ההלכה לדורנו מבלי להודות שהם מתאימים, כדי שאפשר יהיה לחיות בהתנהלות הבלתי אפשרית הזאת, של לבוא עם טקסטים הלכתיים שנכתבו במקום וזמן אחר, שבהם אישה, למשל, באמת נחשבה לפחותת ערך. הרבנים היום עסוקים מאוד להתאים את הטקסטים ההם שיתאימו לזמנינו.

"העימות בין הטקסטים התורניים לבין החיים המודרניים הוא מאוד עמוק. יש פה רב שכותב תשובות באינטרנט בכמויות עצומות, שזו פעילות ציבורית מדהימה, דווקא הוא זה שייפול וזה שייכשל בלשונו, כי אי אפשר להתאים את זה עד הסוף, יש פה התנגשות מובנית".