חה״כ אביחי בוארון פנה היום (רביעי) בשאילתה לשר המשפטים יריב לוין בנוגע למניעה של חקירות לכאורה על ידי המשטרה והשב״כ כנגד מתנגדי הרפורמה במערכת המשפט.
לוין שוקל התפטרות? שר בכיר טוען: "לא שמעתי את זה ממנו"
"אי אפשר לכפות עליי דבר": טלי גוטליב במסר חריף לנתניהו ולוין
״לאחרונה נשמעות קריאות של פעילים מתנגדי הרפורמה המשפטית, לבצע מעשים העולים כדי קשירת קשר לבצע, לכאורה, פשעים שיש בהם כדי לפגוע, לכאורה, בנבחרי ציבור ודמוקרטיה". ברצוני לשאול: "האם הפרקליטות או היעוץ המשפטי מונעים מהמשטרה או משב"כ לפתוח בחקירה נגד אותם פעילים?״.
השר לוין השיב: ״חבר הכנסת בוארון תודה רבה על השאילה החשובה, אני רוצה לענות ולהגיד התשובה היא לא ולא. אבל, בפועל לא עושים. יש אכיפה בררנית, וזו מציאות מקוממת, רק לפני יומיים ראינו את התשובה שקיבל השר וסרלאוף, ומהנתונים שם עולה שכבר כמעט חצי שנה בסך הכל בוצעו 96 מעצרים, וגם במקרים האלה למעלה מ-90 עצורים שוחררו, ולא הוגשו כתבי אישום".
"הייתי אומר חבר הכנסת בוארון, אם זו המדיניות שאפשר לחסום כבישים, כנראה שזה מדיניות חדשה", המשיך. "אבל בתקופת הגירוש מגוש קטיף היו 6,000 עצורים, ולמעלה מ-600 כתבי אישום. אז הייתה מעורבות פעילה של ראשי מערכת אכיפת החוק, כולל היועמ״ש דאג, והפרקליטות, זכורה האזהרה המפורסמת שמי שיחסום כביש יועמד לדין בעבירה שעונשה 20 שנות מאסר".
"אני, לא זוכר אף מילה שנאמרה על ידי היועצת המשפטית לממשלה, מאז שהחלו הפרות הסדר הללו, האיומים וההתנקלות לאישי ציבור. והייתי אומר שאולי זו גם מדיניות חדשה של היועץ המשפטי לממשלה - שתיקה ואי אמירת דבר.
כשהצגתי את הרפורמה המשפטית, היועמ"שית מיהרה לנסוע עד חיפה כדי לנסוע לכנס ולתקוף שם את הרפורמה שהצגתי, מסתבר שאין מדיניות או גישה שהיא לא מבטאת בפומבי, אלא יש דברים שבעיניה חשובים, קרי - לסכל את הרפורמה המשפטית, ויש דברים שאינם חשובים, קרי - להבטיח את הסדר הציבורי ולשמור על ביטחונם של נבחרי ציבור מצד אחד של המפה הפוליטית".
"אני מקווה אגב שזה לא המצב", הוסיף לוין. "אבל בכל אופן, המצב של אכיפה בררנית הוא מצב שאי אפשר לקבל אותו, הוא לא יכול להתקיים במדינה דמוקרטית, ומהווה ניצול ושימוש לרעה באופן לא שוויוני בכוח העצום שנתון בידי מערכות אכיפת החוק, ואני מוכרח לומר שהוא מאוד מצער".
עוד אמר השר: "זכות ההפגנה היא מאוד חשובה, צריך לנהוג בה באופן ליברלי מהדרך האלימה שננקטה ממי שהתנגדו בעבר לתוכנית ההתנתקות, או בעת המחאה של יוצאי אתיופיה, לדוגמה, ההפגנות מול בתים של אישי ציבור, גם מול הבית שלי באופן תדיר, זה דבר שאני במשך הרבה שנים, סברתי שלא צריך למנוע אותו״.
בוארון ביקש לשאול שאלת המשך: "אדוני השר, נגעת בהתנתקות, ובמעצרים שהיו אז, ולכאורה מדובר בשאלה של מדיניות, ונשאלת השאלה: האם לא נכון שממשלת ישראל תשב על המדוכה ותתווה מדיניות לפרקליטות, שכביכול עושה כבשלה, וקובעת את התנאים איך ומתי להגיש כתבי אישום, ולא מייצרת הנחיות ברורות, ונוצרות 2 מערכות של דינים - מפגינים מהימין זוכים במרכאות ליד קשה, ומפגינים מתנגדי הרפורמה זוכים ליד רכה, ויש כאן איפה ואיפה, ואולי זה המקום שהממשלה תשב ותיוצר מדיניות עם קריטריונים אחודים לפרקליטות״.
השר לוין השיב: "חבר הכנסת בוארון, כידוע מדיניות אכיפה לא נקבעת על ידי הממשלה ועל ידי שר המשפטים, אלא על ידי הגורמים שאמונים על כך. יש דרך מלך כדי לפנות ולהלין על המדיניות הזו, מעבר לפניות לגורמים שכרגע לא נענים. הדרך היא פנייה לבג״ץ אבל לצערי הרב יש גם בעניין הזה צד אחד במפה הפוליטית שמבין שאין טעם ואין תכלית שילך לשם, כי סעד שם הוא לא יקבל, כך היה כשישבנו כאן על ספסלי האופוזיציה נוכח עוולות מדהימות שהיו כאן".
"וזו בדיוק הסיבה שאנחנו דוחפים קדימה את הרפורמה המשפטית כדי ליצור מערכת משפט לכולם, שכולם יוכלו לפנות אליה, תנהג בשיוויוניות לכולם, ותחייב גם את גורמי אכיפת החוק לנהוג במדיניות שוויונית כלפי כולם", המשיך.
הרבה מהעוולות והבעיות שאנחנו מתמודדים איתם נובעות ומקורן בעובדה שמערכת המשפט שלנו נראית כפי שהיא נראית, והליך בחירת השופטים נעשה בדרך לא ראויה ופסולה, בוועדה בהרכב שלא ניתן לקבל אותו, ואיננו מתאים וראוי במדינה דמוקרטית, ובדיוק בגלל הסיבות האלה אנחנו פועלים כדי לשנות את העניין, וברור לחלוטין שאותם נושאים שאנחנו עסוקים בהם ברפורמה המשפטית, הם באמת ליבת העניין והבסיס כדי לטפל בשינוי המערכתי שיטפל בהרבה בעיות, כולל בנוגע לאכיפה הבררנית".