לכבוד יום המשפחה אנו במעריב משתפים סיפורים של חיילים שמשרתים עם משפחותיהם. מאבא רס״ן ששירת כמב״ס ועד בנו המתנדב שמשרת באותה היחידה ותאומים שמשרתים באותו יחידה.

אע״צ אפי דנקר מתגורר בכפר אורנים יחד עם אשתו ושלושת ילדיו: מישל בת ה-17, שלי בת ה-18 ובנו הבכור אבי בן ה-21. בנו הבכור, אבי, אובחן עם אוטיזם: ״כשהודיעו לי זאת לא ידעתי כיצד להגיב, בהתחלה הכחשתי, קיבלתי זאת כרעם ביום בהיר״, מספר אפי.

אבי סיים את לימודי התיכון בהצלחה רבה ועם בגרות מלאה. עם סיום לימודיו, ידע באופן חד משמעי כי הוא רוצה להתגייס לצה״ל ולתרום, "בדיוק כמו אבא" ובכך, לאחר תהליך ארוך, התקבל אבי לעמותת 'אקים' שסייעה לו בגיוסו לצבא והציעה לו מגוון תפקידים לבחירתו.

אחד מן התפקידים שהוצעו לאבי היה בבסיס בו שירת אביו כמב״ס במשך חמש שנים. אבי, שכה רצה להמשיך את דרכו של אביו, תפס את ההזדמנות בשתי ידיים.

סיפורי החיילים שמשרתים יחד עם משפחותיהם (צילום: דובר צה''ל)
סיפורי החיילים שמשרתים יחד עם משפחותיהם (צילום: דובר צה''ל)

אפי חווה את הגיוס בשתי פרספקטיבות, בהיותו אב לילד מתנדב ובתור מב"ס שמקבל לשורותיו מתנדבים. אפי חלק את התחושות: ״כמב״ס קיבלתי את המתנדבים בזרועות פתוחות, הרגשתי כאילו הם ילדיי, הייתה בי ההבנה כי אם לא ישרתו במקום זה, כנראה שאף מסגרת אחרת לא תקבלם״.

כיום, אפשר להגיד כי משאלתו של אבי התגשמה - ״להיות כמו כולם, מוקף בחברים״. כעת, אבי מאושר מהמקום אליו הגיע, אוהב את סביבתו התומכת וגאה לשרת במרכז ההספקה המטכ״לי.

לאפי ואבי קשר מיוחד, השניים חולקים גאווה בשירותו של אבי, אביו הדגיש ״אמשיך לתמוך בו, אשתדל לכוון אותו למסלולים הנכונים וביחד נתגבר על כל מכשול" ומסר לכלל הציבור כי "הכל אפשרי, כל עוד רוצים מספיק!״

סמ״ר דור וסמ״ר מאור יחזקאל, תאומים בני 22 מפתח תקווה, אשר הולכים יד ביד מהלידה עד השחרור הצפוי לקרות בעוד כשלושה שבועות.

השניים מספרים כי עשו הכל ביחד מגיל קטן; מחוג כדורסל דרך הפנימייה, כאשר סיימו את לימודי התיכון אף הלכו יחד למכינה, שבסיומה, באוגוסט 2020 התגייסו יחד לחטיבת נח״ל.

היום, הם משרתים יחד בפלוגה המבצעית בגדוד 50 בחטיבת הנח״ל. על חווית השירות המשותפת הם מספרים: ״בחלוקת הפק״לים אחד קיבל מאג ואחד קיבל נגב ומשם נדבק השם -״האחים/התאומים רתק״.

סמ״ר דור וסמ״ר מאור יחזקאל (צילום: דובר צה''ל)
סמ״ר דור וסמ״ר מאור יחזקאל (צילום: דובר צה''ל)

השניים מספרים על התחושות: ״להתגייס ביחד עם אחיך התאום זה דבר שאי אפשר להבין מבחוץ - זו זכות שאין כמוה. מהחלק הטכני, שאתה בחיים לא הולך לבד - תמיד יש מי שייסע איתך לבסיס ויחזור איתך הביתה. עד החלק הנפשי, שירות קרבי הוא לא הדבר הכי קל וכשיש לך את השותף לחיים שאיתך באש ומים מאז ומתמיד, זה מרגיש מיוחד, תמיד להרגיש שגם באתגרים ובקשיים יש מישהו מאחוריך שלא משנה מה הוא ידחוף אותך ויהיה שם״.