נורית טל שמיר, מנכ"לית עמותת נירים, המסייעת לנוער בסיכון, מפעילה מזה שני עשורים תוכנית טיפולית למאות בני ובנות נוער בסיכון גבוה מכל רחבי הארץ. שניים מבוגרי העמותה, אורטל בן איון ז"ל  וניצן ליבשטיין ז"ל, בנו של ראש המועצה האזורית שער הנגב אופיר ליבשטיין ז"ל, נרצחו במהלך אירועי ה־7 באוקטובר. היום (שלישי) שוחחה שמיר ב-103FM אצל אודי סגל וענת דוידוב וסיפרה על עבודת העמותה, ועל פועלה לצד האובדן הכבד.

"מלחמה מוגבלת שיכולה להפוך לכוללת": התרחישים האפשריים בצפון לנוכח ההסלמה

"עמותת נירים הוקמה לפני 20 שנה לזכרו של רב סמל ניר קריצ'מן שהיה לוחם שייטת ונהרג בקרב עם מחבלים, מאוד רלוונטי לתקופה. העמותה בעצם שמה לה למטרה לחנך למצוינות נוער בסיכון גבוה ובעצם לקחת בני נוער שהמסלול שלהם הוא פשע לצורך העניין ואלימות ולהפוך אותם לאזרחי נורמטיביים בחברה הישראלית. מגיעים אלינו בני נוער שבעצם עבורם זו הרבה פעמים ההזדמנות האחרונה. אנחנו עושים איתם מסלול קשוח, אך אוהב, שבסופו של דבר מביא לתוצאות מאוד יפות". 

עוד המשיכה וציינה: "יש לנו הצלחות מדהימות. יש לנו שתי מסגרות, מסגרת אחת חוץ ביתית, כפר נוער פנימייתי שנמצא בבוסתן הגליל, שוהים בו בכל נקודת זמן כ־120 נערים ונערות. זה בעצם פועל בחסות הנוער ומגיעים אלינו ממש בצו בית משפט. מבין בוגרי הכפר, 90 אחוז מסיימים עם בגרות מלאה ומתגייסים לשירות משמעותי בצה"ל. מי שמכיר את בני הנוער האלה ואת נקודת הפתיחה שלהם יודע שאלה תוצאות דמיוניות". 

לדבריה, "כל התפיסה שלנו יושבת על ההנחה שמדובר בנוער שבבסיס שלו הוא נורמטיבי וחווה איזושהי טראומה, אבל בהינתן התנאים הנכונים הוא בהחלט יכול להיות הבן שלי ושלך ושלה. המסגרת השנייה היא 'נירים בשכונות'. אנחנו פועלים ב־23 רשויות מקומיות ברחבי הארץ ומגיעים לנוער בסיכון גם כשהוא עדיין בקהילה ועל מסלול ההידרדרות ועדיין לא הגיע לקצה". 

על בוגרי העמותה שנרצחו במתקפת ה-7 באוקטובר, אורטל בן איון וניצן ליבשטיין ז"ל, סיפרה: "ניצן ממש סיים לפני שנה והמתין לגיוס שלו. הוא אמור היה להתגייס ממש בנובמבר ליחידה מובחרת ולצערנו לא זכה לדבר הזה. אורטל הייתה בת 24 כשהיא נרצחה, כלומר היא סיימה מסלול, צבא, והתחילה את החיים העצמאיים שלה, מצאה את עצמה עם החבר שלה במסיבה וקרה מה שכולנו יודעים. הבוגרים שלנו נמצאים היום בכל היחידות הקרביות, אנחנו שומרים איתם על קשר, מקבלים מהם ד"שים, נמצאים בקו הראשון של הלחימה, נותנים את החלק שלהם כמו שהם התחנכו אצלנו". 

לשאלה האם יש קושי להגיע לתקצוב של הפרויקט החשוב, השיבה בחיוב: "ודאי. קודם כל אני אומר שחלק מהפרויקט החשוב הזה מתוקצב גם באופן שוטף על ידי המדינה, משרד הרווחה ומשרד החינוך. יחד עם זאת כדי לעשות את האקסטרה מייל, והוא הרבה פעמים זה שעושה את ההבדל, התקצוב מהמדינה לא מספיק. אנחנו דורשים לגייס כ־12 מיליון שקלים בשנה, והמשימה הזאת, בימים האלה, הפכה להיות עוד יותר קשה. היא קשה בדרך כלל, אבל היא עוד יותר קשה עכשיו, כיוון שבאופן מובן במידה מסוימת, רוב הכספים שהולכים היום לתרומה ופילנתרופיה מתמקדים כמובן בתושבי העוטף, בחיילי צה"ל, בכוחות ההצלה. הם עושים עבודת קודש ובהחלט מגיע להם. זה מייצר לנו אתגר קשה". 

לסיום, הדגישה המנכ"לית: "אנחנו צריכים בעצם להמשיך ולגייס תרומות כדי לממן את הפעילות שהיא לא רק הפעילות הרגילה, אני אוסיף ואומר שהפעילות שלנו ב'נירים בשכונות' שמתמחה באיתור נוער בסיכון נמתחה ועשתה היום הסבה והיא פועלת עם ילדי המפונים בבתי המלון, ילדים שכל השגרה שלהם וסדר היום שלהם והטראומות שהם חוו מכניסים אותם למעגל הסיכון. אנחנו יודעים את זה מהקורונה ואנחנו נראה את זה עכשיו, כמות בני הנוער בסיכון תקפוץ בצורה מאוד מאוד משמעותית ואנחנו שם, כדי לממן את הפעילות השוטפת והנוספת שלקחנו על עצמנו, אנחנו פשוט צריכים תקציבים. אין לי דרך אחרת לקרוא לדבר". 

סייע בהכנה לכתבה: אמיתי דואק, 103FM