לאחר שנים שבהן ידעו עליות ומורדות, היחסים בין ישראל לספרד עלו לאחרונה על שרטון על רקע המלחמה ברצועת עזה שנכפתה על צה"ל בעקבות טבח ה-7 באוקטובר. נראה כי מי שהוביל למשבר הנוכחי הוא ראש הממשלה הספרדי, פדרו סנצ'ס, שגם הבוקר (חמישי) לא חסך ביקורת מממשלת נתניהו, ואמר כי יש לו "ספק רציני שישראל עומדת בחוק ההומניטארי הבינלאומי". בתגובה זימנה ישראל את השגריר במדריד להתייעצויות.
הבושה של בלגיה וספרד: ניצלו את שחרור השבויים לביקורת על ישראל
"את מה שקורה עכשיו צריך לראות בפרספקטיבה רחבה יותר של היחסים הבילטרליים בשנים האחרונות ובהקשר לנסיבות הפוליטיות הפנימיות בספרד, המשבר המזרח התיכוני העכשווי והתנהלותו האישית של סנצ'ס, אחד מראשי הממשלות שמעוררים יותר אנטגוניזם מצד ממשלת נתניהו", מסביר פרופ' רענן ריין, היסטוריון של ספרד ואמריקה הלטינית באוניברסיטת תל אביב.
"כאשר עושים זום אאוט לפרפסטקיבה הרחבה יותר, צריך לזכור שיחסים מלאים בין המדינות מתקיימים רק מאז 1986", מזכיר פרופ' ריין. "ספרד הייתה כמעט אחרונת המדינות האירופיות שהקימה יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, כך שאין פה את אותה היסטוריה דיפלומטית ארוכת שנים כמו עם מדינות אחרות. בספרד, למעשה, לא הייתה במאות השנים האחרונות קהילה יהודית משמעותית, והקהילה הקטנה שחיה בספרד בעשורים האחרונים משתדלת לשמור על פרופיל נמוך, ואין לה את אותה נוכחות והשפעה ציבוריות שיש ליהודים בצרפת, בריטניה או בגרמניה".
מה לגבי הנסיבות הפוליטיות הפנימיות בספרד?
"בהקשר הספציפי של הפוליטיקה הספרדית צריך לקחת בחשבון שני דברים. ראשית, החברה הספרדית מאוד מקוטבת סביב עניינים פוליטיים שונים, והיחס כלפי ישראל ממצב אותך באחד משני המחנות הפוליטיים הגדולים של ימין ושמאל. מדובר בתקופה שבה הימין הקיצוני, ובמקרה הזה מפלגת "ווקס", נוקט בעמדה נוקבת בעד ישראל, בעוד שמפלגת "פודמוס" מהשמאל הקיצוני נוקטת בעמדה הפוכה, ואלה למעשה הופכים להיות הסמנים של ההתייחסות לישראל במערכת הפוליטית. נוסיף לכך את העובדה שבשנים האחרונות הספרדים הולכים לקלפיות פעם אחר פעם, אבל האזרחים אינם מצליחים לבחור מפלגה שיהיה לה רוב ברור בפרלמנט. לכן, ממשלות ספרד האחרונות הפכו להיות ממשלות קואליציה, וכל ראש ממשלה מכהן צריך לקחת בחשבון את עמדות השותפים הקואליציוניים שיאפשרו לו את שרידותו הפוליטית".
ועכשיו תורו של סנצ'ס להתמודד עם האתגר הזה.
"בממשלה הנוכחית, "פודמוס" היא שותף קואליציוני מרכזי של השותפה הסוציאליסטית שבראשה עומד סנצ'ס, ושם העמדות כלפי ישראל מאוד נוקבות. הביקורת היא על הכיבוש בגדה המערבית ועל חניקתה של עזה עד המלחמה והפגיעה באוכלוסייה האזרחית הפלסטינית ברצועה מאז ה-7 באוקטובר. סנצ'ס צריך לקחת בחשבון את העמדות האלה. הוא זכה זה עתה באישור הפרלמנט גם בתמיכת הבדלנים הקטלניים, וצריך לזכור שהלאומנות הקטלנית גם היא מפגינה בשנים האחרונות ביקורת קשה כלפי ישראל. כולנו זוכרים את ראש עיריית ברצלונה לשעבר שפועלת כל העת לצמצום היחסים בין ברצלונה וישראל, ומעלה האשמות חמורות כלפי ישראל ו'רצח העם' שמתבצע כביכול בעזה. כך שיש לסנצ'ס אילוצים פוליטיים עם מפלגות הקואליציה שלו וגם במפלגה שלו עצמו יש ביקורת כלפי ישראל, והוא צריך לקחת את זה בחשבון".
"נתניהו לא ישכח לו את זה"
בשבוע שעבר הגיע סנצ'ס למה שהוגדר כ"ביקור תמיכה" בישראל, זמן קצר לאחר שמינה לשרת הנוער בממשלתו את סירה רגו, ספרדייה ממוצא פלסטיני שהצדיקה את הטבח שבוצע בתושבי העוטף ב-7 באוקטובר. תוך זמן קצר הבינו בישראל כי לראש הממשלה הספרדי היו סיבות נוספות להגיע לאזור, וזאת בעקבות נאום לוחמני שנשא במעבר רפיח, בו אמר כי "מה שקרה בעזה הוא הטרגדיה הגדולה ביותר בעידן המודרני".
מי שמיהרו להגיב לדברים היו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ אלי כהן, שהורה בדחיפות על זימון שגרירת ספרד לשיחת נזיפה חריפה. לדברי פרופ' ריין, המתיחות ביחסים בין המנהיגים נמשכת זמן רב. "באופן אישי, ממשלת נתניהו לא תסלח לסנצ'ס על הדברים שהוא אמר נגד ניסיונות ההפיכה המשפטית שהיא מנהלת מאז ינואר, ואת העובדה שהוא דיבר בפומבי בווידאו שהוקרן על מסך ענק בקפלן באפריל, באחת מהפגנות מוצאי שבת הקבועות, בו הביע ביקורת על הממשלה. הוא סדין אדום מבחינת ממשלת נתניהו הרבה לפני המלחמה".
מהן הסיבות הנוספות לתגובה החריפה של נתניהו?
"זה יכול להיות העיתוי והמקום שבו נאמרו הדברים, מעבר רפיח, העובדה שמדובר בפעימה הראשונה שבה שוחררו חטופים או תוכן הדברים שנאמרו בהקשר של המחיר האישי שמשלמת האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה והקריאה להפסקת הלחימה. למעשה, לדעתי יש כאן שילוב של שלושת הדברים. חלק מהדברים שהוא אמר נאמרו על גם ידי שר החוץ הבריטי קמרון ביום שישי האחרון, אבל זה לא נאמר במעבר רפיח ולא התייחס ספציפית ליום שאחרי ברצועת עזה. הסיוט הגדול ביותר של ממשלת נתניהו הוא האפשרות שבעקבות המלחמה הזו הלחצים לניסיון למצוא הסדר מדיני למשבר הזה יגברו ויתמקדו בצורך להפקיד בידי הרשות הפלסטינית את המתרחש בעזה, ולהאיץ את המהלכים לפתרון שתי המדינות".
פרופ' ריין מדגיש בהקשר זה כי "לספרד יש עדיין יומרות למלא תפקיד חיובי במזרח התיכון. בדיפלומטיה הספרדית הזיכרון של ועידת מדריד שהתכנסה ב-1991. כיוון שיש להם קשרים ארוכי שנים עם העולם הערבי מצד אחד ועם ישראל מצד שני, אז סנצ'ס מקווה למלא תפקיד חיובי במזרח התיכון גם כיום".
אני מבין את הנסיבות הפוליטיות והאתגרים הפנימיים שאיתם סנצ'ס צריך להתמודד, אבל למה הציבור הספרדי עוין את ישראל?
"בציבור הספרדי יש היכרות מעטה יותר עם הנעשה בישראל בהשוואה למדינות אירופיות אחרות, בין השאר בגלל העובדה שלא היו יחסים דיפלומטיים עד שלב מאוחר מאוד, ומכיוון שאין קהילה יהודית של ממש בספרד. בנוסף, יש מספר קטן יחסית של תיירים ספרדים שמגיעים בכל שנה לישראל, כך שההיכרות באופן כללי עם ישראל היא נמוכה יותר. הפוליטיקה של ספרד, שרק באמצע שנות ה-70 נחלצה מדיקטטורה של 40 שנה, נוטה לעיתים תכופות להיות ביקורתית כלפי ארה"ב, שתמכה בדיקטטורה של פרנקו ושיתפה איתה פעולה, ולכן יש ביקורת כלפי בנות הברית האוטומטיות של ארה"ב, דוגמת ישראל. כמו כן, בשמאל הספרדי יש מסורת ארוכה של הזדהות עם מאבקים אנטי-קולוניאלים בעולם השלישי - באסיה, אפריקה והמזה"ת - ובכלל זה במאבק הפלסטיני לעצמאות לאומית, כך שכל אלה משפיעים על האווירה שיש כלפי ישראל, ואפילו באופן רחב יותר וכלפי יהודים באופן כללי".
פרופ' ריין הוא היסטוריון של ספרד ואמריקה הלטינית. לאחרונה פורסם ספרו Untold Stories of the Spanish Civil War.