סיבה לדאגה: ימים ספורים לאחר החלטת מועצת הביטחון שלא להאריך את אמברגו הנשק על איראן, הצהיר שר ההגנה האיראני אמיר חתאמי כי מדינתו תשוב לייצא נשק למדינות שונות, וביניהן גם לבנון.
הוא הוסיף כי בימים הקרובים ייחשף מערך חדש של טילי שיוט, ורמז כי ארצו תמשיך להרחיב את תוכנית החלל שלה, לרבות שיגור לוויינים. בתוך כך, הסיוע הבינלאומי אינו ממהר לזרום לביירות לאחר האסון בעיר.
המתאמת ההומניטרית של האו"ם, נג'את רושדי, מסרה כי השלכותיו של אסון הפיצוץ בביירות דורשות סיוע של כ־565 מיליון דולר באופן מיידי, והוסיפה כי עד כה הועברו כ־300 מיליון. עם זאת, אמרה כי תורמים רבים ביקשו שהסיוע יועבר בערוץ ישיר ולא דרך הממשלה הלבנונית, עקב טענות לשחיתות. בימים האחרונים ביקרו בביירות כמה בכירים מערביים. דיוויד הייל, בכיר בבית הלבן שביקר בבירות, אמר כי לבנון תקבל סיוע מארה"ב רק אם מנהיגיה יבצעו רפורמות וייענו לדרישות העם לשינויים בשלטון.
מישל עוון, נשיא לבנון, אמר כי אין בכוונתו להתפטר, כדי לא להשאיר "ריק חוקתי". לדבריו, כל ההשערות לגבי סיבות הפיצוץ נותרו בעינן. "חוקרים בינלאומיים מספקי לנו סיוע טכני במקום", אמר.
בינתיים גוברת המתיחות בין מדינות אירופה וטורקיה, ששיגרה ספינה למים הטריטוריאליים של יוון, לכאורה לחיפושי נפט. המלחמה בלוב מהווה רקע מרכזי לסכסוך. צרפת החליטה על הפגנת כוח מול טורקיה. באזור הוצבו שני מטוסי קרב צרפתיים ושתי ספינות המשחתת "לייט" ו"טונר", שהביאה גם סיוע לביירות. הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן האשים את יוון בתקיפת ספינותיה: "תקרית כזו אירעה אתמול ולא נוכל שלא להגיב לכך. אם זה יימשך - נגיב".
נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר כי על אירופה להיחלץ לעזרת חבריה המאוימים. ביום שישי הביעו שרי החוץ של האיחוד האירופי תמיכה מילולית ביוון, וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל נטלה על עצמה את המשימה לתווך בין הצדדים.