רגע לאחר אישור התקציב וחוק ההסדרים נזכר ראש הממשלה בנימין נתניהו ביוקר המחיה, והחליט להקים קבינט למאבק בתחום. אם הוא אכן היה רציני, הקמת הקבינט הייתה מיותרת, שכן את צעדי המלחמה ביוקר המחיה ניתן היה לאשר בחוק ההסדרים, עם אישור התקציב.

"בשבוע שעבר העברנו את התקציב", הכריז אתמול. "זהו צעד חשוב ליציבות ולמאבק ביוקר המחיה. הנחיתי את מזכיר הממשלה להביא לישיבה הבאה הצעה להקים ועדת שרים למאבק ביוקר המחיה. אעמוד בראש הוועדה יחד עם שר האוצר, שר הכלכלה, שרים נוספים וגורמי מקצוע".

נתניהו הוסיף: "אני מבקש מוועדת השרים להביא לי תוכנית עבודה עם לוח זמנים מפורט וברור במאבק ביוקר המחיה בכל האמצעים, ובכללם עידוד התחרות, הורדת מכסים ושבירת מונופולים. המלחמה ביוקר המחיה נמצאת בראש סדר העדיפות הלאומי של הממשלה.

"נפעל בנחישות ובעוצמה כדי להוריד מחירים בכל התחומים. אני משוכנע שבעבודה משותפת, עם התקציב שהעברנו ועם הרפורמות בחוק ההסדרים, נצליח לבלום את יוקר המחיה ולסייע לכל אזרחי ישראל".

הצעתו של נתניהו היא ריקה מתוכן. לו היה רציני כבר ניתן היה להוציא לדרך תוכנית מקיפה, כפי שאכן התחייב ערב הבחירות. אלא שראש הממשלה התרגל לא לעמוד בהתחייבויותיו, כשם שלא עמד בהתחייבותו לעמוד בראש קבינט הדיור - התחום החשוב ביותר במאבק ביוקר המחיה.

מעבר לכך, הקמה של קבינט עם מומחים מזכירה מאוד את ועדת טרכטנברג, שהוקמה בעקבות המחאה החברתית. גם אז הוגשו מספר המלצות שמרביתן התמוססו. "הטרכטנברג החדש" של הקבינט, שנועד למוסס את מחאת יוקר המחיה, יהיה פרופ' אבי שמחון, יועצו הכלכלי של נתניהו.

פרופסור אבי שמחון (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
פרופסור אבי שמחון (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

עידוד התחרות היא מילה מכובסת: הסעיף שנועד להגביל יבואנים, שהוכנס בחוק ההסדרים, הוצא ברגע האחרון. גם הורדת מכסים הן צמד מלים יפות בלבד. בואו נראה כיצד הממשלה מתמודדת לאורך זמן בהבטחה להוריד את המס הגבוה על הבלו בבנזין למכוניות ולא רק באופן נקודתי.

נקודת המבחן תהיה אם מחירי הבנזין, בעדכון שיהיה מחרתיים, יעלו בעקבות התחזקות הדולר, או שהממשלה תכניס את היד לכיס ותסבסד את הבנזין. או לדוגמה, מדוע שהממשלה לא תעלה רטרואקטיבית מתחילת 2023 את נקודות הזיכוי להורים, כפי שעשתה לגבי קצבאות האברכים? או כיצד ההצהרות על חינוך חינם לגילים 0־3 יהיו רלוונטיות ל־100% מהאוכלוסייה, ולא ל־25% במקרה הטוב?

כל עוד הממשלה לא תוכיח את רצינות כוונותיה, ההתייחסות לקבינט הדיור תהיה כאל קוריוז נוסף. יצרני המזון, היבואנים והספקים ימשיכו להעלות מחירים, כשבאופן מעשי אף אחד לא יגיד להם דבר חוץ מ"נו נו נו".