ב־14 בפברואר השנה פורסם ב"מעריב" המקרה של רינה, שאיבדה את זכאותה לרכישת הדירה הציבורית שבה היא מתגוררת זה חמש שנים, בשל החלטתו השערורייתית אז של שר השיכון יצחק גולדקנופף שלא להאריך את תוקף חוק המכר ההיסטורי של ח"כ לשעבר רן כהן ממרצ, שאִפשר לדיירי הדיור הציבורי אופק לרכישת הדירות אם השלימו לפחות חמש שנים רצופות של מגורים בהן.
מחלוקת עזה בקואליציה סביב החלטה לבטל את חוק הדיור הציבורי
באוצר מתנגדים לחוק בטענה שהוא מדלדל את מאגר הדירות הציבוריות, ושר השיכון אימץ את העמדה הזאת במקום לתבוע השקעה ממשלתית ברכישה ובנייה מסיבית של דיור ציבורי. בשבועות האחרונים חזר בו גולדקנופף בשל לחץ פוליטי וציבורי ניכר, בעיקר מצד שותפיו לקואליציה, בראשם סיעת ש"ס.
שלשום אישרה ועדת השרים לחקיקה בתמיכת הממשלה את חידוש החקיקה בהסכמה חוצת מפלגות בכנסת. את החוק הגישו הח"כים קטי שטרית (הליכוד) וינון אזולאי (ש"ס) מהקואליציה והח"כים נעמה לזימי (העבודה) ומיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) מהאופוזיציה. הצעת החוק תעלה בקריאה טרומית בכנסת במתכונת המקורית של לזימי, אולם תעבור שינויים שיגדרו ויצמצמו את החוק לצורך קבלת הסכמות של המשרדים הממשלתיים. כך שהמתווה הסופי טרם סוכם, וכלל לא בטוח שרינה ואלפי זכאים אחרים לדירה יישארו תחת הגדרת החוק החדש.
לזימי אמרה ל"מעריב": "יש לוודא שלקראת המשך קידומה, הצעת החוק לא תצומצם ותרוקן מתוכן על ידי אנשי האוצר. בנוסחה הנוכחי היא נותנת מענה גם לדיירים כמו רינה ומאפשרת להם לרכוש את הדירה בהנחה. אם יסתבר שמסיבות משפטיות לא כך הדבר, נתקן את החוק בהתאם, אבל לא אתן שדיירים ייפלו בין הכיסאות".
במאי, עם פקיעת החוק הקודם, נותרו לרינה רק שלושה חודשים להשלמת זכאותה לרכישת הדירה, שפגה בינתיים. "זאת האפשרות היחידה עבורי לרכוש דירה שאוכל להוריש לילדיי. אני משתכרת מינימום ונושאת לבד בנטל הגידול והטיפול בילדיי, כשהקטן בחינוך המיוחד וזקוק ליציבות", אמרה רינה למעריב בפברואר.
כעת היא אומרת: "אני שמחה ששר השיכון התפכח והחליט להמשיך את החוק החשוב הזה, ומקווה שאנחנו לא שקופים. אני מקווה מאוד שעם חידוש החוק יתאפשר לנו ליהנות מהזכאות באופן רטרואקטיבי ושהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר".