רבות יסופר עוד על המחדל שהוביל למתקפת הפתע של חמאס, אשר גבתה את חייהם של 1,114 ישראלים וזרים ופצעה את גופם ונפשם של אלפים נוספים. בעוד כמה חודשים או שנים, כשמלחמת "חרבות ברזל" תהיה מאחורינו, מיטב המוחות ינסו להבין כיצד נתפסה המעצמה החזקה ביותר במזרח התיכון עם המכנסיים למטה, והאם היה ניתן למנוע את טבח ה-7 באוקטובר. 

יותר מזלנסקי, פחות מאילון מאסק: עד כמה נתניהו פופולרי בארה"ב?

מי שמשוכנעים כי הכתובת הייתה על הקיר הם פעילי המחאה נגד הממשלה, שיוצאים לרחובות גם בימים אלה, בהם ישראל עדיין מלקקת את פצעיה מ"השבת השחורה". אחת מהם היא איילת השחר סיידוף, מובילת תנועת "אמהות בחזית", שהתריעה, לדבריה, על הפגיעה בהרתעה של ישראל לאחר סאגת פיטורי השר גלנט, על רקע ההבנה כי "הצבא הפך לגוף פוליטי".

"התנועה שלנו, שכוללת למעלה מ-30 אלף אמהות לחיילי ההווה והמחר, קמה בחודש מאי האחרון, כי הבנו שאנחנו נמצאות תחת סכנות ואיומים ביטחוניים מאוד גדולים, שכן כיום בצבא העם משרתים פחות ממחצית העם, כך שלמעשה לא מדובר באמת בצבא העם", היא מסבירה בשיחה עם מעריב.

תיארתן לעצמכן תרחיש כזה?
"יצאנו להפגין כבר ביום השני ללחימה, כי דיברנו על תרחיש כזה במשך חודשים. ב-7 באוקטובר הזדעזעתי אבל לא הופתעתי כי קראנו על התרחישים, המציאות הצה"לית והמחסור בכח האדם, והתרענו על הסכנה שקרבה ובאה".

איילת השחר סיידוף (צילום: אורי קורן)
איילת השחר סיידוף (צילום: אורי קורן)

"האמהות חשבו שצריך לצאת להפגין כבר מהיום הראשון", היא מדגישה, "אסור להפסיק להפגין נגד הממשלה הזו. הם עצמו עיניים ואין להם את הכישורים לנהל את המדינה ביום שאחרי. המחאה הזו צריכה להתעורר, ואנחנו מקווים ששאר הארגונים יצטרפו". 

ואם בהנהגה לא ייקחו אחריות, מה תעשו?
"אני לא רואה אופציה שנתניהו לא הולך, חייבים להדיח אותו. יש 119 נבחרים מסביבו ואנחנו מצפות מהם לעצור רגע ולהסתכל על מה שנעשה פה. אם צריך נבוא ונתמקם מול הכנסת. אנחנו לא יכולות לעצור את הלחימה ולפגוע במורל החיילים שבפנים, אבל אם רה"מ לא יפנה את מקומו הוא לא יותיר ברירה לאמהות ונעשה מחאה יותר גדולה. זה לא יוכל לעבוד ככה אם ההנהגה תמשיך להתנהג כאילו לא קרה דבר, לקחת תקציבים ולהעביר אותם לאברכים שלא עושים דבר".

באופן דומה, גם לעו"ד רותם פרלמן-פרחי, ממובילי "מחאת העם חיפה", קבוצה א-מפלגתית הממומנת ע"י פעיליה וזוכה לתמיכת מטה המאבק הארצי 'חופשי בארצנו', יש ביקורת רבה על התנהלות הממשלה בתקופה שקדמה לטבח. "כבר שבועיים אנחנו עורכים צעדה בחיפה עם באנר מוביל, שעליו כתוב 'ממשלת הדמים תתפטרו', ולאחריה מיצג של 64 ידיים מגואלות בדם המייצגות את חברי הקואליציה הנושאים באחריות לטבח הנורא, להפקרות שקדמה לו ולזו שממשיכה להתרחש בכל יום לאחריו", היא אומרת.

לא חשבתם שעדיף לחכות קצת עם ההפגנות בעת הזו? למה עכשיו?
"מעל חודשיים צה"ל נלחם את המלחמה הכי קשה שידע אי פעם. הצבא שנלחם מול הצבאות הכי חזקים והכניע מדינות ביום כיפור, נלחם עכשיו מול שני ארגוני טרור, וממשלת ישראל עושה הכל כדי שהמלחמה הזו לא תסתיים. עם כל הכאב והקושי להגיד את זה, נתניהו ושותפיו מנרמלים את המצב הבלתי נסבל של כל כך הרבה מתים. הוא לא יכול לקבוע את גורלנו לעד למצב של מלחמה ואנחנו לא מוכנים לשתוק יותר. מספיק עם שירי הזיכרון והבכי מול הטלוויזיה, אנחנו חייבים להילחם על אופייה של מדינת ישראל בשני מישורים במקביל: בחזית ובעורף. אפילו שאנחנו עצובים, חסרי אוויר ואנרגיה - אין לנו ברירה. אנחנו חייבים לעם, לגיבורים שנלחמו ושנפלו, לעצמנו ולילדים שלנו להמשיך להיאבק על הבית".

לא כולם חושבים שזה שהעיתוי הנכון לעשות את זה.
"הרבה מהמחאות המקומיות מעדיפות בינתיים להמתין עם ההפגנות. ארגונים אחרים שהיו פעילים מאוד במחאה - כל אלו עושים עבודה מדהימה בתמיכה באזרחים, אבל נדמה כי לאחרונה הם הפכו מארגוני מחאה לארגוני צדקה, וכי הם שכחו עד כמה הממשלה הזו מסוכנת. אנחנו מקווים שגם הם יצטרפו אלינו בקרוב".

מה אתם מצפים שיקרה?
"ההנהגה הנוכחית צריכה להיעלם מחיינו – במקרה הטוב ללכת הביתה ובמקרה הפחות טוב - לכלא. עד אז אנחנו דורשים שבנימין נתניהו יתפטר. המטרה שתקום ממשלה זמנית ללא המשיחיים הקיצוניים עד לבחירות שחייבות להתקיים במהרה. ניפטר מנתניהו ונדאג לייצר לנו עתיד עם תקווה. גם ביידן מבהיר שהדרך שאנחנו הולכים בה לא תביא להכרעת החמאס ובדרכו רומז שנתניהו צריך ללכת". 

אתם מכינים הפתעות להמשך?
"נתניהו מנסה לשכנע אותנו לחכות לאחרי הלחמה, אלא שהוא עושה הכל כדי שלא יהיה 'היום שאחרי', וזאת על ידי שינוי יעדי המלחמה או אי-הגדרתם או הגדרתם בצורה מעורפלת שמשרתת רק אותו. אנחנו חייבים להילחם במכונת הרעל ולהנכיח את האמת ולא לאפשר לנרטיבים השקריים של נתניהו להתקבע. מבחינתנו ביום שאחרי, עלינו לדאוג שאנשים טובים ומקצועיים שאכפת להם מהמדינה ולא רואים את האינטרסים האישיים שלהם מול עיניהם נכנסים לזירה הציבורית והפוליטית". 

נאוה רוזוליו (צילום: ניבי יחיאלי)
נאוה רוזוליו (צילום: ניבי יחיאלי)

פעילת מחאה בולטת נוספת היא נאוה רוזוליו, מקימת "משמרות הבושה", שהקדישה בשנה האחרונה חלק ניכר מזמנה למאבק ברפורמה במערכת המשפט. מה שמייחד את התנועה הוא הנכונות של פעיליה להגיע אל נבחרי הציבור ולהתעמת איתם בנושאי המחלוקת.

"אני המשכתי עם פעילות המחאה כשבוע-שבועיים לאחר תחילת הלחימה, לצד יוזמות אזרחיות בעניין החטופים", היא מספרת. "ההפגנות הגדולות בקפלן נעצרו בתחילת המלחמה כי אנשים לא היו פנויים לזה נפשית, במיוחד כשנפלו טילים. היתרון של משמרות הבושה הוא שלא מדובר בהפגנות ענק, אלא בערוץ מחאה שלא דורש ארגון המוני. זה לא סותר כמובן את זה שאנחנו דואגים לחטופים, נמצאים במילואים וקוברים את המתים. זה קרב נוסף שלנו יחד משפחות החטופים".

לא היו לך התלבטויות?
"הכעס עכשיו קיים והוא עוד יותר חריף, ולדעתי הביקורת צריכה להישמע בשעת הכעס. אני לא מאמינה במילים 'עכשיו זה לא הזמן' ולא חושבת שאנחנו צריכים להיות מנומסים. הייתי מהראשונים שאמרה שאסור שנתניהו יישאר עוד יום אחד על הכיסא וספגתי המון ביקורות מתוך המחאה. ממש כעסו עליי ואמרו שאני עושה נזק, אבל עכשיו זה הפך לנורמה מוחלטת".

איך לדעתך ארגוני המחאה צריכים לפעול כעת?
"זו בעיה להחזיר את קפלן, כי המחאות בתל אביב הן בעניין החטופים. אני חושבת ומאמינה שהמקום החשוב למחות בו הוא מול הכנסת ומשרדי הממשלה. זה המקום שבו הממשלה שודדת אותנו. הם צריכים להסתכל לאנשים בעיניים לפני שהם יוצאים להצבעה על תקציב הביזה ומצביעים על עסקת החטופים. החזון שלי הוא שתהיה מחאה המונית של מיליון איש מול הכנסת. מרי אזרחי לא אלים עד שנתניהו ייפול".

עו''ד גונן בן יצחק (צילום: באדיבות המצולם)
עו''ד גונן בן יצחק (צילום: באדיבות המצולם)

לעומתן, עו"ד גונן בן יצחק, ממקימי "קריים מיניסטר" ומי שמעניק בשנים האחרונות ייעוץ משפטי לחלק גדול מהארגונים המפגינים נגד הממשלות בראשות נתניהו, מודה שההחלטה לצאת להפגין בימים אלה לא הייתה פשוטה עבורו. "זו תקופה מורכבת, אני יוצא להפגין מעט יחסית, ואכן הייתה לי התלבטות גדולה. מצד אחד יש הרבה סיבות לצאת להפגין, ולא רק כאלה שקשורות למלחמה, אלא בעיקר בשל האופן שבו מתנהל נתניהו מאז שהיא פרצה. אני מצפה באופן עקרוני מראש ממשלה שדבר כזה התרחש במשמרת שלו להתנהל אחרת. מצד שני, יש הרבה התלבטויות. יש לי ילד בצבא, שבאופן תיאורטי יכול להיכנס להילחם ברצועת עזה, ואחיין שנלחם שם עכשיו. יש גם את נושא החטופים כמובן, ואני יכול לומר לך בהקשר הזה שכשאני מצטרף להפגנות ברחוב עזה בירושלים, נקרע לי הלב שאני לא הולך לאירועים של משפחות החטופים".

בן יצחק משוכנע כי "נתניהו נמצא כרגע בקמפיין בחירות, וזה כל מה שהוא עושה, גם בהקשרי יחסי ישראל-ארה"ב. אני לא יודע אם אי פעם היה נשיא שתמך בישראל כמו ביידן, אז למה הוא מגיע איתו לעימות? כי נתניהו עושה בדיוק את מה שהוא עשה ב-2015, כשהגיע לאיפא"ק והלך מעל הראש של אובמה כדי לדבר נגד הסכם הגרעין. הוא לא עשה את זה בגלל האינטרס הישראלי, אלא בגלל שהיה קרוב לבחירות. כל הדבר הזה נועד לחזק את הבייס שלו. לצערי, גם נושא החטופים מושפע מהדבר הזה, ואנחנו צריכים להאיר את זה ולהילחם בזה".  

אז המחאה שלכם היא רק נגד נתניהו? מה לגבי ראשי מערכת הביטחון?
"אין לי ציפייה שראשי מערכת הביטחון ייקחו אחריות, כי הם כבר עשו את זה בפומבי, וכולם מבינים שהם כרגע נמצאים במלחמה. ברגע שבא ראש שב"כ ואומר 'כשלנו', הדברים מאוד ברורים. זה ארגון שיעשו בו תחקירי עומק, השב"כ שאחרי פרשת קו 300 הוא שב"כ אחר לגמרי ברמת התחקירים ואיכות התפקידים. לכן, אין לי תמריץ ללכת להפגין נגד הרמטכ"ל, ראש אמ"ן והשב"כ, כי הם עמדו מול הציבור והפקודים שלהם ואמרו 'כשלנו ואנחנו לוקחים אחריות'".

כשאני שואל אותו מה דעתו על ארגוני המחאה שמעדיפים בשלב זה לא להצטרף להפגנות נגד ממשלת נתניהו, הוא אומר: "למדתי עם השנים שאני לא רגולטור של המחאה. אני מקבל כל החלטה של ארגון כזה או אחר. אם תיקח את 'אחים לנשק', למשל, איזו זכות יש לי להעביר עליהם ביקורת? הם הקימו מערך בעל חשיבות עצומה, הם למעשה החליפו את המדינה. אני גם יכול להבין את הרצון שלהם לשמור על מסגרת ממלכתית יותר. זה בסדר שאנחנו לא מתואמים לגבי הזמן שבו צריך לצאת לרחוב".

ההבהרה של בנימין נתניהו (צילום :משרד ראש הממשלה)