ראש עיריית טבריה לשעבר, רון קובי, ביקש היום (חמישי) להצטרף לעתירות שהוגשו נגד חוק טבריה לבג"ץ. כזכור, החוק מבקש לקבוע כי יושב ראש ועדה ממונה יהיה זכאי להיכלל ברשימת המועמדים ולהיבחר כראש הרשות בבחירות שיערכו באותה רשות מקומית לראשונה לאחר מינויו.

היועמ"שית נגד "חוק טבריה": "מקנה יתרון בלתי הוגן"
החוק ייפסל? בג"ץ קבע דיון דחוף בעתירה נגד "חוק טבריה"

בשבוע שעבר נתן בית המשפט העליון צו על תנאי בעתירת התנועה לטוהר המידות, עוה"ד שני אילוז ותנועה ישראלית, וקבע את הדיון בעתירה כנגד חוקתיות חוק טבריה ליום 30.7.2023. הנשיאה חיות קובעת הרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירה.

כזכור, התנועה לטוהר המידות, המועמדת לראשות עיריית טבריה עוה"ד שני אילוז ותנועה ישראלית עתרו לבג"ץ כנגד החוק אשר עבר בקריאה שנייה ושלישית במליאה. הוא מבקש לקבוע כי יושב ראש ועדה ממונה יהיה זכאי להיכלל ברשימת המועמדים ולהיבחר כראש הרשות בבחירות שיערכו באותה רשות מקומית לראשונה לאחר מינויו. התיקון יחול גם במועצות האזוריות. עוד נקבע כי תחול על ראש הוועדה הממונה תקופת צינון של שלושה חודשים. בתוך כך, מאפשר החוק למקורבו של אריה דרעי, מר בועז יוסף, להתמודד בבחירות הקרובות בעיר.

סגן יו"ר הכנסת ניסים ואטורי, אמר במהלך הדיון במליאה על הצעת החוק: "שלא נתבלבל, בהצבעה לא בוחרים ראש עיר. פשוט נותנים אופציה ליו"ר ועדה קרואה להתמודד בבחירות בטבריה". 

בתגובה שנכתבה בידי הייעוץ המשפטי לכנסת, מובאות טענות לתוקפו של החוק - מתוארים הליכי החקיקה ועמדת הייעוץ המשפטי לוועדה בהם, לפיה הצטברות ההיבט הפרסונלי של החוק עם תחולתו המיידית ועיתוי חקיקתו בסמוך לפני הבחירות לרשויות המקומיות יוצרת קושי משמעותי של 'שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק'. עמדה זו נסמכה בין השאר על פסיקת בית המשפט העליון בעבר, שפסל את החלטת שר הפנים שהתקבלה כ-3 חודשים לפני הבחירות המקומיות לשנות את מספר חברי המועצה ברשויות המקומיות. ועדת הפנים של הכנסת דנה בעמדת הייעוץ המשפטי, אך בסופו של יום החליטו חברי הכנסת לחוקק את החוק.

משהחוק נחקק, נטען בתגובת הכנסת כי יש לדחות את העתירות על בסיס האבחנות שהוצעו בוועדה בין פסק הדין האמור של בית המשפט העליון לבין ענייננו, הנוגעות בין השאר להבדל שבין החלטה מינהלית לחוק של הכנסת. באשר לחוק גופו (במנותק מהעיתוי ומהתחולה) נטען כי החוק תורם לזכות להיבחר ואינו פוגע בעיקרון השוויון. חלק מהעותרים ביקשו כסעד חלופי להוסיף לחוק הוראת מעבר בדרך פרשנית, לפיה הוא יחול רק אחרי הבחירות הקרובות. בתגובה נטען כי הכנסת אינה מביעה עמדה ביחס לפרשנות חוקים